קתלין טרנר: בוש הוא Asshole
השחקנית נפגשה עם אמנים יהודים וערבים ולא היססה לתקוף את נשיא ארה"ב. היא הודתה כי לאחר ה-11בספטמבר היא "מבינה" את ישראל יותר, אך אמרה כי בעקבות ביקור קודם בעזה "לא הבנתי איך יהודים שעברו את השואה יוצרים גטאות לאחרים"
השחקנית האמריקנית קתלין טרנר שהגיעה לישראל לרגל חגיגות יום הולדתו ה-80 של שמעון פרס, נפגשה בצהרי יום שני עם אמנים יהודים וערבים ותקפה את הנשיא בוש בחריפות.
טרנר נשאלה אם בימים אלה היא עובדת על פרוייקטים חדשים וסיפרה על פרוייקט רדיופוני
התנדבותי שמטרתו להעלות על סדר היום הציבורי בארה"ב נושאים חברתיים ופוליטיים חשובים שלדעתה אינם נידונים מספיק. "תסכל אותי שהמדינה שלי שותקת ומקבלת את מה שה'Ass Hole' הזה עושה", אמרה טרנר והוסיפה, "אני מתכוונת לבוש כמובן. אז התחלתי בפרוייקט הזה שבמסגרתו הוקלטו עד כה 13 תכניות שנגעו בין היתר בנושאים כמו כשלון האופוזיציה, מחלות מדבקות, שקיעת המעמד הבינוני ואבטלה".
למפגש, שהתקיים בתיאטרון הערבי-עברי ביפו, הגיע מספר מועט יחסית של נציגי עולם התרבות המקומי ובהם השחקנית חני נחמיאס, הבמאי צדי צרפתי, המנהל האמנותי של תיאטרון א-סראייא אדיב ג'השאן, המנהל האמנותי של התיאטרון הערבי-עברי יגאל עזרתי, השחקנית שירה פרבר והשחקן צק ברגמן.
טרנר שמעה מהישראלים על הקשיים לייצר תרבות במדינת ישראל ועל דחיקת האמנים והאמנות הישראלית לשולי סדר היום הציבורי. היא נשאלה בין היתר על עמדתה בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל האופן שבו היא רואה את מקומו של האמן בחברה. "אני שחקנית לא פוליטיקאית", אמרה טרנר עם תחילת המפגש והוסיפה, "עם זאת אני מאמינה מאוד בתהליך השלום ובחשיבותו. ברור לכולם שהאלימות יוצרת עוד אלימות וגורמת להרעת מצבם של שני הצדדים שלוקחים חלק בסכסוך".
מנהל תיאטרון א-סראייא אדיב ג'השאן אמר לטרנר כי הוא מעריך את ביקורה והוסיף: "אדם כמוך יכול לגרום לאנשים בחו"ל להקשיב, יש לך את הכוח להעביר את המסר שלנו לשלום". ג'השאן וטרנר נפגשו לפני חמש שנים במסגרת כיתת אומן שהעבירה השחקנית ברמאללה. המפגש הנוכחי היה לבבי וחם וטרנר הדגישה את חשיבות המשכיותה של עשייה אמנותית משותפת. "מה שאתם עושים כאן בתיאטרון המשותף הוא בהחלט אפקטיבי. אני מאמינה ומשוכנעת בכך שככל שיהיו יותר מפגשים וחיבורים בין ישראלים לפלסטינים וככל שיתפתחו חיי קהילה אינטגרטיביים יותר, כך ייטב".
טרנר הוסיפה כי "הסקרנות שדרושה לשחקן היא כלי חשוב שעוזרת לו להבין תרבויות אחרות. אני חושבת שאמנים יכולים להשפיע באופן מסוים, אבל כשאני מגיעה לביקור כמו הביקור הנוכחי החשיבות של הנוכחות שלי היא אולי דווקא בכך שאני מושכת תשומת לב לנושאים כמו תהליך השלום. אני מאד נזהרת בפרוייקטים שאני בוחרת לקחת בהם חלק מפני שאמנים צריכים להיות אחראיים. הגעתי לישראל מכיוון שאני מאמינה בשמעון פרס ובדרכו".
"מאוד תמימים"
לשאלה אם אחרי אירועי ה-11 בספטמבר היא מבינה יותר את ההתנהלות הישראלית ענתה: "אני חושבת שכן. האמריקנים מאוד תמימים ולא באמת מכירים את המלחמה שעד ל-11 בספטמבר התרחשה רחוק מתחומי ארה"ב. עכשיו, אחרי ה-11 בספטמבר, זה נעשה אישי".
טרנר סיפרה כי ביקור בעזה לפני חמש שנים הותיר עליה את הרושם הקשה ביותר ואת ההבנה שיש צורך בשינוי מהותי: "הביקור בעזה הימם אותי, בעיקר עצם העובדה שהפלסטינים חיים בגטו. לא הבנתי איך יהודים שעברו את השואה יוצרים גטאות לאחרים. אני לא מבינה את זה. אני לא חושבת שאני מומחית לדבר ואני לא הייתי רוצה שיתקבל רושם שזה מה שאני אומרת. אני מדברת בשמי בלבד ובשם התחושות שלי, לא מתוך נקודה שיפוטית חלילה".
האמנים דיברו על שתיקתם של אנשי הרוח והיעדר אופוזיציה משמעותית בקרב האמנים בארץ וטרנר מצידה אמרה: "גם בארה"ב אמנים מפחדים לומר את דעתם. במובן מסוים אני מבינה למה. אני זוכרת שעמדתי בתור לקלפי באחד מימי הבחירות שעברו. עמדו שם שתי נשים ואחת שאלה את השנייה: למי את מצביעה? האשה ענתה לה: פול ניומן מצביע למועמד הזה, אז גם אני אצביע לו. זה סוג של אחריות שאני לא רוצה לקחת על עצמי. לכן אני משתדלת לא להביע את דעותי הפוליטיות בקול".
