שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רק לא בישראל
    למה בישראל לא אוהבים את עמוס גיתאי? על-פי כתבת שער בעיתון צרפתי, הישראלים מעדיפים להתבדר ולא להתבונן בזוועות החברה שלהם. האם הצלחתו בצרפת היא זו שמעצבנת את הקהל המקומי או אולי הוא פשוט כבר לא מזעזע אף אחד?

    מגזין הבידור והתרבות הצרפתי "Telerama" מקדיש השבוע את כתבת השער שלו לבמאי הישראלי עמוס גיתאי. תחת הכותרת "אין נביא בעירו" נכתב: "בעוד שבאירופה הבמאי הישראלי זוכה להצלחה, בארצו של אריאל שרון, הוא 'לא פוגע' וזוכה להתעלמות, קנאה או במקרה הטוב לביקורת". הרומן הסוער בין הבמאי הישראלי לבין מולדתם של פרנסואה טריפו, ז'אן לוק גודאר וז'אן רנואר, אינו חדש, ובכל זאת, כשמגזין כ"Telerama" מכנה את גיתאי "הקולנוען הכי צרפתי מבין אנשי הקולנוע הישראליים", ראוי לבחון מחדש את הצורך של הצרפתים לנכס דווקא את יצירתו של במאי זה.

     

    בחודשים האחרונים זכתה צרפת ל"מתקפת" גיתאי עם השקת "כרמל", ספר פרי עטו שיצא לאור בהוצאת "Gallimard" היוקרתית, רטרוספקטיבה ליצירתו במרכז פומפידו בפריז, תערוכת צילומים המוקדשת ליצירתו, מארז DVD לסרטיו התיעודיים לצד סרטי עלילה קודמים שלו, וכמובן, צאת סרטו החדש, "עלילה".

     

    במאמר שפורסם ב-Telerama מרמז הכותב כי הסיבה למיעוט הישראלים שצפו בסרטיו של גיתאי (16 אלף איש שצפו

    ב"קדוש", 3000 איש ב"קדמה" ו-14 אלף

    איש ב"כיפור"), נובעת מטעם רע: "במדינה שמקיימת סגנון חיים יותר ויותר אמריקני, מעדיפים את הקולנוע של שפילברג ואת הדי התופים הגדולים של הוליווד". הסבר נוסף שמעלה הכותב לשאלה למה הישראלים אינם מחבבים את יצירתו של גיתאי הוא נותן במשפט: "כשהם יוצאים מביתם, הישראלים רוצים קודם כל להתבדר. הם אינם רוצים להתבונן, כמו בסרטים של גיתאי, במראת פצעי המלחמה או בזוועות החברה שלהם".

     

    הוא עוד ישוב

     

    הרומן בין גיתאי לצרפת החל עם צאת סרטו התיעודי "בית" (1980) שצונזר על-ידי הטלוויזיה הישראלית. מאז נתפש גיתאי בצרפת כקול השמאל בקולנוע הישראלי, איש אמיץ ומחויב. בין העיתונאים המרואיינים בכתבה, שלמה פפירבלט מ"ידיעות אחרונות", שאומר: "כשגיתאי החל את דרכו בשנות השמונים, דעותיו שקפו מיעוט. 'בית' הציג את הישראלים ככובשים, מה שהיה בלתי נסבל עבור החברה הישראלית שהחשיבה את הכיבוש כשחרור. כיום עמוס גיתאי לא מזעזע אף אחד. גם שרון אומר מעל בימת הכנסת את המילה כיבוש. זו אולי אחת הסיבות לאדישות. הקולנוע שלו אינו עוד חתרני, עם כי על מנת לומר את האמת, הקולנוע ככלל לא מעורר ויכוח בישראל".

     

    לאורך הכתבה מצוטטות ביקורות בעיתונות הישראלית שהתייחסו לסרטיו של גיתאי, בהם "קדוש", שניפק הצצה לתוך העולם החרדי, וזכה לביקורות משבחות בחו"ל בעוד בארץ ספג קיתונות של בוז. "גיתאי עושה סרטים עבור פסטיבל קאן ופסטיבל ונציה. הוא מספר סיפורים על מנת להיות נאהב על-ידי האירופאים. הקולנוע שלו מזויף וחסר כנות", אומר אחד המרואיינים בכתבה. מולו טוענת רעיית הבמאי, רבקה גיתאי: "ישראל זה כפר שבו לא סולחים לך על שעזבת את השטייטל. אלו שמצליחים בחוץ מואשמים בניתוק הקשרים עם הקהילה. למה אתה לא איתנו? זו השאלה שמופנית כלפיך". אורי קליין, מבקר הקולנוע של עיתון הארץ, מחזק את דברי גיתאי ואומר: "ישראל היא מדינה פרובינציאלית, אזרחיה דומים לאנשי כפר קטן שמביטים דרך החלון במישהו שהצליח בעיר הגדולה. הצלחתו של עמוס בחו"ל מעוררת תככנות ומעצבנת: אנחנו לא רוצים שהגויים יאמרו לנו מה טוב לישראל".

     

    נדמה כי הצורך לנכס את גיתאי ויצירתו כה עמוק בצרפת, עד כדי כך שבמסגרת הכתבה נוצרת מעין סימביוזה בין גיתאי למולדת הבאגט: "בישראל לא סולחים לבמאי בעיקר על הצלחתו בצרפת, מדינה מרגיזה שאינה אהובה על הישראלים". גם את ההצלחה האירופאית מייחס המאמר להשקעות צרפתיות ולא ישראליות, זאת למרות שעד כה השקיעה קרן הקולנוע הישראלית כמיליון יורו בחמישה סרטים של גיתאי, כך על-פי כתריאל שחורי, מנהלה.

     

    "אפילו את הרטקוספקטיבה שתיערך בקרוב במולדתו, מממנת שגרירות צרפת", נכתב בכתבה בהתייחס לחודש שלם שיפתח ב-21 ובמהלכו יוקרנו 20 מסרטיו של הבמאי בסינמטקים ברחבי ישראל. אירועי הרטרוספקטיבה, אגב, נתמכים במקביל על-ידי משרד החוץ הישראלי, משרד התרבות הישראלי, שגרירות איטליה וערוץ ארטה.

     

    את אירועי הרטרוספקטיבה בסינמטקים תפתח ב-21 באוקטובר הקרנה חגיגית של "עלילה", סרטו החדש של גיתאי. למחרת יתקיים בסינמטק ירושלים רב-שיח בו ישתתפו מנהלי רשת הטלוויזיה האירופאית ארטה, בהם נשיא הרשת, ז'רום קלמנט, מנהל המחלקה הדוקומנטרית ברשת, טיירי גארל, מנהל מחלקת הקולנוע, מישל רילאק וגיתאי. בין הנושאים שיועלו בדיון: שיתוף הפעולה ארוך השנים בין גיתאי לבין ארטה באופן פרטני ותמיכת הרשת ביצירה ישראלית, מצב התרבות כפי שבא לידי ביטוי בטלוויזיה הישראלית ותפקיד הטלוויזיה בחיי התרבות של מדינות כצרפת וישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים