לומדים ועובדים: מה קורה בשוק העבודה לסטודנטים

גם המיתון במשק לא מוסיף למצבם של הסטודנטים ומספר המשרות הנמוך בשוק אינו מעודד. חברת כוח האדם ג'וב טוב, הנחשבת לגדולה ביותר בשוק העבודה הסטודנטיאלי, מדווחת על עלייה חדה, בשבוע החולף, במספר הסטודנטים שמחפשים עבודה. "בימים האחרונים פוקדים את משרדי החברה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה בראשון לציון 100 סטודנטים בכל יום. וזה לא כולל את הסטודנטים ששולחים קורות חיים דרך אתר האינטרנט", אומר דיוויד שולמן, מנכ"ל ג'וב טוב. להערכתו, ממוצע הסטודנטים שימצא לבסוף עבודה דרך החברה יעמוד על כ-60% מכלל הפונים.

המשרות לסטודנטים מתחלקות למשרות כלליות כגון טלמרקטינג, פקידות, אבטחה ומוקדי תמיכה, ועבודות מקצועיות כגון עבודה בתחום המחשוב והתוכנה, הנדסה ואלקטרוניקה. שכר המינימום עומד כיום על 18 שקל לשעה. שולמן אומר כי בג'וב טוב נע השכר בין 21 ל-35 שקל לשעה. יש לציין כי גם סטודנטים בעבודה זמנית זכאים למתן תנאים סוציאלים שכוללים תשלום לביטוח לאומי, דמי בריאות, דמי חופשה, דמי הבראה ופיצויים במקרה של פיטורים לאחר שנה.

חברות ההיי-טק מובילות באיוש משרות

מאז שנת 2000 ירד מספר המשרות הפנויות שמתאימות לסטודנטים בכ-25% כשבמקביל עלה הביקוש לעבודה ב-20%. למרות התפוצצות בועת ההיי-טק שהביאה לגידול ניכר במספר המובטלים, נחשב ההיי-טק למאייש המשרות הגבוה בשוק העבודה הסטודנטיאלי. סקר שערכה ג'וב טוב בשנים 2001-2003 בקרב 200 חברות, מעלה כי חברות ההיי-טק מובילות בשוק הישראלי באיוש משרות. אחריהן מוביל הסקטור הפיננסי ובמקום השלישי חברות הסקטור הכללי (הדרכה, חינוך, רפואה וכו').

שולמן אומר, כי המיתון משפיע על המחיר שמוכנים המעסיקים לשלם עבור כל עובד. "הם לוחצים להוריד את המחיר כמה שניתן וחלקם אפילו מתעקש לקבל עובד שמתגורר בעיר בה נמצא מקום העבודה, כדי לשלם לו תעריף של נסיעה עירונית ולא של נסיעה בינעירונית". תופעה אחרת, היא מעסיקים שמקבלים מועמד לראיון או שמועברים אליהם קורות חיים של סטודנט, אבל הם מתמהמהים עם מתן התשובה כי עוד לא החליטו אם הם בכלל רוצים להעסיק עובד ומחפשים אלטרנטיבה לחסוך בהוצאות.