דו"ח בדרך: כדאי לעבוד בבנק ישראל

הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, עומד לפרסם בקרוב דו"ח מיוחד על השכר והתנאים הנלווים של עובדי בנק ישראל בשנת 2002.

לשם השוואה: בשנת 2001 היו בבנק ישראל 132 עובדים שכל אחד מהם השתכר 39,364 שקל ברוטו לחודש. בשנת 2000 מנתה קבוצת בעלי השכר הגבוה בבנק 140 עובדים, שכל אחד מהם השתכר בממוצע 37,151 שקל ברוטו לחודש.

רשימה חלקית של ההטבות

בנוסף לשכר הנדיב, נהנים עובדי בנק ישראל גם מתוספות שכר חריגות, שאינן מקובלות בשירות הציבורי. רשימה לא מלאה של תוספות אלה מצביעה על התמונה הבאה:

•  גמול השתלמות: בשירות המדינה מקבלים גמול השתלמות רק עובדים אקדמאים. בבנק ישראל, לעומת זאת ניתן הגמול גם לעובדים מינהליים, ובערכים גבוהים יותר מאלה המקובלים בשירות המדינה.

• תוספת דרגות: אופן הקידום ומהירות המעבר מדרגה לדרגה בבנק ישראל שונים לחלוטין מהמקובל בשירות המדינה. בשנים האחרונות עלו כל עובדי הבנק ב- 3 דרגות.

• שעות נוספות גלובליות: לא מקובלות כלל בשירות המדינה. בבנק ישראל, לעומת זאת, נהנים כמעט כל העובדים מתוספת זאת. מספר השעות הגלובליות הממוצע לכל עובד מסתכם ב- 47 שעות לחודש. העובדים הבכירים בבנק מקבלים 66 שעות נוספות לחודש ואף יותר.

• קידום ותק: תוספת הוותק בבנק ישראל היא 1.2% לשנה, לעומת 1% בלבד בשירות המדינה. פערי השכר בדרגות הגבוהות מגיע בבנק ישראל ל- 17%, לעומת 15% בשירות המדינה.

• תוספות שונות: עובדי הבנק נהנים מתוספות שונות, כגון תשלומים עבור ארוחות צהרים, עיתונים וביטוח שיניים. לחלק מהעובדים מחושבים התשלומים עבור ארוחות הצהרים והעיתונים כרכיב שכר לצורך חישוב הפנסיה. תשלום עבור ביטוח שיניים לעובדים אינו מקובל כלל בשירות המדינה.

העלייה שנרשמה בשנה שעברה בשכר של בעלי המשכורות הגבוהות בבנק ישראל נובעת בעיקר מהסיבה הבאה: בשנת 2001 קיימו עובדי הבנק שביתה ממושכת, שבעקבותיה נחתם איתם הסכם עבודה חדש שהעניק ל- 36.5% מהעובדים קידום בדרגה.

בנק ישראל: נגיב כאשר יפורסם הדו"ח לציבור

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי סביר שהממונה על השכר יעביר לבנק את טיוטת הדו"ח על מנת שהבנק יתייחס אליו קודם לפרסומו. "בתהליך זה יש טעם לא רק בשל כללי המינהל התקין המתחייב מהחוק על פיו פועל הממונה, אלא גם משום שבעבר היו מקרים רבים בהם הסתבר כי הטיוטות לקו בחסר ובאי דיוקים אשר שינו את משמעותן", מציין עוד הבנק בתגובתו. לדברי אנשי הבנק, בכוונתם להתייחס לממצאי הדו"ח לגופם, ולהעיר את הערותיהם כאשר יפורסם הדו"ח לציבור. עוד אומרים בבנק ישראל כי פרסום מידע באמצעי התקשורת ללא הבאתו קודם לכן לתגובת הגוף הנוגע בדבר יכול להטעות את הציבור, "ובבנק ישראל לא מאמינים כי זו כוונתו של הממונה".

ועד העובדים: נתונים מטעים

הוועד הארצי של עובדי בנק ישראל אומר בתגובה: ההשוואות המתפרסמות בתקשורת הן מטעות, שכן הן מתעלמות מהעובדה שבבנק ישראל מועסקים עובדים ברמה גבוהה ביותר, עם ותק רב ועם שיעור חסר תקדים של בעלי תואר אקדמי, דוקטורים ופרופסורים. "השוואה בין רמת השכר של מומחים מהשורה הראשונה בתחומם לבין העובד הממוצע בשירות הממשלתי", אומרים אנשי הועד של בנק ישראל, "היא כמו השוואה בין כיסא לבננה".

עוד מציינים בוועד כי "בנק ישראל, ולא העובדים, הוא שקבע רמת שכר גבוהה כדי לגייס עובדים ברמה הגבוהה ביותר, כנהוג בבנקים מרכזיים בכל העולם. הורדת שכר בבנק ישראל אמנם תיראה טוב בתקשורת, אבל תגרום נזק ליכולת של הבנק לגייס עובדים איכותיים ותפגע ביציבות הכלכלה הישראלית. יש לציין, כי הפגיעה הקודמת של הממונה על השכר בשכרם של העובדים כבר הביאה לבקשות פרישה של עובדים בכירים רבים ולפגיעה בתפקודו של הבנק".

ראשי הועד מזהירים כי "אסור לאפשר להפוך את בנק ישראל למחלקה במשרד האוצר או כפיפה שלו, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה מנהלית. מהלך כזה ייכשל בעידן הגלובליזציה, ומדינת ישראל תינזק קשות על ידי השוק, הכוחות הכלכליים הבינלאומיים והמוסדות הכלכליים הבינלאומיים. יש לשמור על המוסד היחיד בבנק ישראל ששיקוליו הם מקצועיים נטו, ללא כל שיקול פוליטי".

ועד עובדי בנק ישראל גם קורא לממונה על השכר ולהנהלת בנק ישראל לנהל הידברות ולמצוא פתרון המבוסס על בדיקה רצינית של העובדות, "במקום לבחור בדרך של התנצחות פופוליסטית בתקשורת, המזיקה ליציבות הכלכלה הישראלית".