ביקורת: 3 אלקטרונים חדשים

מי שהוכתר ע"י רבים כמלך הנצחונות, ומזוהה מזה שנים עם הסגנון האולטרה-מלודי, שמח וקופצני, מחזיר מכה שערה לכל מי שאמר שלהתקדם הוא לא יוכל. אז נכון, ברקן הוא עדיין לא סיימון פוספורד, אבל אפשר לראות שהצד הנצחוני שבו מתרכך.

אלבומו החדש מכיל לא מעט נגיעות בצד הפרוגרסיבי, אפילו האוס ודאנס אירופי חביב. פה ושם מבליחים להם הניצוצות של הניצחונות, אבל אפשר לראות שברקן עשה כברת דרך ארוכה למדי, והתפתח מוזיקלית. אה כן, ציינו שהדיסק יצא תחת הלייבל של טיאסטו?

קשה לומר הרבה על USTA. הלייבל התל-אביבי עשה לעצמו שם עולמי בסצנת הטראנס, וכאחד הלייבלים המרכזיים, הוא מחויב מן הסתם לשחרר קומפילציות אחת לפרק זמן מסוים. האוסף שערך מיילי לוקה בעיקר בסטנדרט שלעיל, אבל מבחינה מוזיקלית הוא בהחלט משתדל לחדש.

תוך שימת דגש על מתן במה, תוכלו למצוא באוסף קטעים של אמנים ששמם לא מוזכר תדירות, כמו נליקס, Yotopia ו-Bizzare Contact, שמשנים קצת את התדמית המרובעת של רוב אוספי הטראנס שיצאו לאחרונה.

אוסף הצ'ילאאוט, השני בסדרה, מבית רדיו BU, נועד להרגיע ולשחרר מתחים, להוריד את רמת האדרנלין בדם ולהזרים קצת אנדורפינים למוח. רוגע ומנוחה הם מילות המפתח פה. אוסף הצ'יל, שנערך בצורה מספקת למדי על-ידי אבירן שפר מפונוקול, מכיל מגוון קטעים אווריריים וקלילים, שיכולים לעבוד אפילו על האדם העצבני ביותר בשטח.

תמצאו פה מקצבי בוסה-נובה, קירות סאונד אמבייאנטים, ושלל צבעי פסטל רגועים. האוסף בהחלט עושה את העבודה ומשרה אווירה נינוחה של רוגע ושלווה. יש כאן אמנים כמו Future sound of London, די ג'יי שאדו ופלסטיק בודהה. רק לשים את הדיסק ולשקוע בספה.... שאנטי שאנטי...