הוכרזו הזוכים בפרס הנובל בפיזיקה
אלכסיי אבריקוסוב, ויטלי גינצבורג ואנתוני לגט זכו בפרס על עבודתם בנושא מוליכות-על. התיאוריה שהעלו השלושה סייעה לפיתוח מכשיר הדמייה רפואי, שמפתחיו זכו אף הם בפרס נובל לרפואה
אבריקוסוב ולגט, כיום אזרחי ארצות-הברית, וגינצבורג הרוסי, חקרו במשותף את מוליכות-העל. מחקרם סייע, בין היתר, לפיתוח מערכת רפואית למיפוי מגנטי (ה-MRI), שמפתחיה זכו אף הם בפרס נובל לרפואה לשנת 2003. המערכת מאפשרת שימוש בתהודה מגנטית, לצורך אבחון מהיר, יעיל, פשוט וחסר כאבים של מחלות שונות.
"פרס הנובל (לרפואה) שניתן ביום שני האחרון הושג במידה רבה תודות לפיתוח של התיאוריה הפיזיקלית", אמר פרופסור אריק קרלסון, חבר צוות המדענים לבחירת הזוכים בפרס נובל. "השלושה אפשרו למעשה לפתח מכשור רפואי המעניק תמונה מצויינת של המתרחש בתוך גוף אדם".
גינצבורג בן ה-87 שימש במשך שנים ארוכות כראש מחלקת התיאוריה במכון הפיזיקלי של מוסקבה. אבריקוסוב, בן 75, עובד במעבדה הלאומית של אילינוי בתפקידי מחקר שונים. לגט בן ה-65, בריטי במוצאו, משמש אף הוא בתפקידי מחקר והוראה שונים באוניברסיטת אילינוי.
"את עיקר העבודה עשינו בלי מחשבים"
אבריקוסוב סיפר כי הוא החל את עבודתו לפני יותר מחמישים שנה, עוד כשהיה מדען בברית-המועצות, בימים בהם לא עמדו לרשותו מחשבים או כל ציוד מתקדם אחר. "לשלושתנו היה משהו במשותף", אמר. "המחקרים שלנו בוצעו לפני שנים רבות. אנחנו אנשים די זקנים, ואת עיקר עבודתנו עשינו בימים בהם לא היו בכלל מחשבים".
שלושת הפיזיקאים יתחלקו בפרס הנובל, על סך של 1.3 מיליון דולר אמריקני, ויצטרפו לשורה ארוכה ומכובדת של זוכי פרס נובל לפיזיקה, בהם אלברט אינשטיין.
פרס נובל הוענק לראשונה בשנת 1901. את הפרס ציווה בצוואתו המדען אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, שמת בשנת 1896. מדי שנה נבחרים המוחות הבולטים, המבריקים והמצטיינים שעבודותיהם בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הרפואה והפיסיולוגיה, הספרות והשלום, ומאז 1969 גם הכלכלה, הן בעלות משמעות ערכית, רוחנית, תרבותית או אחרת למין האנושי. כיום, זהו הפרס היוקרתי ביותר בעולם.