סיוט בספינת הפאר: שייט צמוד לאסלה

כמעט אלפיים בני-אדם עלו על סיפונה של ה"אורורה" הבריטית לפני כשבועיים, כשהם מצפים בכיליון עיניים לשיט תענוגות בן 17 יום במימי הים התיכון. שם הספינה - כשמה של אלילת השחר במיתולוגיה - הבטיח לתיירים זריחות ושקיעות מרהיבות. גם הנהלת הספינה הבטיחה לנוסעים אינספור הפתעות ופינוקים מפליגים, ששיאם בנשף מסיכות מפואר לרגל "ליל כל הקדושים".

אבל הבטחות לחוד, ומציאות לחוד: נשף המסיכות שתוכנן למוצאי שבת לא היה שמח במיוחד, בעיקר בשל העובדה שרוב חובשי המסיכות היו אנשי-צוות שכיסו את פיותיהם ואפיהם ולבשו כפפות גומי. אולם כישלון "ליל כל הקדושים" היה הצרה הקטנה ביותר של הנוסעים: אחרי שבוע של שיט מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינות הים-התיכון, מצאה את עצמה הספינה הענקית - שעליה 800 אנשי-צוות - במוקד של תקריות דיפלומטיות בינלאומיות, האשמות הדדיות ואיומים בתביעות. אף מדינה לא רצתה להיות היעד הבא של ה"אורורה".

מה גרם לכל ההמולה? וירוס קטן. ה"נורווק", וירוס מעיים מדבק מאוד, גרם להתפרצות של מגיפת שלשולים, הקאות ובחילות אצל למעלה מ-400 נוסעים. זה התחיל זמן קצר אחרי שהספינה הפליגה, כשהתברר לאנשי הצוות שההקאות והבחילות בקרב הנוסעים חורגים מסתם מחלת ים שיגרתית. "מיהרנו לנקוט באמצעים מידיים ונרחבים", אמרה דוברת חברת הספנות "פי אנד או", הבעלים של "אורורה". "חיטאנו את הספינה כולה, הזכרנו לנוסעים לשמור על היגיינה, ומנענו מאנשים שנדבקו מלהסתובב על הסיפון. הם נשארו בתאיהם, והארוחות הובאו אליהם למיטה".

הסימפטומים של הווירוס - שמתפשט במזון ובמים ומועבר גם על-ידי מגע צמוד בין אנשים - נמשכים בדרך כלל לא יותר מיומיים, אבל זמן ההדבקה יכול להגיע גם לשבוע ימים אחרי ההחלמה. וזה קורה בקלות רבה כל-כך, שלפעמים מספיק לגעת בידית דלת כדי להידבק. אז מה הפלא, ששום עיר-נמל באגן הים התיכון לא רוצה להכניס ספינה חולה לנמל הבית הבריא שלה?

מביטים באתונה מרחוק

ביום רביעי שעבר, כשה"אורורה" עגנה בנמל דוברובניק שבקרואטיה, עלה על סיפונה מפקח בריאות עירוני, בדק את הנוסעים, והירשה רק לבריאים שביניהם לרדת לחוף. אותו טקס מיון נערך גם בנמל ונציה, היעד הבא במסע התענוגות המפוקפק.

אבל אז, כשהספינה התקרבה לנמל פיראוס שביוון, התקבלה הוראה ברורה וחד משמעית מטעם משרד הספנות: "אסור לעגון!". ה"אורורה" מצאה עצמה משייטת מחוץ למים הטריטוריאליים של יוון, כשהנוסעים נאלצים להשלים עם כך שאת יוון הם יראו רק מרחוק. הבריאים שבהם עלו על הסיפון כדי להציץ בקו הרקיע של אתונה, בעוד האחרים נאלצו להסתפק במבט חטוף מבעד לחלונות העגולים של תאם.

שר הספנות היווני הכחיש בכל כלי-תקשורת אפשרי את העובדה שיוון אסרה על הספינה לעגון בפיראוס. "לא היה שום איסור כזה", אמר השר גיאורגוס פשאלידיס. "להיפך, הצענו לחברה עזרה, אבל היא סירבה לקבל אותה מאיתנו". לדבריו, בתי-החולים בפיראוס נכנסו לכוננות, וצוות רופאים חיכה על הרציף במרינה שבה היתה אמורה הספינה לעגון. הבאנו להם תרופות ואספקה, אבל הם לא הירשו לנו לעלות על הסיפון, והחליטו, ככל הנראה, שהם רוצים לטפל בבעיה בעצמם. והיו גם כאלה שטענו שאנשי הצוות מנעו בכוונה את הירידה, כדי שלא יהיו נוסעים שידרשו להטיסם מיד הביתה.

אבל לנוסעים לא ממש היה איכפת מי נתן את ההוראה. כל שהם ידעו זה שהם רואים את יוון מרחוק, ולא יכולים להגיע לחוף. ספינת רפאים הם כינו את האורורה. "זמן רב כל-כך חלמתי לטייל ברחובות אתונה, ובמקום זה אני תקועה בחדר", סיפרה באכזבה מרי גראנט (66), בראיון המתפרסם בטיימס הלונדוני. "בעלי ואני תכננו את טיול חיינו, חשבנו איך יהיה לטייל יום שלם באקרופוליס, וכתחליף מצאתי את עצמי רכונה מעל לאסלה במשך שעות". לדבריה, כל קשר בין המציאות לבין הטיול כפי שתואר בעלוני החברה היה מקרי בלבד. "לא זכיתי להנות מארוחות הגורמה שהבטיחו בעלון החברה. במקום זאת אני מקבלת את הארוחות על מגשי פלסטיק מידיהם של עובדים העוטים מסיכות וכפפות. מה שפורסם כתא מפואר ויוקרתי, הפך לתא כלא", הוסיפה.

את האתנחתא מחוץ למים הטריטוריאליים של יוון ניצלה חברת הספנות כדי להעלות ל"אורורה" צוות רפואי, ציוד ואספקה. רב-החובל חיכה במתח כדי לראות אם מושל גיברלטר יאפשר את עגינת הספינה במושבה הבריטית. האישור המיוחל הגיע, לא לפני שהמושל הודיע שרק אחרי בדיקה רפואית מדוקדקת יוכלו הנוסעים הבריאים לרדת לחוף - אך לשעות ספורות בלבד.

התביעה כבר בדרך

ספרד, השכנה מצפון, מיהרה להודיע שהיא סוגרת את הגבול עם גיברלטר "מטעמים של בריאות הציבור", ולא שעתה למחאות שבאו ממשרד המושל, שמדובר ב"החלטה לא דמוקרטית", ושאף אחד מבעלי הסימפטומים של המחלה לא הורשה לרדת לחוף.

היום בבוקר יצאה ה"אורורה" בדרכה לנמל הבית בסאות'-המפטון, כשהיא נושאת על סיפונה אלפי נוסעים מואכזבים וזועמים. מרבית הנוסעים מפנים אצבע מאשימה להנהלת החברה. "לפני הנסיעה קיבלנו מכתב מהחברה, המזהיר אותנו מפני הווירוס ודורש לנקוט באמצעי זהירות. היום ברור לנו שהספינה היתה נגועה עוד לפני שיצאנו לשיט", התלונן אחד הנוסעים.

את התחושות האלה מתכוונים נוסעים רבים לתרגם לתביעה קבוצתית כלפי חברת הספנות. "הגיעו לידינו פניות של כמה מהנוסעים, שביקשו לנקוט באמצעים משפטיים נגד 'פי אנד או', ואנחנו מצפים לפניות רבות נוספות אחרי תום המסע", סיפר עוד קלייב גארנר, מומחה לתביעות בנושאי נסיעות ותיור.

אבל אם תשאלו את אנשי הצוות, או כל יורד ים ותיק, הוא יספר לכם, שביש המזל של הספינה התחיל כבר ביום שהיא התחילה את הקריירה. באפריל 2000, כשנאספו מכובדים רבים לטקס השקת ספינת הפאר, נעתקה נשימתם של המוזמנים. בקבוק השמפניה, שעל-פי המסורת אמור להתנפץ על דופן הספינה, השתחרר מהחבל ונפל לים.