ממלכת סיאם ואני

החופשה השנתית אורגנה באופן מופתי, כמו תמיד, שלושה חודשים מראש. הזמנתי לנו מקום בריזורט מפנק על חופי תאילנד  -  אורגיה מתמשכת של אוכל, מסאז'ים וקניות. אבל אימייל אחד אכזר קטע את הפנטזיות שלי בהרף עין: "החלטתי לשנות את היעד ולנסוע לצ'יאנג מאי, כי אנחנו זקוקים לנופש פעיל", כתב לי הבלגי, שבגלגול הקודם היה בטוח מפקד סיירת מטכ"ל.

"מה זאת אומרת נופש פעיל"?, נחרדתי, רואה את המסאז'ים מתמוטטים לנגד עיני הכלות. "נרכב על פילים, נעשה טרקים בג'ונגלים, ונישן בשטח, נבקר בצפון תאילנד ונעשה טיולי ג'יפים, לילדים זה יהיה הרבה יותר מענין". אחרי קרב מאסף קצר הפולנייה שבי נכנעה: "נו טוב, מה לא עושים בשביל הילדים". ביננו, תאילנד זה תאילנד, מה כבר יכול להיות רע, העיקר אוכל תאילנדי יהיה? התפשרנו על מלון מחוץ לעיר.

לצ'יאנג מאי הגענו בשעת ערב מוקדמת אחרי לילה ללא שינה. התאהבתי בה עוד מהמטוס: גבעות ירוקות, מכוסות בצמחייה עשירה וטרופית; שדות אורז יפהפיים למכביר ומעט מאוד שטחים מיושבים, בקיצור - ארץ מהאגדות.

הממלכות התאילנדיות הראשונות קמו באיזור שנקרא היום צפון תאילנד. באזור הזה יש הרבה שרידי מקדשים עתיקים. היופי הטבעי נשמר כאן כאילו יד אדם לא נגעה בו. העיר צ'יאנג מאי נחשבת הנעימה ביותר לשהות בה מבין הערים הגדולות בתאילנד.

בחזרה לטיול המשפחתי

מפקד הסיירת נרגע קצת אחרי שהתעדכן בפרטי הטרק אצל תיירים שכבר עשו אותו: "אין מיים זורמים וישנים על הרצפה, הולכים במדרונות תלולים ובקיצור זה לא מתאים לילדים".

מזל צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים, חשבתי לעצמי, וישר עשיתי פרצוף של מאוכזבת. או אז הגיעו ללובי של המלון אלונה ואמציה, חברים ישראלים שגרים בצ'יאנג מאי כבר כמה שנים. הם הצילו אותנו מהמסעדה התיירותית והיקרה של המלון לטובת מסעדה מקומית שממוקמת על שפך נהר סוער - יושבים ממש על המים ואוכלים עוף צלוי בטעם מעושן (שלא זכור לי שאכלתי מימי) מלווה באורז מטוגן וירקות מוקפצים שלא מביישים אותו בכלל. דגמנו גם דגי-ים מצופים במלח בישול גס וצלויים על גחלים. ומה שתינו? סינגה - בירה מקומית.

מהמסעדה המשכנו לגנים הבוטניים, שם למדנו על פרח הלוטוס (מפיה של אלונה, שהיא מדריכת תיירים במקצועה): היכולת שלו לפרוח ולשרוד בתנאים כל כך קשים הופכת אותו לפרח המועדף במקדשים המקומיים.

הערב ירד

צ'יאנג מאי מקבלת אותנו בחיבוק חם עם שווקיה הססגוניים: תיקים, תכשיטים, בגדים וגם כלי בית ואוכל, דיסקים ונעליים. את העיר העתיקה מקיפה תעלה והרושם הכללי מטופח למדי.

את ארוחת הערב אנחנו סעדנו בחברת ובהמלצת המארחים הישראליים-מקומיים שלנו, בתוך שוק הלילה. מדובר במתחם מסודר של כמה עשרות דוכנים שבמרכזו קופה המוכרת קופונים. ההסדר עובד כך: קונים בסכום מסויים, אוכלים כמה שרוצים, ואם נשארים קופונים מקבלים את הכסף בחזרה.

קיבלתי הקצבה של מאה באט (כעשרה שקלים), אכלתי כיד המלך ועוד נשארתי עם עודף. 

אז מה אכלתי במאה באט?

פאד תאי: אטריות אורז מוקפצות בווק עם ירקות ביצים ואגוזים קצוצים. שתיתי שייק פירות וגם חלב צונן של אגוז קוקוס צעיר שמוגש בשלמותו עם פתח למעלה. אחרי ששותים את החלב אפשר לרוקן את הדפנות של האגוז עם כפית - גם טעים וגם ריפוי בעיסוק. קינחתי באורז דביק מבושל בחלב קוקוס מוגש עם פלחי מנגו טרי. גן עדן כבר אמרתי?

מולנו, על הבמה חוללו רקדניות - מה שהבטיח שקט תעשייתי מהילדים. אלונה סיפרה (ואנחנו החלפנו צבעים מקנאה)  על הדילמה היומית שלהם: איפה לאכול ולהתפוצץ - האם בשמונה, או בעשרה שקלים לאדם. עכשיו הבנו לחלוטין איך אפשר לחיות שלוש שנים בתאילנד ולא לרצות לחזור.

פאד תאי - אטריות אורז מוקפצות

חומרים:

2 כוסות אטריות פאד תאי - אטריות אורז ללא צורך בבישול מוקדם

כוס טופו מסוג קשה חתוך לקוביות

2/3 כוס חזה עוף חתוך לקוביות

לאוהבי החריף - כפית פלפל חריף טחון

כף סוכר תמרים, או סוכר חום

1/2 כוס מים

כף שום כתוש

כפית מלח

2 כפות שמן לבישול

ביצה אחת

2 כפות מיץ ליים, או לימון

כפית רוטב דגים תאילנדי

כוס נבטי סויה

לקישוט:

2 כפות עירית חתוכה למקטעים באורך 3 ס"מ

1/2 כוס בצל ירוק חתוך למקטעים באורך 3 ס"מ

אגוזי קשיו כתושים

הכנה:

1. בווק, על להבה בינונית, מחממים את השמן. מטגנים את השום, מוסיפים את העוף ומקפיצים במשך 2 דקות. מוסיפים את הטופו,  הפלפל החריף, רוטב הדגים, הסוכר, המלח, מערבבים ומטגנים עוד דקה.

2. מנמיכים את הלהבה, מוסיפים את האטריות, מיץ הליים והמים וממשיכים לבחוש. כשהאטריות מתרככות מוסיפים את הביצה והנבטים וממשיכים לבשל עוד כ-4 דקות.

3. מפזרים את הקשיו הכתוש, הבצל הירוק והעירית - ומגישים מייד.

קינוח מאורז דביק ומנגו

חומרים: 

2 כוסות אורז תאילנדי דביק

3 מנגו, קלופים וחתוכים

1 כוס שמנת קוקוס (מעין חלב קוקוס סמיך)

1/4 כפית מלח

3 כפות סוכר

1/2 כפית קורנפלור, מומס במים

הכנה:

1. משרים את האורז במים במשך 6 שעות. מסננים ושוטפים היטב 4 פעמים.
2. עוטפים  את האורז בבד כותנה ומניחים בסיר אידוי. מאדים עד שהאורז רך.
3. בסיר קטן, מחממים את שמנת הקוקוס, הסוכר, הקורנפלור והמלח - ומביאים לרתיחה. מבשלים 2 דקות עד שמסמיך ומכבים את האש.
4. בקערה גדולה, שמים את האורז ובכל פעם לשפוך מעט מהנוזלים עד שהם נספגים, וכך עד שכל הנוזלים נספגים בתוך האורז. לחכות כעשרים דקות להבשלת טעמים.
5. הגשה: לערום את האורז, ולהניח בצידו את המנגו הטרי.
   

רוצים עוד אוכל תאילנדי ?