שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נשק יום הדין של בוש: אריק ובנץ
    בוושינגטון מנסים להתמודד עם השנאה היוקדת כלפי אמריקה במדינות מוסלמיות ובמוקדי עימות. השיטה: מימון הפקת גרסאות מקומיות של תוכנית הילדים "רחוב סומסום". המטרה: "לקדם הבנה רבה יותר של ערכים ותרבות אמריקנית". עוגיפלצת, קדימה הסתער!

    אמריקה בצרות. בעיראק שונאים אותה כי משוכנעים שכל רצונה הוא להשתלט על הנפט. באיראן שונאים אותה כי היא רוצה למנוע מהם נשק גרעיני. במזרח אסיה ובעולם הערבי שונאים אותה כי בטוחים שהיא נגד האיסלם.

     

    בוושינגטון כבר יודעים מזמן שאפילו אלף תדריכי עיתונות מלוטשים לא יכולים לתקן את הנזק של תמונה אחת של חייל אמריקני עם טנק ברחובות בגדד.
    לפיכך הוזמן צוות מיוחד במינו להצטרף למערך יחסי הציבור של אמריקה. צוות שיעזור לקודקודים בוושינגטון להראות לעולם שכוונותיה של אמריקה טהורות. צוות עם יכולות מוכחות, כישורים ייחודיים, והכרה בינלאומית. תשכחו מפמלה אנדרסון – קבלו את אריק ובנץ.

     

    שרלוט בירס, אשת הפירסום המצליחה שמונתה בשנת 2001 לתת-מזכיר המדינה לנושאי תקשורת, הזהירה את חברי הסנאט שבעיני רבים בעולם, אמריקה מוכרת רק דרך אותם מראות מאיימים של חיילים חמושים. "האנשים שאנו צריכים לדבר איתם לא מכירים אותנו כלל ולא יודעים עלינו דבר. הם לומדים לפקפק במניעים שלנו מינקות. העדר האמון הזה יחד עם העיוותים הרבים והחוסר במידע אודותינו הם בבחינת חבית חומר נפץ", אמרה בירס. לדבריה, רק העברת מסרים וחינוך אודות הערכים המשותפים בין אמריקה לאחרים יכולים לנטרל את הפצצה הזו.

     

    על פי הדיווח ברשת BBC, בירס סיפרה לחברי הסנאט שנדהמה לראות את הפקה המצרית של "רחוב סומסום", שעלתה לשידור בשנת 2000. "הילדים דבוקים למרקע. הם לומדים אנגלית וגם לומדים על ערכים אמריקנים".

     

    התקציב לא איחר לבוא. סוכנות הפיתוח הבינלאומי של הממשל האמריקני, USAID, הודיעה לאחרונה שתזרים 6.26 מיליון דולר להפקת גרסה מקומית של "רחוב סומסום" בבנגלדש – מדינה שחלק ניכר מאוכלוסייתה מוסלמית. גורם רשמי אמריקני אמר בהקשר זה לעיתון הבריטי דיילי טלגרף שמטרת הפרויקט היא "לקדם הבנה רבה יותר של ערכים ותרבות אמריקנית".

     

    באמריקה מאמינים, אם כן, שהעובדה שעוגי-פלצת זולל עוגיות אבל הוא בדרך כלל בחור חביב, והנחמדות הבסיסית של אלמו הן תכונות אמריקניות, ושדרך שלל הדמויות הצבעוניות הם יקנו להם שותפים נמוכי קומה לדרך, שבעוד כמה שנים יגדלו ויהיו בני ברית נאמנים. אלמו והציפור הגדולה הם, אם כן, התרופה שתימנע שריפת דגלים וקריאות "מוות לאמריקה".

     

    ערכים אוניברסליים

     

    "רחוב סומסום", שעלתה לאוויר בארה"ב ב-1969, משודרת בכ-120 מדינות ברחבי העולם – מברזיל, גרמניה וצרפת דרך רוסיה ודרום אפריקה וגם בישראל. אולם בניגוד לדברים שאמר אותו גורם אמריקני רשמי, חברת ההפקה של התוכנית – הסדנה לטלוויזיה לילדים – אינה רואה עצמה כשלוחה של הממשל או התרבות האמריקנית.

     

    בתשובה לשאלה של אתר החדשות של BBC אמרו בחברת ההפקה שהם אינם מקבלים את ההגדרה לפיה הם מייצאים ערכים אמריקנים לעולם – ההיפך הוא הנכון. בחברה ציינו שאפילו מדיניות הענקת הרשיונות הבינלאומיים להפקות של "רחוב סומסום" במדינות אחרות, שנקבעה כבר בשנת 1969, קובעת במפורש כי על הגרסאות המקומיות של התוכנית לשקף את הערכים והתרבות המקומית.

     

    "אין לנו כוונה לקדם את ערכיה של ארה"ב או ערכי תרבות המערב. זו כלל אינה שאיפתנו", אמרה ביאטריס צ'או, דוברת מטעם המחלקה להפקות זרות של החברה. "ישנם ערכים אוניברסליים שנו מעודדים כגון שיתוף, כבוד והבנה הדדית. אנו בודקים מהם הצרכים של מדינה מסויימת בה תשודר התוכנית ומנסים למלא אותם", הוסיפה.

     

    צ'או מציגה כדוגמה את הדמות הייחודית שנוספת להפקה הדרום-אפריקנית של "רחוב סומסום" – קאמי, שהיא נשאית של נגיף האיידס. שיתופה בתוכנית נולד כאמצעי להתמודד עם אחת הבעיות הגדולות ביותר של דרום-אפריקה, שלא פסחה גם על ילדי הגן.

     

    אגב, קאמי, שהתקבלה בהתלהבות בגרסה הדרום-אפריקנית של "רחוב סומסום", עוררה תרעומת דווקא בקרב גורמים שמרנים בארה"ב. אלה מיהרו לפרסם מכתב הקורא לחברת ההפקה להימנע מלצרף דמות דומה לגרסה האמריקנית.

     

    דוגמה נוספת שמספקים בחברה אודות קידום הערכים האוניברסליים ניכרת במצרים, שם מפגינה הדמות חוחה רצון להיות רופאה או אסטרונאוטית כשתהיה גדולה. התברר שמדובר במדיניות של ממשלת מצרים, שביקשה לנסות לעודד נשים מצריות להעצים את עצמן ולשאוף להיות חלק מרכזי בחברה.

     

    הפיתרון לבעיות של בוש

     

    גם בישראל מהוות הסוגיות המקומיות והנושאים שעל הפרק כאן ועכשיו חלק עיקרי בתוכנית. הגרסה החדשה של "רחוב סומסום", שעלתה לאוויר בשנת 1998 (ומלפני כשבוע תחת השם "סיפורי סומסום" בערוץ הופ!) קרויה בשני שמות – עברי וערבי, דוברת את שתי השפות ומציגה דו-קיום לתפארת בין הדמויות. המטרה: להתמודד עם דעות קדומות של ילדים משני הצדדים אודות האחר. (מעניין אגב כיצד מתמודדים רוב הילדים עם התהייה מדוע לדמויות יש שכנים וחברים ערבים ולהם לא?)

     

    אז האם הערכים של סובלנות, פתיחות וקבלת האחר והשונה גם ללא קשר להבדלי דת, גזע או צבע פרווה הם אמריקניים או שמא משותפים לכל בני האדם? האם לצד ההמבורגר-צ'יפס-קולה רואים בוושינגטון את אריק ובנץ כמייצגיה האמיתיים של

    "הדרך האמריקנית", שיפתרו את בעיות התדמית של ג'ורג' בוש בעולם וימנעו את ה-11 בספטמבר הבא?

     

    מומחים מעריכים ש"רחוב סומסום" כנראה לא תוכל לשנות דעות קדומות שנטועות עמוק בתודעה", אבל עשויה למנוע מהצופים להוציא אל הפועל את אותן דעות קדומות שבתודעתם כאשר הם פוגשים בחבריהם מהצד השני. פרופ' מלאני קליין מאוניברסיטת מרילנד, סבורה שרעיונות של שיתוף, שיוויון והגינות אינם נחלתם הבלעדית של אוכלוסיות מסויימות, אלא מדובר בערכים אוניברסליים להם שותפים ילדים בני תרבויות שונות.

     

    בוושינגטון כנראה לא סומכים על דעת המומחים. אחרי בנגלדש, הם מתכננים להפיק גרסאות דומות של "רחוב סומסום" באפגניסטן, צפון-אירלנד וקוסובו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: PBS
    לשירות האומה. אריק ובנץ
    צילום: PBS
    צילום: איי פי
    הפיתרון לבעיות. הנשיא בוש
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    חיילים אמריקנים בעיראק. סיוע מ"רחוב סומסום"
    צילום: איי פי
    מומלצים