רשמית: יעד הגירעון יועלה ל-4% מהתוצר
הממשלה נסוגה מהחלטה קודמת שלה והעלתה את הגירעון המותר ב-2004 מ-3% ל-4% כדי שתוכל להקטין את הקיצוץ הנדרש; הנגיד: ללא קיצוץ משמעותי בביטחון, לא בטוח שהריבית תמשיך לרדת; שרון מתנגד לקיצוץ נוסף בקצבאות: "התקרבנו מדי בנושא הזה לקו האדום"
יעד הגירעון בתקציב 2004 יועלה ב-1% ויסתכם ב-4% מהתוצר (כ-20 מיליארד שקל). כך התברר היום במהלך ישיבת הממשלה שהחלה לדון בתקציב השנה הבאה. העלאת יעד הגירעון נועדה לאפשר לממשלה להקטין את הקיצוץ הנדרש בתקציבה ב-5 מיליארד שקל.
גם בשנה שעברה עידכנה הממשלה במהלך שנת התקציב את יעד הגירעון כלפי מעלה, ובמקביל קבעה אז כי יעד הגירעון הרשמי לשנת 2004 יהיה 2.5% עד 3% מהתוצר. והנה עתה, עוד לפני שהחלה שנת 2004, כבר נסוגה הממשלה מהחלטתה הקודמת והתירה לעצמה להגדיל אתה גירעון ל-4%.
החלטה זו עלולה לסבך את הממשלה גם עם חברות דירוג האשראי הרואות בעין שלילית כל הגדלה של הגירעון הממשלתי וגם עם הממשל האמריקני, שממשלת ישראל התחייבה כלפיו, במסגרת ההסכם לקבלת הערבויות, שהגירעון בתקציב לא יעלה על 3% מהתוצר.
ראש הממשלה, אריאל שרון, מתח בדיון ביקורת על יעדי הגירעון שקובע האוצר, ואמר כי מה שמטריד אותו הוא שבתקופה האחרונה הממשלה אינה מצליחה לעמוד ביעדי הגירעון שקבעה לעצמה. "צריך לבחון מדוע אנחנו לא קרובים ליעדי הגירעון שהערכנו", אמר שרון.
2 התרחישים של בנק ישראל
במהלך הדיון בממשלה הציג נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, ומנהלת מחלקת המחקר של הבנק, ד"ר קרנית פלוג, שני תרחישים להתפתחות המשק בשנה הקרובה - תרחיש אופטימי ותרחיש פסימי.
לדברי בנק ישראל בשני המקרים הקיצוץ שתידרש הממשלה לבצע יסתכם ב-10 מיליארד שקל ואולם החלוקה הפנימית תהיה שונה בהתאם לתרחיש שייבחר.
בתרחיש הפסימי תידרש הממשלה לקצץ שני מיליארד שקל בביטחון, 6 מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה האחרים והיא לא תקטין את המע"מ מ-18% ל-17%.
בתרחיש האופטימי יידרש קיצוץ של 5 מיליארד שקל בביטחון ו-3 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים האחרים, בנוסף לאי הקטנת המע"מ.
הגורם המרכזי שיקבע למעשה את תקציב 2004 ואף את התנהלות המשק כולו הוא היקף הקיצוץ שיבוצע בתקציב הביטחון. משרד האוצר דורש לבצע קיצוץ של 6 מיליארד שקל בעוד שמערכת הביטחון מסכימה לקיצוץ קטן בהרבה של כ-3 מיליארד שקל.
שרון אינו מעניק גיבוי מלא לנתניהו
על הצפוי בנושא זה ניתן להבין מדברים שאמר היום ראש הממשלה שרון. במהלך ישיבת הממשלה אמר שרון: "יש נושאים שמסוכן ואסור לעשות בנושא הקיצוץ בביטחון. ברור שצריך לעשות קיצוצים אבל צריך לראות לאן יתפתחו העניינים במזרח התיכון וביחס לשלטון בעיראק ויש לנו כרגע מרווח של זמן".
מדברים אלה ניתן להבין כי בניגוד לקיצוץ הקודם בתקציב, שרון אינו מעניק גיבוי מלא לשר האוצר בנושא הקיצוץ המיועד בתקציב הביטחון, ולכן סביר להניח כי הקיצוץ שעליו יוחלט בסופו של דבר יהיה קרוב יותר לעמדת מערכת הביטחון מאשר לזו של האוצר.
אורלב נגד קליין
הקיצוץ הצפוי בביטחון צפוי להשפיע גם על גובה הריבית במשק. במהלך הדיון בממשלה התפתח דו-שיח חריף בין שר הרווחה זבולון אורלב לבין נגיד בנק ישראל. אורלב הטיח בקליין: "הריבית היא הגורם העיקרי לעוני. היא מעבירה מיליארדים מעניים לעשירים וגורמת לחוסר השקעות במשק".
בתגובה ענה הנגיד קליין: "אם מצב המשק יישאר ללא שינוי גם בשנה הבאה ולא יבוצע קיצוץ גדול בביטחון, אין ביטחון שהריבית תמשיך לרדת".
"אנו מתקרבים לקו האדום בנושא העוני"
לנושא הריבית התייחס גם שר האוצר, בנימין נתניהו. בתום הצגת שני התרחישים הצפויים על ידי ראשי בנק ישראל, פנה נתניהו לנגיד ואמר: "אתם צריכים לתרום את חלקכם בתחום הריבית. בריבית הנוכחית לא יכולה להיות צמיחה במשק".
במהלך הדיון אמר שר האוצר כי אם "המצב הבטחוני לא יהיה טוב נאיץ את קצב בניית הגדר". בתגובה ענה לו ראש הממשלה: "צריך להיזהר מלהישען על הנחות לא ודאיות. הגדר אינה יכולה למנוע באופן מוחלט פיגועים וגם לאחר השלמתה היא לא תמנע את כל בעיית הפיגועים".
מדברי ראש הממשלה ניתן היה להבין גם כי תרומת תקציבי הרווחה לקיצוץ הכולל תהיה הפעם קטנה בלבד.שרון פנה לנתניהו ואמר לו: "אני בטוח שהאוצר משקיע מחשבה בהתמודדות עם נושא העוני. אני מבקש לשים דגש בעיקר על אוכלוסיות הילדים והקשישים. אסור לעבור את הקו האדום בתחום זה, שאנחנו כבר די מתקרבים עליו".
