מוטב מאוחר מלעולם לא

"שניה, אל תלכו, רק עוד מילה אחת". ככה נפתח תקליט הבכורה של יובל גורביץ' (מיד לאחר שיחה קצרה והזויה עם גדעון רייכר). אחרי עשרות שנים של שיטוטים בשולי כדור הארץ ועולם הרוק, שלוו בהשחזת כמה אלפי סכינים, לגורביץ' יש מה להגיד - והוא רוצה שתקשיבו לו.

מלווה בגיטרות אימתניות בהפקתו הנאמנה של אסף שריג, עם סאונד תופים מלוכלכך למופת, בקול צרוד-גברי-מסוקס - גורביץ' אומר את מה שיש לו. מה זה אומר, צורח. בועט את המילים, יורק את ההברות. גם כשהוא מוריד את העוצמה, משלב איזה פיסת קלידים ענוגה, האמת שלו עדיין צורבת באוזניים. לגורביץ' יש את התכונה החשובה מכולן ברוק - האמינות. האותנטיות של התחושות שלו גוברת גם על החולשות המסויימות בהגשה, הלעתים לא ממוקדת.

קצת היסטוריה מפי ההפקה: גורביץ' היה חבר בלהקת גייסות השריון עם מוני מושונוב ויצחק קלפטר, ובמהלך השירות עשה הסבה לטנקים. הסמג"ד שלו היה יוסף שריג, מלחין השיר "אור וירושלים", שנהרג בעת שירותו הצבאי, ואביו של אסף, המפיק המוזיקלי של האלבום. לאחר השירות הצבאי נסע יובל לאוסטרליה, וחי כ-20 שנה בין אוסטרליה למזרח הרחוק. באוסטרליה הוא היה חלק מסצינת הרוק בסידני, וחימם להקות כמו פריימוס, נירוונה, הלמט ועוד.

ב-1995 הוא חזר לארץ, והצטרף להרכב "כמעט אפריקה", שהוציא דיסק אחד והתפרק. מאז הוא הופיע במועדונים וחימם את פורטיס ושלומי ברכה, ואת "כנסיית השכל".

הניסיון המצטבר מורגש היטב בדיסק הזה, שנשמע מקצועי לעילא ולעילא ואינו סובל ממחלות ילדות. הטקסטים מחודדים, השירים לא קופצים מעל הפופיק של עצמם - מעבירים את מה שיש להם בישירות ומחוספסות. רוק במיטבו. למרות השנים בחו"ל, ניכר בגורביץ' שהוא מחובר היטב לרוק הישראלי-הגברי, מקפלטר ועד זאב טנא. לרוע מזלו, התזמון שלו מפוספס באיזה עשור וקצת. הסיכוי שלו לפרוץ דרך לרדיו או אפילו לפוצץ את הבארבי קלוש למדי, ולא בגלל שהמוזיקה שלו קיצונית או לא מיסחרית במיוחד. בעולם מתוקן אין סיבה ש"כל מקום" הקליט לא יהפוך ללהיט בקנה מידה בינוני, אבל בכל הקשור לרוק לא אופנתי, שלא מתכתב עם האופנה המקובלת בעולם או ביפו, אנו רחוקים מלהיות מדינה מתוקנת.

אז אם אתם אוהבים רוק, לא מתוחכם במיוחד, לא מתיימר, לא מלא בציטוטים-השפעות-שילובים, אלא פשוט גיטרה-בס-תופים-סולן - תנו לתקליט הזה צ'אנס.

הופעה לרגל האלבום החדש תתקיים ביום רביעי ב-17/9, בהיניקן הבימה קלאב בתל-אביב.

הדיסק יצא בלייבל EARSAY של האוזן השלישית.