"מספיק 100 טנקים בגולן"

הרבה מילים נשפכו במהלך שלושים השנים האחרונות על מחדל ההפתעה המודיעינית שהוביל למלחמת יום הכיפורים. הרבה פחות נכתב, אם בכלל, על ההתייחסות הנונשלנטית של הנהגת המדינה וצה"ל לאפשרות של תקיפה סורית-מצרית משולבת, בשבוע שלפני המלחמה. מפרוטוקולים ותמלילים המתפרסמים כאן לראשונה עולה כי לראשי המדינה והצבא היה ברור כי מלחמה היא בסבירות גבוהה למדי, ולמרות זאת הם לא חשבו שצריך לעשות משהו כדי למנוע אותה. הדברים מופיעים בספר "מלחמת יום כיפור- זמן אמת" היוצא היום (ג') לאור.

ישראל, נחשף בספר, הייתה מודעת לחלוטין לתוכניות הצליחה של מצרים. הנתונים התבססו בעיקרם על מידע שהביאו סוכנים של המוסד ומעקב עמוק שערכה ישראל אחר תרגילי הצליחה של צבא מצרים. המעקב כלל האזנות לכל התשדורות של הצבא המצרי בידי יחידה 848, צילומי אוויר שערכו במשך התרגילים.

כך, למשל, נפתחת אחת הסקירות של אמ"ן מחקר בנושא (לקריאת המסמך המלא לחצו כאן): "בתאריכים 23-30 בדצמבר 1971 נערך בצבא המצרי תרגיל מפקדות בין-זרועי מקיף, תוך דגש על מפקדות כוחות יבשה, לבחינת תוכנית אב כוללת לכיבוש סיני ו-מרש"ל. התוכנית המבצעית, כפי שבאה לידי ביטוי בתרגיל, אינה שונה במהלכיה העיקריים מהתוכניות המוכרות לנו מתרגילי מפקדות שנערכו מאז 1969. עם זאת יש בתרגיל זה מספר חידושים חשובים".

בסופו של דבר, הייתה הצליחה המצרית דומה מאוד לנתונים שהיו בידי אמ"ן מחקר. רק חטיבה אחת לא התנהגה כפי שהייתה אמורה להתנהג. כל השאר - בול. תוכנית הצליחה המצרית הסופית הגיע לידי ישראל כעשרה חודשים לפני המלחמה. התוכנית הזו לא הגיעה מעולם לידיו של אלוף פיקוד הדרום גורודיש, או שהוא לא טרח לקרוא אותה. לו היה טורח, לא היה מבזבז שעות יקרות עם תחילת המלחמה בניסיון עקר לאתר "מאמץ עיקרי" של המצרים בחצייה, והיה יודע שהצליחה היא בגזרה רחבה מאוד, ושאין מאמץ עיקרי.

גם את הטכניקה ידענו…

נתון מדהים נוסף, שעולה מתוך קריאה של שני הספרים הסודיים ביותר שהוציא אמ"ן-מחקר על הצליחה המצרית, היא שהטכניקה של שילוב ציידי טנקים חמושים בנשק נ"ט מתקדם, בעיקר ב"סאגרים", היתה ידועה לצה"ל היטב - ולמרות זאת לא פותחה תורת לחימה נגדה, לא נרכשו אמצעים מקבילים (טילי ה"לאו" הגיעו רק תוך כדי המלחמה כחלק מהרכבת האווירית) ולא נערך שום ניסיון אמיתי להתמודד עם מה שיהפוך לנקודת התורפה המרכזית של צה"ל במלחמה הזו.

ב-17 באפריל 1973 מוציא אמ"ן-מחקר לקט נוסף, ובו הוא מפרט את תוכניות המלחמה של סוריה. זהו לקט מודיעין תחת הכותרת: "המטכ"ל הסורי קיים תרגיל מפקדות שנושאו המרכזי - כיבוש רמת הגולן". המקור של החומר הזה הוא סוכן הנחשב לסוכן "סגול", כלומר שייך לקבוצה קטנה ואקסקלוסיבית של "מקורות גבוהים", הסוכנים הטובים ביותר של המודיעין הישראלי.

גם מי שקורא את התוכניות שהעביר אותו סוכן (שאפילו שם הכינוי שלו עדיין חסוי, בהוראה קשוחה של הצנזורה) מבין עד כמה מדויק היה המידע שהעביר המודיעין הישראלי באשר לאופן בו תתרחש המלחמה הבאה. גם כאן עולה תמיהה גדולה כי צה"ל, למרות שבאופן יחסי נערך בכוחות מתוגברים ברמת הגולן, לא עשה זאת על פי התוכנית ועל פי הדגשים שלה מבחינת הסורים, אלא ערך לעצמו סדר יום משלו בכל הקשור בפיזור הכוח, לפיו קיווה שהאויב עתיד להתנהג.

הזילזול: "מאה טנקים מספיקים"

ב-26 באפריל 1973 אמר הרמטכ"ל לפורום הבכיר של פיקוד צפון, בעת ביקור ברמת הגולן: "לפני שמגייסים מילואים ועושים איזשהו דבר - צריך שיהיו למעלה מ-100 טנקים. כאשר אנו נמצאים במצב הזה, יעזור להם (לסורים) האלוהים. אם הם יכולים להשיג איזשהו הישג קרקעי ברמת הגולן – זה אומר לתפוס אותנו לפני כן, עם כמויות הטנקים שמוצבות שם כל הזמן. אפשר לעשות איזה פיתרון ולחטוף כאן איזה דבר. זאת הנקודה הקריטית שלנו, פרט לכך אין לנו בעיות."

זהו ציטוט מדהים, סהרורי ממש, שקשה להאמין כי נאמר מפי רמטכ"ל ישראל רב ניסיון כמו דדו. היוהרה והזלזול באויב מגיעים לידי קיצונות של ממש. בעת פרוץ המלחמה ברמת הגולן היו שם למעלה מ-170 טנקים (היו בעצם 177. תלוי איך סופרים), כלומר, יותר מחמישים אחוז מעל מה שהרמטכ"ל קבע כמינימום הכרחי. הכוח הזה היה רחוק מלהיות מספיק כדי לעצור את שעטת הדיביזיות הסוריות האדירות.

בדיון מטכ"ל ב-5 באוקטובר אומר הרמטכ"ל כי "אם תיפתח התקפה בלי אף מילה נוספת, אז אנו נצטרך לבלום באמצעות הכוחות הסדירים. זאת אומרת באמצעות חיל האוויר וכל הכוחות שיש לנו בקווים". לאחר מכן הוא מוסיף: "היות שאנו לא עוסקים רק בפרשנות, אלא אנו אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדרושים, ואמנם אנו נוקטים. אם יש שאלות או השגות או הערות, או הצעות למצב הזה, אני מוכן לשמוע לפי הסדר". אף אחד מהגנרלים, כולל טל וחופי, שאחרי המלחמה טענו כי המצב היה רחוק מלהיות משביע רצון - לא אמר דבר.

הפגישה אצל דיין: "לא להזיז כוחות"

זמן קצר לאחר מכן מתכנסת אצל שר הביטחון, משה דיין, ישיבה של הצמרת הביטחונית (לקריאת הפרוטוקול לחצו כאן). כך זה מתנהל:

הרמטכ"ל: "יש לי הערה. בחג הזה, כל הארץ מתה".

דיין: "זה לא מפריע".

הרמטכ"ל: "רק בדבר אחד זה מפריע, מבחינה זו אם קורה משהו – אנחנו רוצים בשפה גלויה להתחיל לרכז כוחות או לתת התראות".

דיין: "לא להזיז כוחות, אלא אם ממש יתחיל. הכבישים ריקים היום".

זהו עוד משפט מדהים. דיין בעצם נותן הוראה לדדו לא לגייס מילואים אלא אם ממש יתחילו הקרבות. במילים אחרות- דיין מאמין כי הכוחות הזעומים שנמצאים על הקו יכולים לעצור את האויב עד שיגיעו כוחות המילואים.

דדו: "אבל אין לנו רדיו. התחלנו לחשוב, אולי לקבוע שגלי צה"ל יקראו פרקי תהילים כל שעתיים".

דיין מתנגד: "אז צריך להודיע עכשיו לכולם שצריך להאזין לגלי צה"ל – זה ייצור פאניקה גדולה. אם לא – כי ישמעו פרקי תהילים לא יפתחו רדיו".

צור: "השאלה שאתה מעלה היא רצינית, לא מבחינת הכנת דעת קהל. אם באמת מתכוננים למלחמה, בוודאי רוצים לעשות אותה במפתיע באופן בלתי רגיל. עובדה, עד הרגע האחרון לא יודעים אולי באמת מתכוונים".

דיין: "יכול להיות שהתרגיל שלהם זה כיסוי שאנחנו נחשוב שזה כיסוי".

הפורום מנסה לבדוק אפשרות שארצות הברית תפנה לרוסים ותשאל אותם מדוע הם נוסעים הביתה ועוזבים את מצרים.

דיין: "אפילו אם לא נבקש אותם – ישאלו אותם. זה לא? כולם רואים זאת, לא רק נהגי האוטובוסים, יודעים שכל הנשים והילדים נוסעים, השכנות שלהם יודעות זאת. אלי (ראש אמ"ן אלי זעירא – ר.ב.), האמריקנים לא ישאלו את הרוסים מה נוסעים הביתה?"

זעירא: "האמריקאים לא יודעים על כך. אני בטוח שהאמריקאים לא יודעים כלום".

דיין: "מה יהיה אם נאמר לאמריקאים כדי שישאל מהרוסים למה נוסעים הביתה?"

זעירא: "אני חושב שזה מאוד מסכן את המקורות שלנו".

באותו יום, אומר הרמטכ"ל אלעזר בישיבה אצל ראש הממשלה גולדה מאיר: "ההערכה הבסיסית של אמ"ן, שאיננו עומדים בפני מלחמה, היא ההערכה היותר סבירה בעיני... יחד עם זאת, אני חייב לציין, שהמערך ההגנתי, על פי הדוקטרינה הסובייטית, הוא גם מערך התקפי ואפשר לעבור ממנו למתקפה. על כן, יש לערך זה כל התכונות הדרושות כדי לתקוף.... כתוצאה מזה, נקטנו בכל אמצעי הכוננות. כלומר – בצה"ל – בחג זה מוכרז מצב כוננות גבוהה, של ביטול חופשות בכל היחידות בקווים, בעיקר בחיל-האוויר והשריון ונימצא בכוננות גבוהה למדי. איני מגייס מילואים והכוננות מבוצעת כולה באמצעות הצבא הסדיר. גיוס מילואים ואמצעים נוספים שומרים אנו לאינדיקציות נוספות".

זעירא מגיב: "אני חושב, שהערבים – מבחינה זו, די ריאלים וחושבים שלחץ זה רק אש. יכול להיות שבגלל זה יפתחו באש. אבל פחות מזה – הם יודעים שזה אינו לחץ".

הממשלה מחליטה להסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון להורות על גיוס מילואים וצעדים נוספים לקראת מלחמה, למקרה ויקרו דברים במהלך יום הכיפורים. מעבר לכך, ולהעברת הכוחות המסוים לרמת הגולן (חטיבה 7) לא נעשה דבר כדי לקדם את המלחמה הצפויה.