קולומביה: מיהם החוטפים ומה הם רוצים?
פרופ' לואיס רוניגר, סוציולוג ומומחה לאמריקה הלטינית באוניברסיטה העברית, משרטט את דיוקנו של ארגון הפארק הקולומביאני שאנשיו כנראה חטפו את ארבעת הישראלים
ארגון FARC - הכוחות המהפכנים המזוינים של קולומביה (Revolutionary Armed Forces of Colombia - FARC) הוא הארגון הגדול ביותר ובעל היכולות הצבאיות הטובות ביותר מבין ארגוני הגרילה הקולומביאניים.
ישנן שלוש קבוצות גרילה גדולות בקולומביה, וזו הקבוצה החזקה ביותר, מתוך 18,000 חברים מחציתם לוחמים. הארגון פעיל באזורי הג'ונגלים של דרום מזרח המדינה ובאזורים הסמוכים להרי האנדים. פעילים קומוניסטים וקבוצות של איכרים הקימו את הארגון ב-1966.
הרקע להקמת ארגון זה וארגונים קטנים יותר (כמו הצבא לשחרור לאומי היותר קטן והיותר אידיאולוגי מארגון הפארק) נעוץ בשני תהליכים: הניסיון של צעירים רדיקלים לחקות את נצחון פידל קאסטרו בקובה, ושרידי האלימות העמוקה שקולומביה התנסתה בה במלחמת האזרחים שנמשכה קרוב לעשור עד 1957.
אנשי ה-FARC הם בעלי אוריינטציה שמאלנית. הם מתיימרים לייצג את המעמד הכפרי העני כנגד המעמדות המבוססים ויוצאים חוצץ כנגד ההשפעה האמריקנית בקולומביה.
אנשי הגרילה קשורים לסדרה שלמה של פעילויות בתחום הסמים: סחיטה, חטיפות, הטמנת פצצות ופעילויות צבאיות שונות. לפני חודש נאנסו ונרצחו שתי צעירות קולומביאניות באותו איזור. הפעילות שלהם לא מכוונת דווקא לזרים. בתקופת הנשיא הקודם אנדרס פסטרנה (Andrés Pastrana) התקיימו שיחות שלום בין הממשלה והארגון, ובמהלכם המדינה ויתרה על החזקתה בשטח של כ- 40,000 קמ"ר.
לקראת תחילת 2002 הופסקו שיחות השלום, והממשל עבר לאסטרטגיה של התקפה. ה-FARC מצידו שיגר טיל לבניין הנשיאות באוגוסט 2002 בעת עלייתו לשלטון של הנשיא הנוכחי אוריבה (Alvaro Uribe), ובכך ניסה להפגין את יכולתו הצבאית המתמשכת.
יש עדויות כי מנהיג הארגון מנואל מרואנדה (Manuel Marulanda) מסתתר בוונצואלה. קולומביה אינה מצליחה להשתלט על הארגון. ב-99' חשבו במשך שלוש שנים שיוכלו להגיע להידברות איתם וויתרו על שטח כפול משטח מדינת ישראל, וזה לא עזר. אז חזרו לאסטרטגיה של מלחמה נגדם, בתמיכת ארה"ב.
