בייסקי: הוועדה שלנו היתה ברכה לבטלה

"לו הייתי היום שופט, והיו מציעים לי להיות חבר בוועדת חקירה - לא הייתי מסכים", אומר השופט בדימוס משה בייסקי, האיש שעל שמו נקראת אחת הוועדות הכלכליות הזכורות ביותר בחברה הישראלית.

לשאלה האם היו לחצים כלשהם עליו או על חברי הוועדה עונה בייסקי בתקיפות. "לא יכלו להיות לחצים", הוא אומר. "היה ניסיון קטן, כאשר משהו מהפקידות הגבוהה באוצר רצה לשוחח איתי. הסכמתי וקבענו פגישה במקום בו הוועדה ישבה. הוא התחיל לספר לי מה לדעת האוצר צריכות להיות ההמלצות, ואמרתי לו שעל נושא זה לא נדבר".

"הוועדה התכנסה כל בוקר במשך כשנה וחצי, וישבה במשך שעות ארוכות. היתה לנו אמביציה, אומר בייסקי. לא השליתי את עצמי שנשנה את העולם, אבל היה רצון לגמור את העבודה היטב ומהר. לאורך כל הדיונים, למרות הנושא הטעון, דבר לא דלף החוצה. למרות זאת, ברגע האחרון כמעט ודלף הדוח השלם.כאשר היה צריך להדפיס את הדוח המליצו שניתן אותו לבית דפוס בקריית-ארבע. קבענו את יום מסירת הדוח לראש הממשלה דאז, שמעון פרס. יום קודם לכן נסעתי לאזכרה של אחי בתל-אביב, ובשעות אחר-הצהריים קיבלתי טלפון בהול ממזכיר הוועדה, עוד צידון כהן, שאמר כי הוא חושש שהדוח דלף החוצה. התקשרתי לפרס וליו"ר הכנסת ושאלתי אם הם יהיו מוכנים לקבל ממני את ההמלצות יום קודם למתוכנן, והם הסכימו. לקחת מונית ונסעתי במהירות לירושלים".

בייסקי מעיד על עצמו, כי מעולם לא השקיע בבורסה ("כשהייתי צעיר לימדו אותי שהבורסה עולה ויורדת, ובזה אני לא משחק. חוץ מזה, מעולם לא היה לי כסף פנוי להשקעה"). עשר שנים לאחר פרסום הדו"ח גילה, כי הבנקים נוהגים להשקיע את כספי הלקוחות המופקדים אצלם במניות. "בתקופת הוועדה ידענו שהבנקים משקיעים בערך 4%-6% מכספי הציבור בקופות גמל שעומדים לרשותם במניות. עשר שנים לאחר הוועדה, נודע לי שיש בנקים שכבר משקיעים 18% מכספי קופות הגמל במניות, ואז אמרתי שאינני יכול לעבור על כך לסדר היום. ביקשתי פגישה עם שר האוצר, בייגה שוחט, ואמרתי לו שמעולם לא השקעתי את חסכונותי בבורסה. 25 שנה היתה לי הוראת קבע מהמשכורת לקופת גמל והצטבר שם סכום נכבד, ופתאום אני נוכח שהכספים מושקעים בבורסה".