מנכ"ל תרו: אנחנו לא חברה של תרופה אחת
היום תעניק התאחדות התעשיינים את פרס התעשייה השנתי למנכ"ל תרו, שמואל רובינשטיין, שמנהל את חברת התרופות ב-13 השנים האחרונות; לשלומי גולובינסקי מספר רובינשטיין על ההבדלים בין תרו לטבע, מסביר מדוע הפכה ישראל למעצמת תרופות ומתעקש שתרופת הלוטריזון היא לא הדבר היחיד שיש לחברה שלו להציע; ראיון
בעוד 48 שעות אמורה חברת התרופות תרו לפרסם את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון השלישי של השנה. אם לא יקרו תקלות מיוחדות - וכאלה בהחלט לא צפויות - תהיה זו עוד הפגנת עוצמה מצד אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר שצמחו כאן.
תרו היא חברה ותיקה שהוקמה בשנות ה-50 וצמחה עקב בצד אגודל. בתחילת שנות ה-90, עוד העסיק מפעל החברה כ-70 עובדים בלבד, שיצרו מחזור מכירות שנתי של 6 מיליון דולר. תרו מודל 2003 היא כבר ענק בכל קנה מידה.
שווי השוק של החברה בנאסד"ק כבר חצה את רף ה-1.8 מיליארד דולר (יותר מ-8 מיליארד שקל), לאחר עלייה של מאות אחוזים בשנים האחרונות. מחזור המכירות שלה צפוי לעמוד השנה על 300 מיליון דולר, ויש לה עשרות תרופות הממתינות עדין לאישור מה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקני.
למשקיעים בארה"ב יש, כנראה, על מה לבסס את הפרמיה הנדיבה שהם מעניקים לחברה. כיום יש לתרו מספר שיא של 34 תרופות המחכות לאישור מה-FDA ועוד כמה תרופות בודדות המחכות לאישור הרשויות המקבילות באירופה. מחזור המכירות של התרופות האלה עומד על יותר ממיליארד דולר במונחי המוצר המקורי. אולם בשל העובדה שתרו לא תקבל בלעדיות על התרופות האלה, צפוי שווי השוק הזה להתכווץ בעשרות אחוזים - בגלל ירידות מחירים.
נוסף על התרופות יש לתרו גם כ-15 חומרי-גלם לתעשיית התרופות, הממתינים לאישור ה-FDA. האישורים האלה יתקבלו ברגע שיאושרו התרופות המיוצרות באמצעות חומרי-הגלם האלה. עם זאת יש לתרו יתרון בכך שהיא תוכל לייצר את חומרי-הגלם גם אם תחליט - משיקולים כלכליים ואחרים - שלא לייצר את התרופות עצמן.
היום אמור מנכ"ל תרו, שמואל (מילקי) רובינשטיין, לקבל את פרס התעשייה לשנת תשסד-2003, שמוענק לו על-ידי התאחדות התעשיינים. את הפרס אמור מילקי, המנהל את תרו ב-13 השנים האחרונות, לקבל בעבור המהפך, שהזניק את תרו ממפרץ חיפה לזירה הבינלאומית.
בראיון ל"ידיעות אחרונות" ממשיך מילקי לשמור על אופטימיות זהירה וגם למתוח ביקורת חריפה על הביורוקרטיה בארץ, שמקשה לדבריו על החברה להרחיב את פעילותה בארץ. בניגוד לטבע, תרו מבססת את הצמיחה שלה על צמיחה פנימית, ללא רכישות. הדרך הזאת היתה ממושכת יותר, אבל תהליכים שבהם החלה החברה לפני 10 שנים (עיקרם השקעה אדירה במו"פ) מתחילים להבשיל בשנים האחרונות. השאלה היא האם תנסה תרו לבצע את עליית המדרגה הבאה באמצעות רכישה, או שבדרכה השמרנית תמשיך להתבסס על עבודתה של מחלקת המו"פ הגדולה שלה, שמונה כ-130 חוקרים ואנשי צוות.
אתם מתכננים לבצע רכישות אסטרטגיות או להמשיך ולבסס את הצמיחה שלכם על מנועים פנימיים?
"קודם כול, זה לא נכון שאנחנו לא מבצעים רכישות. קנינו בסוף חודש מרץ מפעל באירלנד, שמייצר עבורנו מוצרים סטריליים, מוצרים לזריקות ולטבליות וכו'. אנחנו ממשיכים להשקיע גם במפעל בישראל וגם במפעל בקנדה, אם כי אני חייב לציין שבישראל יש לנו בעיות ביורוקרטיות קשות בתחום של קבלת אישורים ממרכז ההשקעות. אנחנו בונים רק באזורים שבהם יש הנחות במס, והבעיה היא שמרכז ההשקעות אינו נותן לנו אישורים, ולכן אנחנו בודקים את ההשקעות שלנו. היו לנו גם בעיות עם מינהל המקרקעין, והבעיות האלה נפתרו רק בעזרת ההנהלה הראשית של מינהל מקרקעי ישראל".
לטבע יש יעד אסטרטגי מאוד ברור: הכפלה של מחזור המכירות בכל ארבע שנים ושל הרווח הנקי בתקופה קצרה יותר. לכם יש יעדים כאלה?
"היעד האסטרטגי שלנו הוא להמשיך במו"פ, לקלוט עובדים בישראל ובעולם, לפתח את הביזנס ולגדול.
ובמספרים?
"אני לא רוצה לדבר על מספרים, כי בסך הכול אנחנו גדלים בקצב מאוד משמעותי. אם יוצאים בהצהרות, אז אחר כך צריך לעמוד בהצהרות האלה. אני מקווה שנמשיך לגדול בקצב שבו גדלנו עד עכשיו. אנחנו מדגישים מאוד את הרווח הגולמי שלנו, שעומד היום על יותר מ-60% מההכנסות, והוא מהגדולים שיש בתעשייה הפרמבצבטית".
איך זה קורה?
"אנחנו משתדלים לפתח תכשירים שיש להם מעט תחרות ותכשירים שיש לנו בהם יתרון בייצור האנכי, כלומר שאנחנו מייצרים בעצמנו את חומרי הגלם עבור התכשיר. טבע מייצרת חומרי גלם גם עבור עצמה וגם עבור אחרים, ואילו אנחנו מייצרים בעיקר עבור הצרכים שלנו. אנחנו מאוד ממוקדים.
יש טענות שתרו היא למעשה חברה של תרופה אחת, הלוטריזון (משחה לטיפול בבעיות עור), ושל עוד כמה תרופות בודדות, מה שמגדיל את הסיכון שלה.
"אני מאוד לא מסכים להגדרה הזאת. מאז שהוצאנו את הלוטריזון - לפני כשנתיים - קמו לה כמה מתחרים. הגענו בחצי שנה למכירות בהיקף של 149 מיליון דולר, אף שכבר יש ללוטריזון שלושה מתחרים אחרים. יש לנו צבר שלם של תרופות שאנחנו מוכרים ויותר מ-12 תרופות שנמכרות בהיקף שווה לזה של הלוטריזון. אני לא אומר שזאת אינה תרופה משמעותית, אבל היא אינה מרימה או מפילה אותנו".
על רקע ההצלחה הענקית של טבע, סאבינט (לשעבר ביוטכנולוגיה כללית), תרו ועוד כל מיני חברות סטארט-אפ בתחום התרופות (פארמוס היא דוגמה בולטת), האם אתה חושב שהפכנו למעין מעצמה בתחום?
"אני חושב שישראל בולטת כבר שנים רבות בתחום הזה, אבל מי שבלט בעיקר זה טבע. בשנים האחרונות הצטרפה תרו, ונראה לי שגם אגיס מתחילה ללכת בכיוון הנכון. זהו תחום שמצריך הרבה ידע, ואין בו צורך במחצבים או בחומרי גלם - כך שהוא מתאים במיוחד לישראל".
לחברה שבאה מישראל מתייחסים היום אחרת?
"אני לא חושב שלישראל יש ערך מוסף. המשקיעים מתייחסים עניינית לחברות ולמוצרים. לישראל אין ערך מוסף. אם כבר אולי להפך - בגלל המצב המדיני".
רובינשטיין. אנחנו כן קונים
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים
