אבק כוכבים
המרצדס SLR, אולי הכוכבת האמיתית של תערוכת פרנקפורט, היא כנראה רק ראשונה בסדרה אקזוטית מרשימה. בפרארי מביטים היטב
עם זאת, ולמרות לחץ התקשורת שאינה יודעת מנוח, מעיד החיוך שעוד נותר על פניו כי הוא בכל זאת נהנה ממה שהוא עושה כאן. קצת מוזר אם חושבים על זה. בסופו של דבר, האיש הזה עשה צעד מאד יוצא דופן בתעשייה. יום אחד מנהל פיתוח המוצרים החדשים של קונצרן פיאט, כמו-גם אחד האחראים הישירים למהפך החיובי שעברה אלפא, ולפתע הוא מייצג את האקזוטיקה של התקופה.
התכניות
ועצם העובדה שהגיע למקלארן, אומרת עוד משהו. למשל שהתוכניות שם גדולות וגרנדיוזיות מכפי שניתן להעריך על סמך המידע שדלף החוצה, וכמובן ה-SLR עצמה. "בנינו לאחרונה שני מפעלים חדשים. בראשון יעסקו בבניית מרכב, השני ישמש להרכבה כללית ולשידוך המנוע שמגיע ישירות מ-AMG בגרמניה".
ושריף, כפי שתמיד היה, אינו מקמץ במידע. "יש לנו כבר היום לא פחות מ-500 עובדים רק ב'מכוניות מקלארן'. גם אתה מבין שחבל יהיה להשתמש בכל הכוח הזה רק עבור מכונית אחת. יש כאן הרי אפשרויות אדירות לקו שלם של מכוניות ספורט. זו בפירוש לא המקלארן F1 שהייתה פרויקט קטן, מוגבל ועצמאי. את יכול לבטוח בנו שמדובר במשהו הרבה יותר גדול, עם שותף חזק ואמיתי".
שונה ודומה
אבל למרות ההבדלים האדירים בין שני פרויקט ה-F1 וה-SLR, שריף מוצא גם קווים משותפים. "ל-F1 מנוע מרכזי, והיא פותחה בזמן קצר ולייצור מספר יחידות זעום. גם ב-SLR יש מנוע מרכזי, אך זמן הפיתוח היה ארוך יותר, וגם נתוני המכירות יהיו מרשימים בהרבה. בכל מקרה, שתיהן יוצרו כדי לעמוד באתגרים עצומים. ה-F1 שברה בזמנו את כל שיאי המהירות הידועים, ואילו ה-SLR היא GT בסגנון המפואר של מרצדס, עם יכולת דינמית המגיעה היישר ממקלארן".
באותה הזדמנות מספר שריף על ההבדלים בין מכונית התצוגה ל-SLR הסופית. " כוונתנו הייתה לייצר את המכונית ההיא (זו שהוצגה לראשונה א.ש),. אלא שלאחר שיקולים אירודינמיים ודינמיים כללים, החלטנו לשנות מספר פרטים מהותיים. כך למשל הזזנו את תא הנוסעים לאחור כדי ליצור מבנה של מנוע מרכזי. הגבהנו את החלק האחורי, לצורך הקטנת מקדם הגרר".
"האמת", כך הוא שח לי לפתע בהתרגשות, "האמת היא כי נראה לי שבסופו של דבר קיבלנו מכונית נאה יותר. מכל מקום, התוצאה היא מכונית שיכולה להקיף את ה"רינג" - והוא מתכוון למסלול נורבורגרינג הישן - בפחות משמונה דקות. "אנחנו בטח נהיה השיאנים למכונית עם מנוע קדמי. בעצם " הוא ממהר לתקן מנוע מרכזי קדמי".
אני שואל את האיש על תקופת הניסויים, ומנסה לחלץ ממנו דבר מה אודות המתחרים.וכך אני שומע שאמת המידה העיקרית מולה בחנו עצמם אנשי מקלארן הייתה ה-550 של פרארי. "ובכל זאת, בסוף נותרנו עם מכונית שהיא יותר נוחה ונעימה מהמראנלו, ומהירה מהאנצו ומהמורצ'ילגו" של פרארי ולמבורגיני.
לא היה קל
אחד התפקידים החשובים של שריף עם הגיעו למקלארן היה תכנון וסיוע ישיר במעבר חלק להליך ייצור סדרתי, ולדעת לגלות את כל הבעיות והפרטים הקטנים שעלולים להפריע. "צריך לזכור שמדובר כאן בייצור 500 מכונית לשנה, של כלי שמסוגל לחצות 300 קמ"ש בלי בעיות. במקרה שכאלה, אנחנו לוקחים בחשבון שכאשר מגיעה תקלה, היא יכולה להגיע בזמן מאד-מאד-מאד לא מתאים".
בכל מקרה, הייצור בבריטניה החל, וכאשר יכנס לשגרה, תארך בניית כל יחידה לא פחות משלושה שבועות. אבל למרות שמקלארן-מרצדס טרם פרסמו מחיר רשמי, כל שנת הייצור הראשונה - וחלק גדול מהשניה - הוזמנה.
כאשר הופיעה ה-SLR, כמכונית תצוגה, נחשפה גם גרסה פתוחה, אבל לפי שריף זו לא תגיע לפס הייצור. "המבנה המיוחד של המכונית מחומרים מרוכבים, הוא כזה שלגג תפקיד חשוב יותר מאשר במכונית רגילה בשמירת קשיחות ועמידה בתאונות. לפחות כרגע אנחנו לא רואים דרך לייצר גרסה כזו בצורה שתשביע את רצוננו". חבל, אבל זה כנראה עוד יגיע.
לסיקור המלא של תערוכת פרנקפורט - לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
