בית קטן בבקעה

לחטיבת ההתיישבות של הסוכנות היהודית יש הצעה מפתה במיוחד ל- 200 זוגות צעירים, המוכנים לנדוד עד בקעת הירדן: החזר לימודים אקדמאיים לשלוש שנים (עד 12 אלף שקל לשנה) לאחד מבני הזוג בכל מכללה או מוסד אקדמי במרחק 60 ק"מ מהאיזור (מכללת אריאל, מכללת עמק הירדן, האוניברסיטה העברית בירושלים, ומוסדות אקדמיים נוספים בבירה); מענק בסך 12 אלף שקל לשנה לאחד מבני הזוג שיעבוד באיזור במשך שלוש שנים, ופטור מתשלום שכר דירה לארבע שנים.

הכוונה היא לאכלס בסטודנטים את הבתים הריקים ביישובים בשטחי השיפוט של המועצה האזורית בקעת הירדן, המועצה המקומית מעלה אפרים והמועצה האזורית מגילות, וכן ביישובי כביש אלון: רימונים, כוכב השחר ומצפה יריחו. זכאים להשתתף במבצע בני-זוג שאחד מהם לפחות יוצא צבא והם אינם תושבי האיזור. בתמורה להטבות הם יתחייבו לגור באיזור במשך ארבע שנים. עלות המבצע לשנה: כ-5.5 מיליון שקל. 200 הזוכים ייבחרו בהגרלה.

המבצע חסר התקדים, הנוגע לאיזור התיישבות נתון במחלוקת, כבר מעורר ביקורת. שגריר ארצות-הברית בישראל, דן קרצר, פנה ללשכת ראש-הממשלה בדרישה לקבל הסבר למבצע האכלוס, המתייחס ליישובים שחלקם מעבר לקו הירוק, במימון מלא של הסוכנות. "האם זו שיטה חדשה למשיכת צעירים אל מעבר לקו הירוק?" דרש השגריר לדעת. התשובה שקיבל: "המבצע מוגבל לבקעת הירדן בלבד". 

"לא מתוך אידיאולוגיה"

הזוגות הצעירים, שמיהרו להירשם כבר בימים הראשונים למבצע, הרבה פחות מוטרדים. עבורם, מדובר בהצעה קוסמת למדי, בייחוד בהתחשב בעובדה שהדרכים האחרות העומדות לרשותם ללמוד, להתפרנס וגם לבנות בית קשות הרבה יותר. רבים רואים באפשרות לנדוד לבקעה מעין שירות צבאי נוסף, הפעם לתועלתם האישית. 110 זוגות מיהרו להסתער על המבצע כבר ביום הראשון להרשמה, שלשום (ג'). רק שלושה מהם דיברו על הגשמת חזון ההתיישבות בארץ ישראל.

בין הנרשמים גם אבי ודניאלה, זוג סטודנטים שנישאו לפני שנה וחצי ומתגוררים בדירה שכורה ברמת-גן. הם הכירו במהלך שנת הלימודים הראשונה במכללה למינהל בתל-אביב. האתגר הכלכלי העומד בפניהם: לממן את לימודיהם, תוך כדי עבודות מזדמנות לפרנסתם, ולחסוך באותה עת גם לרכישת דירה. "זו משימה קשה לכל הדעות", אומר אבי בתום משמרת עבודה כמאבטח בקניון בהרצליה, וממהר להבהיר: "חייה של אשתי קשים משלי. היא עובדת כסוקרת בטלפון במכון מחקרי דעת קהל בשעות הערב והלילה".

אבי ודניאלה נפלו כמוצאי שלל רב על מודעה שפירסמה החטיבה להתיישבות. פירוט ההטבות נשמע להם כ"בוננזה", ובעברית פשוטה: מכרה זהב. אחרי הכל, לא בכל יום מציעים להם לימודים חינם, מימון מגורים ומענק עבודה – השלישייה המנצחת עבור כל זוג צעיר.

ולמרות זאת, ההחלטה להירשם לא היתה קלה. דניאלה סירבה תחילה לדון אפילו בהצעה. "אני פוחדת", הכריזה חד-משמעית. אבי, ששירת בבקעת הירדן, סיפר לה על האנשים האיכותיים שגרים שם, על הנוף, על המרחבים הפתוחים. היא הסכימה לבקר במקום, התאהבה בנוף – והסכימה.

בני-זוג מאשדוד, שניהם בני 25, שנרשמו למבצע וביקשו שלא לפרסם את שמם, הודו שגם הם קצת מפחדים להרחיק עד האיזור שהאינתיפאדה פגעה בו קשות. "בוא נגיד, שכרגע אנחנו מוכנים ללכת על זה ב-60 אחוז", הודו. "זה בשום אופן לא עניין אידיאולוגי, אלא כלכלי בלבד".

קרן (30) ויפתח (27) דרוס, היא מורה למתמטיקה בעבר והוא מנהל מתנ"ס, החליטו לעבור לבקעה, לאחר שלא הצליחו לרכוש דירה. כיום הם גרים עם ההורים. "רצינו קצת שקט עם אפשרות ללמוד", הם אומרים. "גם הנושא של יישוב הארץ במקומות אחרים ורחוקים מדבר אלינו. אנחנו לא מפחדים בכלל. מבחינתנו זה בהחלט קרש הצלה".

"הרוב המכירע יכה שורשים"

שלמה בן-אליהו, מנכ"ל החטיבה להתיישבות, רואה במבצע משימה לאומית חשובה. "ביישובים רבים בבקעת הירדן מתגוררים היום בממוצע 40 משפחות ו-14 בודדים", הוא אומר. "מדובר באנשים האוהבים את המרחבים, הנופים ואיכות החיים. כל אדם שיצטרף ליישובים האלה רק יחזק אותם".

אתם לא חוששים שהצעירים ינצלו את ההטבות, ואחר-כך יחזרו למרכז הארץ?

"אין לנו כל עניין לכפות על אזרחי המדינה להתגורר במקום כלשהו בניגוד לרצונם. לדעתנו הרוב המכריע יישאר ויכה שורשים".