בנק ישראל: נפסיק תופעת החריגות מהאוברדראפט

להמן ציין, כי חשוב שהלקוחות יקבלו גילוי נאות על עלות האשראי, ושתשוכלל התחרות במערכת, כך שהלקוחות יוכלו לכלכל מעשיהם ולבחור את אפשרות המימון הטובה בעיניהם. עם זאת, הדגיש, הפיקוח לא יתערב בשיקולים העסקיים של הבנקים בקביעת המסגרות והריבית עליהן – מאחר שהתערבות כזו אינה מקובלת במשקים מפותחים.

המועצה לצרכנות: הבעיה היא שאין למעשה תחרות

בדיון השתתפה גם גלית אבישי, מנכ"לית המועצה לצרכנות, שאמרה כי נושא החריגות מהמסגרת היא סימפטום, אך לא הבעיה. לדבריה, אין למעשה תחרות בין הבנקים על משקי הבית, ובבעיה הזו צריך להתמקד והממונה על ההגבלים צריך לבדוק את הנושא.

בשיחה עם ynet אמרה אבישי, כי 30% ממשקי הבית חורגים ממסגרת האשראי המאושרת ומשלמים על כך בממוצע ריבית שנתית של 15%-19% - המהווה יותר מ-130% מעלות גיוס ההון לבנק. לדברי אבישי, מה שצריך לעשות הוא לקבוע מרווחי ריבית מירבית שיוכלו הבנקים לגבות  ממשקי הבית, וכן לקבוע מרווח ריבית מירבי בין הריבית שמקבלים על פקדונות שקליים לבין הריבית שלוקחים הבנקים על אשראי שקלי.

אבישי ציינה, כי הרווח של הבנקים ממשקי הבית הוא עצום, ולמעשה משקי הבית מסבסדים את הלקוחות העסקיים שמקבלים אשראי גדול ולעיתים לא מחזירים אותו. לדבריה, בשנת 2002 הרווח של בנק הפועלים ממשקי הבית הסתכם ב-457 מיליון שקל, בעוד שהרווח הכולל של הבנק עמד על 357 מיליון שקל. בנק לאומי רשם בשנה שעברה רווח של 461 מיליון שקל ממשקי הבית, בעוד שהרווח הכולל שלו עמד על 430 מיליון שקל.