מסך פראי

השלישייה הפותחת

ציון לשבח: מהדורת חדשות הבידור היומית, המשודרת בערוץ הבידור, מביאה אלינו קולות מהציוויליזציה הכי חמה של הוליווד, עם כל הרכילויות החמות, הכוכבים הגדולים, השטיקים והדאחקות. והכל כמעט בשידור ישיר. מתאים לנו.

ציון לגנאי: לערוץ 10, שלא התריע בזמן לאמצעי התקשורת השונים על שיבוץ הפרקים של "24" ב"כיכובו" של אקי אבני. ככה לא בונים ערוץ!

בייב השבוע: לטיני חדש ומדהים מגיע ל"NYPD". אסאי מוראלס, עד לא מזמן שיכור עלוב ב"רחובות של תקווה" ועכשיו מעונב ומכופתר למשעי בתפקיד הקפטן החדש. מדליק!

אהבה בשלכת: חמים ומרגש

קל מאוד לעקם את הפרצוף למשמע הרעיון של הערוץ הראשון להעלות סידרה חדשה, המתמקדת ברומן של בני זוג שגילם עולה על 70. יהודה ברקן וליא קניג מגוללים סוג של קשר שהטלוויזיה אוהבת להתרחק ממנו. במסגרת תוכניות הבידור והדרמה אין זיקנה, אין בדידות, הכל מאוד צעיר, שמח ותוסס. "אהבה בשלכת" לועגת לכל הנחות היסוד הללו ומביאה דיאלוג חם ומרגש בין שני אנשים מבוגרים, שמבקשים לעצמם בדיוק את אותה חוויה של בני העשרה: אהבה, הכרה, חיבה, שיתוף, פרטנר. קניג מביאה למסך משחק נוגע ללב במיטב המקצועיות שהפכה אותה לאחת משחקניות התיאטרון והמסך הכי טובות בישראל. ברקן, לעומת זאת, על אף העובדה שמשחקו מהוקצע, לא מספיק אמין בפרמטר החשוב של גיל. לטעמי הוא עדיין צעיר ובעל תדמית שובבה מדי כדי לגלם את התפקיד באמינות מירבית. ועם זאת, "אהבה בשלכת" היא דרמה מפתיעה באופן הקולח שלה, בחן הרב שמפגינים השחקנים ובהיעדר היובש בערוץ הראשון המוכר מסדרות כמו "צימרים". כן ירבו.

שלם וצפה: תרבות הפנאי החדשה

אז זהו, מחלבת הכספים הגיעה לשלב המשוכלל: החל מהשבת האחרונה צריכים חובבי הכדורגל לשלם 19.90 שקלים כדי להיפגש מדי שבת עם מודי בר-און, בערוץ הכדורגל החדש בשיטת "שלם וצפה" שנקלט בכבלים ובלוויין. הערוץ מעביר שלושה שידורים חיים באופן מרתוני, בזה אחר זה, בניסיון להניב עוד רווחים מחובב הכדורגל הממוצע. לכדורגל ישראלי זה אולי מחיר מופקע, אבל זוהי תרבות הפנאי החדשה. אין לשכוח שכרטיס לקולנוע עולה יותר, שלא לדבר על כרטיס זוגי, על הבייביסיטר, הדלק, החנייה ועל המסעדה שאחרי. כבילוי לשמו, מדובר עדיין באחד הכרטיסים הזולים והלא מעיקים על התקציב. באנגליה השיטה הזו נוחלת הצלחה מרשימה, שהקפיצה את ענף הספורט הזה קדימה, ושיפרה מאוד את המתקנים והמגרשים. בגרמניה, מאידך, חובבי הכדורגל העדיפו לא לשלם וללכת למגרשים עצמם. אצלנו השיטה מתקבלת ברגשות מעורבים, בין הצופים ששונאים "לצאת פראיירים" ובין אלה המכירים בעובדה שעבור מוצרים שיש להם ביקוש, צריך לשלם. מכל מקום, הצרכן הישראלי לא צריך להיבהל (אבל גם לא לקנות את החבילה בכל שבת).