נמוכים? אנחנו???
שלושה זה תמיד ביחד: בראיון לרגל עשור לערוץ 2 מתקוממים ראשי הזכייניות נגד הטענות בדבר הוזלת התרבות הישראלית בידי הערוץ. דבר הנאשמים
לא שחשבתם אחרת, אבל קודקודי זכייניות ערוץ 2 לא סבורים שהם מורידים את התרבות הישראלית ביגון שאולה. אדרבה. עוזי פלד ("טלעד"), אורי שנער ("קשת") ויוחנן צנגן ("רשת") משוכנעים - באופן מפתיע - שהם עושים אחלה טלוויזיה. במקרה הזה, בדומה לסיסמת הערוץ, שלושה זה תמיד ביחד.
- רבותיי, האם ערוץ 2 תרם להוזלת התרבות הישראלית?
עוזי פלד, מנכ"ל "טלעד": "מה זה נקרא הוזלת התרבות? תרבות של עם נקבעת ע"י מערכת משותפת של תחומים שונים ביצירה. טלוויזיה בעולם המודרני זה תחום מאוד חשוב של יצירה. אבל טלוויזיה צריכה להיות רלוונטית. טלוויזיה שלא רואים אותה היא לא רלוונטית. לא מי שחושב שהוא ממונה על הטעם הטוב של הקהל מבין מה זו טלוויזיה. עם כל הכבוד, מי שחושב שערוץ 2 הוא לא ערוץ טוב – שישאל את העם. הרי העם מצביע כל ערב בהמוניו. גם בפיגועים, גם בבידור, גם בדוקומנטרי, גם בדרמה, ובכל תחום שלא יהיה, קודם כל הוא מצביע לערוץ 2".
אורי שנער, נשיא "קשת": "האם התרבות הישראלית היא רק מה שמי אשר מגדיר את עצמו כאליטה יחליט (כפי שהיה בטלוויזיה ברוממה עד לפני עשור)? או שהתרבות הישראלית היא גם מוזיקה ישראלית (נינט), גם סלנג ישראלי ('אני יכול לנסות'), גם בידור ישראלי (לא כל ערוץ 2... אבל הרבה), גם גיבורים ישראליים ('הבורגנים', 'בנות בראון'), כמו גם תרבות זמן פנוי, אופנה, אוכל והחומרים האמיתיים מהם עשויים החיים – אהבה, ריגוש ושמחה?"
יוחנן צנגן, מנכ"ל "רשת": "כשמחפשים להאשים, תמיד אפשר למצוא. אסור לנתק דברים מהתמונה הכוללת ולבחון רק פריזמה צרה אחת, פיקנטית ככל שתהיה. התמונה הכוללת היא שבעשר שנות קיומו של ערוץ 2 התווסף נדבך משמעותי לפיתוחה וקידומה של התרבות בישראל, בהפקה של מאות שעות דרמה מקורית, תוכניות תעודה שנגעו בכל זווית אפשרית, תוכניות אקטואליה נשכניות, ובראשן מהדורות החדשות. הסה"כ הכולל מצביע על פריחה ושגשוג ליצירה וליוצרים הישראלים, ועל תכנים מרתקים ומעניינים".
פלד: "כשהתחלנו, לפני עשר שנים, עדיין לא הלכו לערוץ 2. אנחנו אמרנו לציבור: בלי צביעות. יש ג'יגולו באילת, יש את הסרט 'עגיל בזין', הרי רשות השידור לא הייתה משדרת את 'עגיל בזין' בחיים, רק בגלל השם שלו. ביום שזה שודר אמר אמנון רובינשטיין לחבר טוב שלי, שאם זה מה שערוץ 2 מראה, אז חבל שהוא תמך בהקמת הערוץ. טלפנתי לרובינשטיין ושאלתי אותו: 'תגיד לי, ראית את הסרט?', הוא אמר לי 'לא ראיתי, קשה לי אפילו להגיד את המילה', אז אמרתי 'אם לא ראית, אז למה אתה מתבטא ככה?'.
"אני חושב שאתה צריך להיות במצב שבו אתה מביא להמונים את מה שהם רוצים, אבל בהזדמנות זו אתה גם מטפטף להם כמה דברים מיוחדים וטובים. אי אפשר לבוא ולהגיד על משדרי החדשות של ערוץ 2 למשל שהם נמוכים ונלוזים, אבל הם עשויים בצורה כזו שמרתקת את הקהל. אי אפשר להגיד על הסרטים הדוקומנטרים שאנחנו עושים שהם נלוזים. יש להם רמה מסוימת של עניין. אנחנו יודעים לעשות את המוצר ועושים אותו לא בצורה של תרבות נמוכה".
- פלד, שעשועונים זו לא תרבות נמוכה? דודו טופז?
"אני מתקומם, זאת לא טלוויזיה נמוכה. אני רואה טלוויזיה מכל העולם, וערוץ 2 הוא מהטלוויזיות הטובות בעולם. היא לא טובה כמו הטלוויזיה באנגליה, על זה אין ויכוח, אבל היא לא נופלת מהטלוויזיה באמריקה והיא לא נופלת מהטלוויזיה בצרפת. לכן כל מי שאומר שזו טלוויזיה לא טובה, שיסביר במה היא לא טובה. היא מצוינת".
- ערוץ 2 הפך את הפרסום, את הסלבריטאות, לערך. כל ילד בן שמונה רוצה להיות מפורסם.
"לזה יש לי תשובה. אני חושב שהקידמה היא חלק גדול מההתנהלות של כולנו: מכוניות לעומת עגלות עם סוסים, סופרמרקטים לעומת מכולות, טלוויזיה עם פרסומות לעומת טלוויזיה בלי פרסומות, טלוויזיה להמונים או טלוויזיה לאניני טעם. יש בכל הדברים הללו איזשהו ייחוד, והייחוד הזה הוא בדיוק מה שאנחנו הצלחנו לעשות במשך עשר שנים במדינת ישראל. הפכנו שכל ילד במדינת ישראל שגדל קודם וידע על בית המלוכה הבריטי ועל כוכבי הוליווד ולא ידע שום דבר על המסורת ועל ההוויה הישראלית כשהוא ראה את רשות השידור, פתאום הוא יודע שיש 'בת ים-ניו יורק', ויש 'פלורנטין', ויש 'טירונות' ויש דברים אחרים. עשינו בשנה אחת יותר דרמה ישראלית מקורית, מאשר הטלוויזיה הישראלית עשתה ב-25 שנה שקדמו לנו. את זה צריך לקחת בחשבון, ולא את הדברים האחרים. הטלוויזיה עם מפורסמים היא הקידמה. טלוויזיה בלי מפורסמים זה העבר. זה הכל".
שנער: "מי שמנסה להקטין את ערוץ 2 לסלבריטאיות מוחק את חברת החדשות של ערוץ 2 (שהזכיינים השקיעו בה 'רק' כמיליארד שקל), כמו גם תופעות בהוויה הישראלית שלא היו באות לעולם בלעדינו – מהמאבק למען לוחמי השייטת, דרך האוסקר אשר הוענק אמש לסרט 'ההרוג ה-17', ועד לעשרות תחקירי 'עובדה'".
ומה לגבי העתיד?
ובכן, שנה מהיום אמור להיערך המכרז המחודש לזיכיונות ערוץ 2. עוזי פלד, שמתנגד לשיטת הזיכיונות, לא פוסל מיזוג בין חלק מהזכייניות של הערוץ: "אני מאמין גדול בשיטה של שוק חופשי. מדינת ישראל עשתה טעות ענקית כשהמירה את נושא רישיונות השידור בעניין של מכרז. לא היה בשנים האחרונות מכרז אחד בתחום הזה שלא נגמר בבית משפט. גם בערוץ 10, גם בערוצים הייעודיים. צריך להיות סומא באפלה כדי לא להבין שעידן המכרזים פשט את הרגל.
"יש דוגמה בתקשורת לשוק חופשי שמתנהל יוצא מן הכלל בצורה של רישיונות: העיתונות. כל מי שאין לו עבר פלילי ויש לו משקיע – יכול לפתוח עיתון. והא ראיה שנפתחו ונסגרו עיתונים, ומי שיכול לשמור על עצמו שומר על עצמו. המדינה רוצה לעשות זיכיונות במכרז על מנת לפקח על התכנים. אנחנו כבר במאה ה-21, מה יש פה לפקח על התכנים? הלוואי שתקום הרשות לתקשורת שמדברים עליה. ככה יש לך מועצת הכבלים והלווין, מועצת הרשות השנייה, הוועד המנהל של רשות השידור, ולכל אחד יש כיוונים אחרים. אם יעשו את רשות התקשורת במתכונת של ה-FCC האמריקאית, היא לא תפקח על התכנים, היא תיתן מערכת של מראי מקום. הגיע הזמן שנתנהג כמו המדינות המתקדמות. אנחנו צריכים לעשות רישיונות, ולא יהיה מנוס מזה. לדעתי כל אחת מהזכייניות הקיימות תוציא רישיון ותשדר שבעה ימים בשבוע, וערוץ 2 הנוכחי יהפוך לשניים או שלושה ערוצים שונים, כלומר ייתכן אולי מיזוג בין זכייניות. תן לכוחות השוק לעשות את זה".
אורי שנער: "איך תיראה מפת שידורי ערוץ 2 בעשור הבא תלויה במידה רבה בהבנת הרגולציה את התלות בשוק החופשי, בסיכוי ש'יהיה טוב כאן בישראל' (גם כלכלית) והפנמה שהערוץ הציבורי צריך למלא תפקיד מכריע במרכיבים של התרבות הישראלית, וערוץ 2 צריך גם להרוויח (וזו לא מילה גסה). או אז היצירה המקורית, עולם הפרסום, אבל בעיקר אנחנו, האזרחים והתרבות הישראלית – כולם ירוויחו".
- מה לגבי אופי המשדרים? אנחנו נראה עוד ועוד תוכניות מציאות, או שזו תופעה חולפת?
צנגן: "נורא קשה לתת תחזית, במיוחד כשמדובר על העתיד. אני יכול להגיד שככל שהמצב הכלכלי יאפשר לערוץ להמשיך בדרך שהתחיל - הוא ימשיך לפתח ולהרחיב את פעילותו, כפי שעשה עד היום".
פלד: "בעולם הטלוויזיה יש טרנדים, ואנחנו לא פטורים מזה. מה שכן, אני מאמין שאולי לא בשנה שנתיים הקרובות, אבל בהחלט תוך עשר שנים, יקום ערוץ אחד ואולי יותר, שישדר רק עברית, מאה אחוז מהזמן. אני מאמין שהטלוויזיה תיהפך להיות גלובלית, ויחד עם האינטראקטיביות היא תתחיל לקבל ציביון מאוד ברור בשנים הקרובות. לא ברור לי למה יש לי מצד אחד את המחשב ומצד שני את הטלוויזיה. למה זה לא נמצא על אותו מסך? זה יהיה על אותו מסך. זה יקרה כבר בחמש השנים הקרובות. והאינטרנט יהפוך ליותר מהותי בעידן הגלובלי, כך שנקבל ממנו תכנים. אתה בבית שלך, באמצעות מה שנקרא Video On Demand, תוך עשר שנים תוכל לראות כל שידור מכל תחנה בכל מקום בעולם".
