סיר לחץ

מה קורה בתהליך ההיפרדות מההורים?

"בתהליך החשוב הזה יש מתח טבעי לגמרי בין הצורך למצוא זהות אישית לבין הצורך החזק להשתייכות, המקנה ביטחון ומעלה את הדימוי העצמי ואת הדימוי בעיני אחרים, במיוחד אם מדובר בקבוצה יוקרתית".

מה הסכנה במקרה הזה?

"הסכנה בתהליך, המאופיין בתחילתו בחוסר יציבות, היא שהרצון העז להשתייכות והתלות בקבוצה ייעשו כעדר, ללא בקרה, ומתוך כניעה ללחצים חברתיים, רק כדי להשתייך. ככל שאני חייב להשתייך לקבוצה ואין לי זהות ברורה, אני מאבד את הייחוד שלי וקשה לי להגיד לא. "בתקופת ההתבגרות יש לילד 'תוכנית לימודים' אישית סמויה, שאינה כתובה בשום תוכנית פורמלית: ההתחככות בקבוצה, התנועה במרחב, תחושת האחדות, הסולידריות, המודעות לאני ולקבוצה, ולקיחה בחשבון של תוצאת הקבוצתיות וההתנהגות בקולקטיב, כולל המחיר שצריך לשלם כדי להשתייך".

איך פועלת ההתחברות לקולקטיב?

"ההתחברות לקולקטיב עשויה להיות לפי צורת לבוש, בילוי, לימודים או תחום עניין משותף. כל קבוצה שמתארגנת סביב נושא, משקיפה מאותו מקום על ערכים, קבוצות ויחידים אחרים. בתהליך זה מוצא עצמו הילד במצבים בהם עליו להתמודד בין הכניעה ללחצים של הקבוצה אליה הוא מבקש להשתייך, לבין היכולת להגיד 'אני לא לוקח אקסטזי', 'אני לא שותה 16 טקילות בערב', 'אני לא עולה לגג להסניף גז של מזגנים', 'אני לא נכנס לחנות ומפלח מכנסיים'.

הילדים הקטנים יחששו להגיד לא כשיש נורמה קבוצתית לחבל בריפוד באוטובוס, להיות כמו כולם. "בנות מוטרדות הרבה פעמים ממה שיקרה להן אם לא ייעתרו לבנים, אחרת יצא להן שם של נזירות, ולכן הן הולכות פעמים רבות עם בנים שאינם מוצאים חן בעיניהם. בכלל, לא פעם הילדים יעשו דברים המנוגדים למצפונם ולמה שהלב אומר להם לעשות, רק כדי להשתייך. הילדים החזקים מנצלים את המצב, וישתמשו בו כדי לבצע מעשים שיפגעו בילדים החלשים, כשהם עצמם יישארו נקיים".

מה הסכנות בחוסר היכולת של הילד לשמור על "האני" שלו?

"התנסות המנוגדת באופן מהותי לרצון הילד, עלולה לגרום לנשירה מהלימודים. בנות שנאלצות לקיים יחסי-מין בגיל מוקדם בניגוד לרצונן, רק בגלל לחצים חברתיים, ישלמו על כך מחיר אישי קשה, ויחשבו ל'מזרנים', לעומת בנים, שייחשבו לפטישים. "ילדים שיש להם תמיכה ועוגן חזקים בבית, יצליחו להתמודד עם הלחצים החברתיים. אמנם הילד נמצא בתהליך היפרדות מהבית, אבל כשהבית מהווה עוגן חזק ותומך, פתוח לקבל ומקשיב, שמאפשר לילדים להיחלץ ממצבים המנוגדים לרצונותיהם. אם הבית אינו מהווה עוגן מול הקבוצה, הקבוצה הופכת למשענת היחידה, ואז הילד מסגל לעצמו אורח-חיים שעלול לחבל בו".

מרגישה שגופה הפקר

גם הפסיכולוג ד"ר מוטי שרצר סבור כי לקשר עם הבית ולתמיכה של ההורים יש חשיבות רבה ביותר בהתמודדות עם לחצים חברתיים. "הצורך המרכזי להשתייך ולהיות כמו כולם, מוביל במצבים מסוימים, כשאין תמיכה בבית או במקרה של חרדה, לעיוות של השיפוט", אומר שרצר. "הילד נותן לרגש להשתלט על השכל ונכנע ללחצים".

לדברי שרצר, אחת התופעות הקשות ביותר בהן נאלצים ילדים להתמודד במקרה של לחץ קבוצתי היא חרמות, הבאה לידי ביטוי בעיקר בכיתות ג'-ד'. שרצר סבור שהלחצים החברתיים מתחילים במינון נמוך כבר בשלהי גיל הגן ומתגברים בהדרגה עם המעבר לבית-הספר היסודי, ומאוחר יותר בגיל ההתבגרות.

שרצר: "ילד מוחרם חש בדידות נוראית ועצב, ובמקרים מסוימים אף דיכאון, דבר המתבטא בירידה בהישגים הלימודיים, אבל במקרים מסוימים הילד מוחרם עשוי גם להתחזק בכך שהסביבה החברתית שלו תכיר במחיר שהוא משלם". אורית בנדס יעקב, חוקרת במכון הנרייטה סאלד, שבדקה את התופעה במסגרת מחקר שערכה בנושא "מתבגרים בסיכסוך חברתי", מחזיקה בדעה דומה. "הניסיון להשתייך נעשה לעיתים תוך הפעלת אלימות מסוגים שונים, כמו התעלמות חברתית, לעג, השפלה, הכפשה, הסתת אחרים ואלימות מילולית".

ד"ר אליעזר יריב, מרצה בכיר במכללה האקדמית לחינוך גורדון, מציין כי הבעיה העיקרית במצבים כמו חרם, נידוי, התעללות, היא העובדה שבית-הספר מתעלם לחלוטין מקיומם. "אין שום פעולה או תוכנית רצינית בנושא, למרות שהתופעה הזו שכיחה בקרב הילדים, ומתחילה בגיל הגן", אומר יריב. "ילדים מגיעים לבית-הספר הרבה בגלל ההיבט החברתי. זה הפן בו נקבע ערכם, לטוב או לרע. אם אין מערכת חזקה ותומכת בבית-הספר המגינה על הילדים מפני בעיות חברתיות חריגות, הם עוברים חוויות קשות מאוד המשפיעות עליהם בחייהם הבוגרים ועלולות לגרום לדימוי עצמי נמוך, התכנסות, הפנמה, זהירות, דיכאון ואפילו, במקרים קיצוניים, להתאבדות".