היעד הבא: הבית הלבן

נוח, צעיר יהודי מלוס-אנג'לס, הצביע לארנולד כי נמאס לו מגריי דייויס, המושל האפרורי. מיץ', בעלים של חברה למערכות כבלים, הצביע לארנולד כי בשלוש השנים האחרונות בקושי הצליח לשמור על העסק שלו בחיים. פראנסין הצביעה לו מכיוון שהיא חושבת שבעיניה הוא התגלמות החלום האמריקני. פרנק, מפיק סרטים קטן, הצביע לארנולד כי הוא מאמין שהוא יצליח לשכנע את ראשי האולפנים בהוליווד להפסיק לצלם ברומניה ובהונג-קונג ולחזור הביתה, לעיר הסרטים.

לידיה הצביעה לארנולד מכיון שהיא מאמינה שההאשמות נגדו בדבר הטרדה מינית שייכות לעבר, "הרי הוא בא מתרבות אחרת ולקח לו זמן להסתגל". וכך, אחד אחד הם נאספו. קרנבל שלם של קליפורנים שחרדים ממצב המשק, ממשבר האנרגיה, מהמחסור בחינוך ובראש ובראשונה מהכיס התפוח במזומנים שהולך ומצטמק. ביחד נתנו ידיים וסילקו את המושל, אותו מושל שבחרו (בחוסר חשק מופגן) רק לפני 11 חודשים לכהונה שנייה.

ומי הם בחרו תחתיו? את ההיפך הגמור. המושל הישן היה שחיף אנמי - המושל החדש היה שבע פעמים מר עולם. הישן היה אנטי טלוויזיוני - החדש הוא מלך המסכים הגדולים. הישן דמוקרט מובהק - החדש רפובליקני מתון. הישן נכשל בניהול הכלכלה השישית (יש אומרים החמישית) בגודלה בעולם - עכשיו מקווים כאן שהחדש יתקן, כאילו היה כל-יכול, את הקלקולים.

זהו מאורע היסטורי לא רק בחוף המערבי אלא בארצות-הברית כולה. רק פעם אחת בתולדות האומה, במדינה אחרת, הודח מושל. ב-92 השנים שהחוק מאפשר לאזרחי קליפורניה לקפד ראשם, הם מעולם לא ניצלו את ההזדמנות. העם האמריקאי ממושמע בדרך כלל, מסודר, לא בנוי למהפכות באמצע קדנציות. אבל אתמול (ה') התגלה שוב, שכשניתן האות - הם מסתערים בלי רחם.

רק בקליפורניה

אמש במלון "סנצ'רי פלאזה" בלוס-אנג'לס אפשר היה להריח את הניצחון אפילו במעליות הדחוסות. שוורצנגר לא נתן לשואו-ביזנס רגע של מנוחה, ואפילו לנאום הניצחון הזמין את חברו ג'יי לנו, אותו לנו שבתוכנית הלילה שלו הכריז שהוא מתמודד על התפקיד.

77 יום אחרי הראיון המוזר ההוא (שוורצנגר סיפר שם שההחלטה להתמודד היתה הקשה בחייו, להוציא את ההחלטה לגלח את שיער ערוותו בשנות השבעים), שפתח את מערכת הבחירות המסוקרת ביותר בתולדות האומה, קשה היה להתעלם מהסוריאליזם: שחקן של סרטי אקשן ממוצא אוסטרי, לשעבר שרירן פוחז שעישן מריחואנה ואכל סטרואידים, רפובליקני, מוקף בבני משפחת קנדי – רעייתו מריה שרייבר-קנדי ואמה, יוניס קנדי, אחותו של הנשיא הנרצח ואחיה – כולם דמוקרטים מובהקים, ומוצג לקהל על-ידי מנחה תוכניות טוק-שואו. רק בקליפורניה זה יכול לקרות.

הקמפיין של שוורצנגר, אומרים, עוד יילמד בבתי-ספר לתקשורת. זה היה קמפיין כמעט נטול טעויות של מתמודד בפעם הראשונה. כמו הדמויות בסרטיו, טווח שוורצנגר ללא הרף באש כבדה והמס את הכדורים. כשנשלפו הראיונות הישנים שלו, שבהם סיפר על אורגיות בחדרי הכושר, חייך ואמר שנהג לשקר אז, כדי להעצים את כוחו בסרטים.

כשחברים תיעדו איך נהג להשפיל אותם לעיני בנות זוגם, ביטל זאת כ"הומור של חדרי הלבשה". כשנטען שתמך בהיטלר בנעוריו, השתמש להגנתו במכון ויזנטל לשואה, שבו הוא תומך במשך שנים. וכשהחלו לצוץ בזו אחר זו, כמעט מכל מקום אפשרי, בחורות הטוענות שתפס להן בחזה, מישש את רגליהן או הציע הצעות מגונות – שוורצנגר לא התבלבל ולא התפתה להסתבך בשקר כמו קלינטון. הוא הישיר עיניו למצלמה ואמר: "כן, היו דברים שעשיתי בעבר וחשבתי שהם משחק, אבל היום אני יודע שפגעתי באנשים ואני מתנצל בפניהם". וכך הוציא את האוויר אפילו ממפרשיו של הסיפור החם ביותר.

שוורצנגר הצליח לשכנע את קהל הבוחרים שיש מיסטר ארנולד של חדרי הכושר וד"ר שוורצנגר של מסדרונות הממשל, ושבדרכו לסקרמנטו הוא משאיר מאחור את המשחקים השובבים. ההימור של אנשי הקמפיין, שלא להתייחס באופן ישיר ומעשי לסוגיות העומדות על הפרק ולהתמקד באישיותו של שוורצנגר, במשמעת ובכריזמה שלו - הוכיח את עצמו. שניים מתוך כל שלושה בוחרים אמרו בסקרים ששוורצנגר לא מציג תוכנית של ממש, אבל למרות זאת התרשמו מקריאתו החוזרת: "תסמכו עלי".

אחרון גיבורי הפעולה

מה יקרה עכשיו? יקחו לשוורצנגר עוד מספר שבועות, עד אמצע נובמבר, כדי להשלים את ההשתלטות על הממשל בסקרמנטו. ואז צפויים לו חיים קשים מאוד. על-פי תוצאות של 99 אחוז מקולות הבוחרים, בחלקו הראשון של שאלון ההצבעה קראו 55 אחוז להדיח את המושל, מול 45 אחוזים שתמכו בהשארתו. בחלק השני של השאלון, שבו נבחר המחליף למושל המכהן, בחרו בשוורצנגר 48 אחוז. משמעות התוצאות האלה היא שלא רק ששוורצנגר ניצח את המועמדים האחרים, אלא שגם מספר האנשים שבחרו בו גדול ממספר האנשים שתמכו בהשארת דייויס בשלטון.

שוורצנגר היה צריך גם את הניצחון הסמלי הזה כדי לשכנע את הממשל בסקרמנטו, רובו דמוקרטי ולפיכך עוין, שהוא באמת המלך של העם. אם הרוב שלו ייוותר מוחלט גם בתום ספירת הקולות, יוכל לצעוד פנימה בהרבה יותר ביטחון.

גם אז יצטרך ללמוד לעבוד עם אנשים שלא רצו בבחירתו, וחלקם בוודאי לועגים לו מבפנים. מתוך בערך 2,700 מישרות ממשל, רק כ-240 פנויות למינויו של המושל החדש, ודייויס עדיין יכול לבצע בשבועות שנותרו לכהונתו מינויי מחטף. הוא, כמובן, מיהר להודיע עם פרסום התוצאות שיעביר את שרביט השלטון באופן חלק ומקצועי.

לרשותו של המושל החדש שלוש שנים בלבד, קדנציה קצרה במונחים אמריקניים, כדי להפוך עולמות. המשימה הראשונה - להעביר את התקציב. בספר התקציב הבא קיים פער של שמונה מיליארד בין רווח להוצאות, והפער הזה ימשיך להתרחב בחודשים הקרובים. בסך הכל הגרעון התקציבי המצטבר של קליפורניה הוא 38 מיליארד דולר, גדול יותר מסך כל הגרעונות התקציביים של כל 49 המדינות האחרות בארה"ב.

עם העיניים לוושינגטון

בשנים 2002-2001 נטשו את קליפורניה, בפעם הראשונה בתולדותיה, יותר אנשים מאשר עברו לגור בה. ההבדלים המספריים לא היו גדולים, אבל המגמה ברורה. הגירה שלילית, מאמינים כאן, היא כמו מחלה ממארת. אם יש אלפים שחושבים שהחיים טובים יותר במדבר בנוואדה מאשר בחופיו התכולים של האוקיינוס השקט – סימן שמשהו חמור קרה. משימתו הראשונה של שוורצנגר, לפיכך, תהיה להחזיר לציבור, בזמן קצוב, את האמון במשרת המושל. לשם כך יזדקק ליותר מאשר ססמאות.

הצלחה במשימה הזאת תסתת את דרכו אל הבית הלבן. יוזמה חדשה בסנאט קוראת לשינוי הסעיף בחוקה המונע ממי שנולד במדינה זרה להתמודד על הנשיאות. יוזם ההצעה הוא חברו של המושל החדש, יליד אוסטריה. לכן שוורצנגר יעבוד קשה בקליפורניה, עם העיניים לוושינגטון. מי שלא רצה אותו בחדרי הכושר, קיבל אותו בקולנוע. מי שלא אהב את סרטיו, קיבל אותו בעולם העסקים. ומי שסלד מעסקיו, יצטרך לחיות איתו בשלוש השנים הבאות כמושל. לכן בפעם הבאה כשיגידו לכם: "שוורצנגר עוד יהיה נשיא", אל תעזו אפילו לגחך.