"תמיכת קרן הון-סיכון עוזרת לסטארט-אפים לשרוד"
מחקר שנעשה בבנק ישראל העלה: החברות המקבלות גיבוי מקרנות הון-סיכון אינן טובות יותר מאלה שפועלות עצמאית - אבל סיכויי ההישרדות שלהן גבוהים יותר
סיכויי ההישרדות של חברות הזנק (סטארט-אפ) בשלבים הראשונים לחייהן, עד לשלב ההנפקה בבורסה, מכירה או מיזוג עם חברה אחרת - גבוהים משמעותית כאשר חברות אלה מקבלות גיבוי של קרנות הון סיכון, בהשוואה לסיכויי ההישרדות של חברות ללא גיבוי של הון סיכון. כך מגלה מחקר חדש שנערך בבנק ישראל על-ידי ד"ר חדוה בר ממחלקת המחקר וד"ר ישי יפה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
ואוניברסיטת מונטריאול. המחקר בוחן את התרומה של קרנות הון הסיכון למשק. תרומה זו חשובה לבחינה על רקע ההיקף הגבוה של פעילות קרנות ההון סיכון בישראל יחסית למדינות אחרות בעולם. הדבר קיבל ביטוי, בין השאר, בגיוסי מקורות מימון על-ידי חברות מקרנות הון סיכון, שהגיעו להיקף של כ-1% תוצר בשנת 2002, וכן על רקע המעורבות הגדולה של הממשלה בתחילת פעילותו של שוק הון-הסיכון בארץ.
מהמחקר מתברר, כי חברות ההזנק שמגיעות לשלב ההנפקה בבורסה, בגיבוי של קרנות הון סיכון, אינן יותר טובות: התשואות שלהן ומדדי ביצוע אחרים אינם שונים מאלה של חברות ללא גיבוי של הון סיכון.
ממצאים אלה ונוספים, המוצגים במחקר, מובילים את החוקרים למסקנה כי תרומתן של קרנות הון-הסיכון למשק היא בהגדלת סיכויי
ההישרדות של חברות, שיש בקיומן הצדקה כלכלית, ככל הנראה באמצעות מעקב וליווי ייחודי שעושות הקרנות אחר החברות שבהן בחרו להשקיע. אולם, הקרנות אינן בוחרות מראש ומביאות לשוק חברות איכותיות יותר וחברות שמצליחות להגיע לשוק ללא גיבוי זה.
במחקר ביקשו לבדוק בעיקר 2 סוגיות:
* האם חברות הנתמכות על ידי קרנות הון סיכון הן בעלות סיכויי הישרדות גבוהים יותר בשלבים הראשונים לחייהן, עד לשלב המימוש,
בהשוואה לחברות הזנק שלא נתמכו על-ידי קרנות הון סיכון.
* האם החברות שקרנות ההון סיכון מביאות לשוק - לבורסה - הן איכותיות יותר מאחרות.
המחקר התבסס על מאגרי נתונים ייחודיים, הכוללים מידע על כל החברות שהיו בתיק כל קרנות ההון הישראליות בשנים 1997 ועד 2002, ועל הקרנות שתמכו בחברות אלה.
החוקרים מצאו, כי שיעורי ההישרדות של חברות עם תמיכה של הון סיכון גבוהים באופן משמעותי מאלה של חברות ללא תמיכת קרנות.
כך, מבין החברות שקיבלו תמיכה של קרנות הון סיכון ישראליות בשנים 1997 ועד 2000, אחוז החברות שנסגרו ונמחקו מתיק ההשקעות באותן שנים ועד 2002 עמד על 26% מסך החברות שהיו בתיק קרנות ההון סיכון עד שנת 2000. לעומת זאת, מבין חברות ההזנק שלא נתמכו על ידי קרנות הון-סיכון, והיו בעלות מאפיינים דומים לחברות עם תמיכת קרנות, כ-50% נסגרו.
תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים את אחוז החברות שהצליחו להגיע לשלב מימוש, קרי הנפקה בבורסות, מכירה או מיזוג עם חברה
אחרת. הסיכוי להגיע לשלב זה גבוה משמעותית בחברות שנתמכו על-ידי קרנות הון-סיכון.
עם זאת, בחינה של ביצועי החברות הישראליות שהנפיקו בבורסה (בנאסד"ק), תוך חלוקתן לאלה שנתמכו על-ידי קרנות הון סיכון ואחרות, מעלה כי אין הבדל בין שתי הקבוצות.
החוקרים מראים, כי ביצועי המניות של חברות במשך שלוש שנים מיום ההנפקה אינם שונים בחברות שנתמכו טרום ההנפקה על-ידי קרנות הון-סיכון, וחברות שלא נתמכו על-ידי הקרנות.
גם בדיקה של מדדים חשבונאיים לרווחיות החברות מעלה כי חברות עם גיבוי של הון סיכון אינן טובות יותר מחברות ללא גיבוי זה.
כלומר, קרנות הון-הסיכון לא פעלו כדי להנפיק דווקא את החברות הטובות יותר, את הדובדבנים, ובמקביל הן לא ניצלו את המוניטין שלהן כדי להנפיק בבורסה את החברות הגרועות, הלימונים.
לדעת החוקרים, שתי התוצאות הללו מעידות כי תרומתן של קרנות הון-הסיכון היא ככל הנראה בהגדלת שיעורי ההישרדות של חברות
הזנק, הנעשית על-ידי מעקב ותמיכה ייחודית בחברות שבהן הקרנות משקיעות, בעוד שאין לקרנות תרומה חד משמעית בבחירה של חברות טובות במיוחד ובהבאתן לשוק.
