פרוייקט מיוחד: דירוג בתי החולים בישראל
יחס מזלזל ומעליב, מחלקות מוזנחות, מיזוג אוויר שלא מתפקד וצפיפות נוראית: בתי החולים בישראל זוכים לביקורת קשה מצד החולים ובני משפחותיהם. בדקנו את התנאים ב-10 בתי חולים גדולים ברחבי הארץ. על פי התוצאות - דרוש בהחלט טיפול נמרץ
מצבה של מערכת הבריאות בישראל עולה שוב ושוב לב כותרות בגלל קיצוצי התקציבים והמצוקה הכספית שבה שרויים בתי-החולים, אבל הבעיות הכספיות אינן החולי היחידי שלהם. בחלק ממחלקות בתי-החולים היחס לחולים, לצרכיהם ולפרטיותם הם בעיה כאובה. במחלקות רבות אין כל קשר בין החזות המרשימה והתנאים הסביבתיים המשופרים לבין היחס הבלתי מספק ולעתים מזלזל שמקבלים החולים. כך עולה מבדיקה מקיפה ראשונה בסוגה שבוצעה בלעדית עבור ידיעות אחרונות על-ידי מכון מרקטסט בהנהלת עודד שי.
סוקרי המכון ביקרו בראשית אוגוסט ב-50 מחלקות מיון ואשפוז בעשרה בתי-חולים, התרשמו מהתנאים ומהצוות וגם בדקו את שביעות הרצון של החולים ובני משפחותיהם מהשירות והיחס של אנשי הצוות. הבדיקה העלתה פער גדול בשביעות הרצון בין המחלקות השונות בבתי-החולים השונים: 15 מבין המחלקות שנבדקו קיבלו אמנם ציונים של 9 ומעלה, אבל תשע מחלקות קיבלו ציונים של 6 ומטה - ציונים נמוכים שרצוי היה ששום מחלקה בשום בית-חולים לא תקבל. שאר המחלקות קיבלו ציונים שהצביעו על רמות שונות של בינוניות.
שי אומר כי מדובר בממצאים חמורים ודוחה את הטענה הקלאסית של המערכת הרפואית על צמצום התקנים שגורם לדרדור בתנאי הטיפול וביחס אל החולה. יש להבדיל בין תנאים טכניים, שהם פועל יוצא של תקציבים, לבין השירות האנושי. יחס איננו פונקציה של תקציבים, הוא אומר. הסוקרים התרשמו שמאחורי היחס הבעייתי עומדת גם בעיה של התנשאות, סלקטיביות והתנהגות לא אנושית. במחלקות רבות אם אתה לא בא עם בן משפחה - אתה הופך לחפץ. ההתנשאות משדרת את המסר: אתה כחולה שבוי בידינו.
העומס הוא לא תירוץ
מתברר שבתי-חולים שמשקיעים הרבה בשיפור התנאים הסביבתיים עד לרמה של תנאי מלון מפואר, לא משקיעים את אותו מאמץ בצוות ובשדרוג יחסו אל החולים. הפער הזה בלט מאוד בשני בתי-חולים: בבית-החולים העמק בעפולה קיבלו המחלקות שנבדקו ציון ממוצע גבוה מאוד על התנאים הסביבתיים - 9.8. ארבע מהן קיבלו אפילו ציון 10 הודות לתנאים הסביבתיים המשופרים בהן. אבל הציון לשביעות הרצון הכללית מבית-החולים היה 7.2 בלבד.
גם איכילוב קיבל ציון ממוצע טוב למדי על התנאים הסביבתיים, 8.3, אבל שביעות הרצון של המטופלים ובני משפחותיהם היתה ברמה בינונית למדי - 7.4. רק בית-החולים מאיר קיבל ציון נמוך ממנו בשביעות רצון כללית. באיכילוב בולט גם פער דרמטי בין המחלקות בתנאים הסביבתיים - לצד מחלקה פנימית ב', הממוקמת בבניין הישן וקיבלה ציון של 5.9 בגלל תנאים קשים, יש מחלקות רולס-רויס במגדלי האשפוז, כמו המחלקה הכירורגית והמחלקה הנוירולוגית, שזכו לציון 9.6 על התנאים הסביבתיים.
פער בין היחס לבין התנאים היה גם בבית-החולים בילינסון (מרכז רבין) בפתח-תקוה. התנאים במחלקות שנבדקו זכו לציון גבוה יחסית של 9.2, בעוד שהציון הממוצע ליחס היה 8.4 בלבד.
המצב הזה מוכר לעדינה מרקס, מנכל האגודה לזכויות החולה. אנחנו מקבלים תלונות רבות על יחס אנושי לא נאות עד זלזול בבתי-החולים, היא אומרת. התלונות הבולטות ביותר הן של קשישים ובני משפחותיהם, וכן של עולים מרוסיה ומאתיופיה. זה לא כבר קיבלנו תלונה של עולה חדשה מרוסיה, שהגיעה לאחד מבתי-החולים כשהיא סובלת מהפרעות בקצב הלב ונשלחה הביתה מלווה במכתב של הרופא במיון, שמסביר כי לא יכול היה לטפל בה מאחר שלא הביאה איתה מתרגם. איכות ונגישות של טיפול רפואי הן לא רק עניין של כסף. יחס הוא עניין של תרבות, והעומס איננו תירוץ. המערכת כולה לא מתייחסת יפה לקשישים. לילד שיצרח במחלקת ילדים ייגשו מיד, הקשיש יכול להתייבש במחלקות רבות אם אין בן משפחה לידו.
לא במקרה הציון הממוצע של המחלקות הפנימיות הוא הנמוך ביותר, בעוד שציוני מחלקות המיון, הכירורגיה והנוירולוגיה - בבת עיניהם היוקרתית של רוב מנהלי בתי-החולים - גבוהים יחסית ברוב המקרים. וכפי שעולה מדברי מרקס, גם בדיקת הסוקרים של מרקטסט העלתה כי היחס לחולים במחלקות הבעייתיות הוא שונה באופן דרמטי כאשר נוכח לידם בן משפחה. הדבר מקומם כשלעצמו, ובעיקר לנוכח העובדה שלבני המשפחה אין שום מעמד חוקי במערכת, כפי שמסבירה מרקס. הרופאים, ובעצם אף אחד, אינם חייבים למעשה לדבר איתם.
להגדיר סטנדרטים בחוק
כל המומחים מסכימים שאחת הסיבות למצב הזה היא העובדה שאין סטנדרטיזציה לגבי השירות בבתי-החולים. שי מתרשם שההבדלים בין המחלקות הם פונקציה של מנהלי המחלקות, ולא של מנהלי בתי-החולים. הוא מאמין שתחרות בין בתי-החולים תשפר את המצב. מרקס חושבת שצריך לעגן את השינוי בחוק. חוק זכויות החולה מגדיר במפורש כי 'מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי אנוש, אבל בעוד שלטיפול הרפואי יש סטנדרטים, ועל-פיהם מגישים אפילו תביעות משפטיות, יחס אנושי או יחס בלתי נאות לא הוגדרו, והגיע הזמן להגדירם, היא אומרת. לדבריה, האגודה לזכויות החולה יוזמת עתה מחקר בנושא, מתוך תקווה שממצאיו יביאו לעדכון רלוונטי בחוק.
גם במשרד הבריאות מנסים להתמודד עם הבעיה. נינה עמית, האחראית על בקרת איכות במשרד, אומרת כי בימים אלו מגבש צוות גדול בראשותה שאלון ענק וראשון בסוגו לצורך סקר על היחס אל החולה ואל זכויות החולה בכל בתי-החולים בישראל. הסקר ייצא לדרך בעוד כארבעה חודשים. לדבריה, מנסיון העבר די בפיזור השאלונים בבתי-החולים כדי לגרום כבר למנהלים להתיישר על-פי הסטנדרטים העולים מהשאלונים. פרויקט דומה שבוצע אשתקד בבתי-החולים הפסיכיאטריים שיפר, לדבריה (וגם לדברי מרקס) את היחס לחולים בבתי-חולים אלה.
אני מאמינה שמנהלים ועובדים של כל מוסד רוצים להיות בראש הרשימה בבדיקה השוואתית כזאת, אומרת עמית. כשהתחלנו לפני שש שנים לעסוק בבקרות מן הסוג הזה, היה קשה מאוד. היום קיים שיתוף פעולה רב יותר. הרצון לצאת טוב או מהטובים ביותר עולה על הכול. מעט מאוד מנהלים מתעלמים משאיפה זו. ומי שמתעלם, ממילא לא תוכל להשפיע עליו.
ממצאי הבדיקה
בכל אחד מבתי-החולים שבו ביקרו סוקרי מרקטקסט הם שהו בחמש מחלקות שונות: מיון, כירורגית, נוירולוגית ושתיים מהמחלקות הפנימיות (בדרך-כלל א' ו-ב'). בכל מחלקה ערך הסוקר תצפית והתרשם באיזו מידה הסגל הרפואי נמצא ונגיש במחלקה, מה יחס אנשי הצוות זה לזה ולחולים ובני משפחותיהם, זמני ההמתנה של החולים, חזות המחלקה, הצפיפות ורמת הניקיון בה (כולל חדרי השירותים).
במקביל ראיינו הסוקרים חולים ובני משפחה על היחס והטיפול שקיבלו. התשאולים האישיים התייחסו גם למרכיבים טיפוליים כמו מהירות הטיפול ומידת הקשב לסימפטומים שעליהם התלוננו החולים, גם למרכיבים של שירות כמו אדיבות, כיבוד הפרטיות, יחס אישי, וגם לתנאים הסביבתיים כמו האובכל, הניקיון וכו'.
לכל מחלקה חושב ציון אחד לתנאים הסביבתיים, ציון אחד ליחס והשירות, וציון אחד כללי המבוסס על שניהם. בהסתמך על ציוני המחלקות חושב גם לכל בית-חולים ציון אחד לתנאים הסביבתיים, ציון אחד ליחס והשירות, וציון כללי על סמך שניהם.
לא בדקנו ולא התיימרנו לבדוק את איכות הטיפול הרפואי.
היו כמה בעיות שחזרו על עצמן: בשמונה מחלקות המיזוג לא היה תקין או לא פעל. בחלק מהמקרים האוויר היה מחניק עד כדי כך עד שלא היה נעים לשהות במחלקה. בחמש מחלקות המסדרונות היו חשוכים באופן לא סימפטי. עשרה חדרי שירותים שנבדקו הוגדרו על-ידי הסוקרים מלוכלכים מאוד, עם מחסור באבזרי עזר. בחלק מהמקרים, כמו בכירורגית א' בבית-החולים מאיר, השירותים רחוקים ואין מספיק חדרי שירותים. בארבע מחלקות קבלו הסוקרים על ריח לא נעים באוויר.
18 מחלקות בלטו בצפיפותן. בשלוש מהן שכבו מאושפזים במסדרונות (מיון ונוירולוגית בתל-השומר ונוירולוגית במאיר), ומדובר, להזכירכם, עדיין בקיץ. מה יקרה שם בעונת העומס בחורף? להלן הממצאים הבולטים:
