שתף קטע נבחר

קול השלום: 10 שנים אחרי

החודש לפני עשר שנים הטביע אייבי נתן מול חופי אשדוד את ספינת השלום. אריק לב, שדרן בתחנה, מסכם תקופה

בחודש אוקטובר 1993 שידרה תחנת הרדיו 'קול השלום' את שידורה האחרון וחתמה חתיכת היסטוריה במדינת ישראל ובמזרח התיכון. אייבי הפליג אל אתר ההטבעה המיועד, כעשרים ק"מ מערבית לנמל אשדוד, והביא את ספינת השלום למנוחת עולמים.

 

תחילת שנות השבעים היו עידן של תמימות, ציפייה לשלום, אחווה, אהבה. "תנו צ'אנס לשלום" היה ההימנון הלא רישמי של החולמים. אנשים נאיבים שהאמינו שאחרי ששת הימים או לחלופין, וייטנאם, תמו המלחמות ומתחיל עידן אחר. אחד מהחולמים היה אייבי נתן, איש הבוהמה התל אביבית, בעל מסעדת 'קליפורניה' הידועה ואזרח ישראלי שחלם בשנת 1966 לפגוש את גמל עבדול נאצר, נשיא מצרים דאז, כדי למנוע את המלחמה הקרבה ולהביא שלום על איזורנו ועל העולם כולו.

 

בתחילת שנות השבעים החליט אייבי נתן להקים תחנת רדיו אשר תשדר לאיזור כולו, כדי לנסות להשכין שלום במזרח התיכון. הוא רכש בהולנד ספינת מלחמה ישנה בסכום של 45,000 דולר - כעשרים אחוזים מימון של אייבי והשאר מתרומות, וחצה עמה את האוקיינוס אל עבר ניו-יורק, כדי לערוך בה שיפוצים והתקנת משדרי רדיו, אז רק בתדר 1540 AM. שידור הבכורה של 'קול השלום' התקיים ב-19 במאי 1973.

 

עד הקמתה של 'קול השלום', למעט לגלי צה"ל, פעלו בארץ רשת ב', הגל הקל - תחנה שעסקה לרוב באקטואליה, ורשת א', אשר שידרה תסכיתים לצד חדשות בשפות שונות. 'קול השלום', שפעלה בניגוד לתחנות האחרות 24 שעות ביממה, היתה תחנת הרדיו הראשונה אשר שידרה ב-FM סטריאו, ובעקבותיה הוקמה רשת ג' של 'קול ישראל', כמענה לתחנת הפופ החדשה.

 

'קול השלום' הייתה היחידה אשר שידרה גם לאוייבינו, הטיפה וקראה לשלום ואחווה בין העמים. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973, בעקבות שידורי הבי.בי.סי. הבריטי שדיווח כי כוחות צבא מצריים חצו את הקווים, הייתה זו תחנת 'קול השלום' אשר פירסמה כי המלחמה החלה. אייבי הורה לקברניט להשיט את ספינת השלום לאיזור פורט סעיד ומשם שידר לאיזור וקרא שוב ושוב להפסיק את הלחימה. לאחר מכן שט צפונה, מול חופי לבנון.

 

מחזה עצוב וכואב

 

במהלך כל התקופה אייבי מנצל את התחנה כדי לעזור לנזקקים ברחביי העולם ולקרוא לשלום. באוקטובר 1975, ביום השנה השני למלחמת יום כיפור, העמיס אייבי 100,000 פרחים ושט לעבר נמל פורט סעיד במטרה לחלקם לעם המצרי. ספינת השלום לא הורשתה להכנס לנמל ואייבי השליך את הפרחים לים בתקווה שהגאות תישא אותם אל החוף. ב-1 בינואר 1977 החליט נשיא מצרים, אנואר סאדאת, להתיר לספינה לחצות את התעלה. הסכמתו ההסטורית של נשיא מצרים סאדאת נתקבלה כמחווה של רצון טוב ואמירה ברורה על כוונותיו הפוליטיות.

 

כשדרן רדיו בתחנה היה לי הכבוד לשדר עם שדרני מופת כג'ון מקדונלד, קני פייג', דומיניק היל (בנו של הקומיקאי הבריטי בני היל) ואחרים, שנפוצו לאחר השידור ב'קול השלום' לתחנות רדיו באירופה. אייבי נתן ו'קול השלום' עזרו רבות למיליוני אנשים ברחביי העולם, אבל את השלום עדיין לא הביאו: "אינני משלה את עצמי שפתרנו בעיות, אבל היינו מעורבים באופן פעיל וממשי בבעיותיהם של אחרים בעולם", נהג לומר.

 

לאחר חתימת הסכם אוסלו, ולאחר שאייבי נפרד מהחולצה השחורה אותה לבש שנים ארוכות, באה מנוחה ליגע. עיריית ת"א הציעה להציב את הספינה באיזור פארק צ'ארלס קלור ולהפכה למוזיאון שלום, אולם ההצעה לא הגיעה לידי מימוש. החודש, לפני עשר שנים, הוטבעה הספינה. אייבי פתח את השסתומים בירכתיה ועזב אל מעבורת שירות. הספינה הייתה עקשנית ולמעלה משמונה שעות חיכינו עד שהחלה לשקוע והלכה אל דרכה האחרונה. המחזה היה עצוב. עצוב וכואב.

 

כותב המאמר, אריק לב, הוא שדרן רדיו אשר שידר בין היתר בתחנת הרדיו 'קול השלום' ובילה עם אייבי נתן תקופה ארוכה. כיום משדר אריק לב בתחנת הרדיו לישראלים בעולם, רדיו 'קול הלב' בארה"ב . לספיישל המיוחד, 'קול השלום – עשר שנים אחרי', ניתן להאזין ברדיו 'קול הלב' .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לע"מ
אייבי נתן מול הספינה
צילום: לע"מ
לאתר ההטבות
מומלצים