מנכ"ל אגוד הפורש דרש לקבל כספים נוספים
בני אושמן קיבל 9 מיליון שקל פיצויים, אך ביקש גם מענקי הסתגלות והודעה מוקדמת; דירקטוריון הבנק דחה את הבקשה
לקראת פרישתו, אחרי 5.5 שנים בתפקיד מנכ"ל בנק אגוד, ביקש בני אושמן סכומים נוספים על פיצויי הפרישה, שהוא זכאי להם. ל"ידיעות אחרונות"נודע, כי אושמן לא הגדיר את הסכומים הנוספים שהוא מבקש, אך ביקש תוספת של מענקי הסתגלות והודעה מוקדמת. הדירקטוריון סירב בתוקף, והשיב לאושמן, שדרישתו מופרזת.
"בשלב זה אין לי התייחסות לתקשורת בעניין". כך אמר אתמול אושמן, בתגובה לפניית "ידיעות אחרונות". אושמן אמר כי אינו מגיב על ההשערה כי הוא צפוי להעלות דרישות נוספות לבנק.
אושמן קיבל פיצויי פרישה בסך של 9 מיליון שקל. הסכום מחושב על-פי 260% משכרו החודשי של אושמן, לכל שנת עבודה. אושמן עבד בבנק 30 שנה, ויקבל 300 אלף שקל על כל שנת עבודה.
במקביל נודע, כי דב קוטלר, מנכ"ל בנק אגוד הנכנס, צפוי לקבל שכר של כ-1.5 מיליון שקל, בעלות שנתית כוללת של כ-2 מיליון שקל.
זאת, בדומה לשכרו של יו"ר הבנק, זאב אבלס. קוטלר, שתפקידו הקודם היה מנכ"ל ויזה כ.א.ל, נכנס שלשום לתפקידו החדש, במקום אושמן.
קוטלר יכהן בחוזה אישי, בניגוד לאושמן, שכיהן במסגרת הסכם קיבוצי. קוטלר יהיה זכאי לבונוס בהתאם לתוצאות, ולא על-פי נוסחה קבועה וידועה מראש כנהוג אצל מנכ"לים בבנקים אחרים כמו בנק הפועלים או בנק המזרחי.
בנק אגוד רשם ברבעון השני רווח נקי של 3 מיליון שקל, לעומת הפסד של 21 מיליון שקל ברבעון המקביל. את המחצית הראשונה של השנה סיים הבנק ברווח נקי מזערי של 4 מיליון שקל, לעומת רווח של מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. הרווח משקף תשואה על ההון של 0.8% בלבד בשיעור שנתי. אפשר להגיד שהתשואה אף היתה נמוכה מהריבית שיכלו בעלי השליטה לקבל בתוכנית חסכון.
ב-1993, בעת העברת השליטה בבנק אגוד, אושרו ל-6 בכירים באגוד, ביניהם אושמן, 260% פיצויי פרישה במקום 100% כמקובל. כתוצאה הפריש הבנק ב-5.8 2001 מיליון שקל השלמת עתודות לפיצויים עבור אושמן.
פורסם לראשונה
בני אושמן. רוצה עוד
צילום: ארכיון ידיעות
מומלצים
