שתף קטע נבחר
 

מה קורה מאחורי שערי הברזל בנמל חיפה

איך מתקבלים לעבודה בנמל חיפה, איך מקבלים משכורת בלי לעבוד, איך הפוליטיקאים דואגים לאנשיהם ואיך מטייחת הנהלת נמל חיפה חשדות נגד עובדים בכירים ורודפת דווקא את חושפי השחיתויות. תחקיר "7 ימים"

הסידור הזה נמשך שנים. מדי יום מגיעים לשערי נמל חיפה 30-20 עובדים שפשוט אין צורך בהם. כל העמדות כבר מאוישות, והם נשלחים הביתה. בתשלום מלא. יושבים בבית רגל על רגל, ומקבלים משכורת חודשית בעלות של 25 אלף שקל ויותר. הסידור הזה כל-כך מקובל שם, כל-כך גלוי, עד שבתלושי השכר ובכל המסמכים הרשמיים של הנמל מופיע הסעיף הזה בלי בושה: "בטלה", זה מוגדר שם. בטלה בתשלום.

 

האמת היא שמי שנשלח לבטלה, הוא לא הצ'ופריסט האמיתי של הנמל. הצ'ופריסטים האמיתיים הם אלה שכן משובצים לעבודה במשמרות היוקרתיות. אלה יכולים להגיע לכמה שעות, לדווח על הרבה יותר ולחזור הביתה עם משכורת גבוהה בהרבה. אבל בשביל זה כדאי מאוד שתהיה חבר של מנהל המשמרת, חבר של ראש הוועד או סתם חבר ליכוד.

 

תחקיר  '7 ימים' חושף איך באמת מתנהלים הדברים בשער הכניסה הגדול ביותר למדינת ישראל, אחת מנקודות הגבול הרגישות במדינה. זה סיפור על זיוף, מרמה, איומים, טובות הנאה, קידום מקורבים, טיוח, רדיפה ושחיתות, שמגיעה עד צמרת ההנהלה. אבל יש בו גם אלימות פיזית ממש ורשלנות פושעת, שהסתיימה עד כה במותם של לפחות מארבעה בני-אדם. חיי אדם זולים בנמל חיפה, מסתבר - רק המשמרות יקרות מאוד.

 

בני משפחה וחברי מפלגה

 

כמה נתוני פתיחה: נתוני משרד האוצר מלמדים, כאמור, שעלות השכר הממוצע לעובד בנמל היא 25 אלף שקל בחודש. 155 עובדים מקבלים שכר גבוה מ-35 אלף שקל, ובראש הפירמידה עשרות מנהלי עבודה ונתבים. עלות העסקתו של אחד ממנהלי העבודה מגיעה, למשל, ל-73 אלף שקל בחודש.

 

תנאים אלה הופכים את הנמל למקום עבודה נחשק. כשמתקבלים עובדים חדשים, לא מתפרסמת אף מודעת דרושים, ואין כל פנייה פומבית לציבור. השמועה עוברת מפה לאוזן בין קרובי המשפחה של העובדים ובסניפי הליכוד. "קשה לנו לענות להרבה מדי פונים", טוען מנכ"ל רשות הנמלים, עמוס רון, "ובסבב האחרון לא היו יותר מ-15 קרובי משפחה. על חברי מפלגה לא ידוע בכלל. פשוט אין דבר כזה".

 

רון תמים או מיתמם. בניגוד לכל מקום עבודה רגיל, הנהלת הנמל אפילו לא מתיימרת לבחור בעצמה את העובדים החדשים. בצוות שבוחר אותם יושב חבר מרכז הליכוד יגאל כהן כאיש הסתדרות, ולצדו שני אנשי הנהלה. בדיקה אקראית שנערכה השבוע על 23 עובדים חדשים, העלתה ש-11 מהם היו חברי ליכוד.

 

"טוב מאוד שיש הרבה חברי מפלגה", אומר יגאל כהן, "לפני חמישים שנה היה צריך פנקס אדום, עכשיו התקדמנו. אבל אני לא שואל מי חבר ליכוד. ברור שאם מישהו מבקש לעזור לבן, אז אני נותן את כל ההכוונה הראשונה שיכול להיכנס לנמל. אני נותן את הפקס. אני עושה את זה, ואני לא מכחיש. כל מי שבמקצוע שלנו עוזר לאנשים למצוא עבודה".

 

"הכניסו אנשים שלא יודעים לכתוב את שמם"

 

מלבד כהן, יש מכבש לחצים קבוע של פוליטיקאים ושרי ממשלה. "כל פוליטיקאי קטן מביא לנו אתו ערימה של מינויים פוליטיים וחבילה של מקורבים", אומר יצחק רוזלס, ראש ענף תפעול, הנחשב בעיני רבים 'המנהל האמיתי' של הנמל (עלות שכרו כ-65 אלף שקל לחודש). "אז קודם השרים דוחפים לנמל את כל הערימה שלהם בגלל השכר הגבוה, ואחר-כך הם טוענים שהנמלים מושחתים בגלל השכר".

 

"הם הכניסו אנשים שלא יודעים לכתוב את השם שלהם, שתוך יום מקבלים משכורת של עשרות אלפים, כאילו יש להם 40 שנה ותק. אתה רואה מי נמצא היום בשלטון. בעבר רק זרקו לנו מדי פעם איזה חנטריש, אבל היום עברנו את כל הגבולות. הכול בגלל הוועדים המטומטמים, שנתנו לפוליטיקאים להחליט מי העובדים החדשים שייכנסו".

 

 

התחקיר המלא מופיע היום במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל נחושתן
נמל חיפה. משכורות עתק תמורת בטלה. צילום: גיל נחושתן
צילום: גיל נחושתן
מומלצים