קנדידה: פטרייה קטנה, צרה גדולה
סובלים מכאבי בטן מתמשכים, עייפות, או כאבי ראש שאין להם כל הסבר רפואי? אולי הבעיה שלכם היא קנדידה - פטריית שמרים שיצאה משליטה והתפשטה בגוף. רוב הרופאים יפקפקו בכך, אבל יותר ויותר מחקרים מוכיחים שמדובר בבעיה אמיתית
כבר כמה שנים שהקנדידה, הנמצאת במערכת העיכול של כל אחד מאיתנו, גורמת לאחד הוויכוחים היותר מרים בין הרפואה הקונבנציונלית למשלימה: בעוד שרוב מומחי הרפואה המשלימה מתייחסים אליה כאחראית לשורה של תחלואים, החל מזיהומים בפה ובנרתיק, עבור לשלשולים, פסוריאזיס ואסתמה וכלה בדיכאון, טוענים רוב הרופאים הקונבנציונלים שמדובר בהיסטריה חסרת בסיס.
מה הפלא איפוא שרוב הרופאים שאליהם פניתי במהלך העבודה על הכתבה הגיבו למילה "קנדידה" בביטול. רבים מהם לגלגו, תקפו, כינו את התופעה "המצאה של הרפואה המשלימה" ואת מעט הרופאים המתייחסים אליה ברצינות "פנאטים" או "קנדידופובים".
את המומחים לרפואה משלימה, שרגילים ליחס המבטל הזה, התגובה הזאת לא מרתיעה. אחרי הכל, הם טוענים, יש היום יותר ויותר רופאים קונבנציונלים ששותפים לדעתם ומציגים עשרות מחקרים שמוכיחים כי הקנדידה חיה ובועטת וגורמת נזקים בריאותיים למיליוני בני אדם, בעיקר במדינות המתועשות. ב-1995, למשל, טופלו בארצות הברית בלבד כ-10 מיליון בני אדם שסבלו מזיהומי קנדידה. עם זאת, הם מוסיפים, מספר החולים האמיתי גדול בהרבה, אלא שרובם אינם מודעים לסיבה לסבלם.
כשהשמר הופך לפטרייה
קנדידה, או ליתר דיוק קנדידה אלביקאנס (לקנדידה 150 זנים) היא פטריית שמרים ששוכנת דרך קבע בגופנו ונחשבת לחלק נורמלי מתוכנו של המעי הגס. לעתים היא נוכחת בכמויות קטנות גם על העור, בחלל הפה והגרון ובנרתיק הנשי. תפקידה לא ברור, אם כי כל עוד היא מצויה בכמויות קטנות אין היא גורמת נזק. "הקנדידה נחשבת לדייר נורמלי ושקט בגופנו, כל עוד סביבת המעיים תקינה", אומר ד"ר מוני פיינשטיין, גינקולוג בכיר בבית החולים לניאדו ואחד הרופאים המעטים המאמינים כי לקנדידה תרומה משמעותית לתחלואה במערב. "הסכנה מתחילה ברגע שהמאגר שנמצא במעי נודד למקומות אחרים בגוף. אצל נשים, למשל, היעד המועדף הוא הנרתיק, בשל קרבתו הרבה לפי הטבעת. אבל אם הקנדידה חודרת לזרם הדם היא עלולה להגיע כמעט לכל מקום".
במצב תקין, מסבירה ד"ר יפה שמעוני, מומחית לנטורופתיה מרמת גן, הקנדידה נשלטת על ידי המערכת החיסונית ושורת חיידקים ידידותיים המצויים במעיים ומגינים עליהם מפני זיהומים. "על כל תא של קנדידה נמצאים במעיים מיליוני חיידקים 'טובים' שמונעים את התפשטותה, הן באמצעות תחרות על מרחב המחייה והן באמצעות הפרשת כימיקלים נוגדי פטריות".
אלא שלפעמים האיזון הזה מופר והקנדידה מתחילה להתפשט, מצב שנקרא בלשון רפואית "קנדידיאזיס". אחד האשמים העיקריים במצב הזה הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקה, שפוגעת מאוד בחיידקים הטובים במעיים. במחקר שנערך בבית החולים בילינסון נמצא שבמחלקות שבהן חולקה כמות גדולה של אנטיביוטיקה היו מקרים רבים יותר של זיהומי קנדידה לעומת מחלקות אחרות.
"התפתחות הקנדידה היא במידה רבה אשמתה של הרפואה המודרנית", אומרת ד"ר שלי קרימרמן, ראש מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים רוטשילד. "בעשר השנים האחרונות צצו המון זנים של פטריות שלא היו קיימים בעבר, בעיקר בגלל שימוש לא מבוקר באנטיביוטיקה".
פגיעתה של האנטיביוטיקה לא מסתיימת בכך, משום שהחיידקים הידידותיים מייצרים בין השאר אנטיביוטיקה טבעית, שמסייעת למערכת החיסונית להילחם במחלות. התוצאה: חיסולם של החיידקים חושף אותנו לזיהומים נוספים, ודי מהר גורם לנו להזדקק לתרופות אנטיביוטיות נוספות, עובדה שגורמת להרס נוסף של חיידקים ולשגשוג נוסף של הקנדידה. מעגל קסמים זה עלול להקטין את יכולתה של המערכת החיסונית להדוף את ההצטננות הקלה ביותר.
ד"ר יוסי ברנר, ראש המחלקה האונקולוגית בבית החולים וולפסון: "אינני פוסל אפשרות שקנדידה שחוזרת על עצמה שוב ושוב עלולה לסייע אפילו להתפתחות גידולים סרטניים".
גם תרופות סטרואידיות, גלולות למניעת הריון, תרופות אנטי דלקתיות וחוסר איזון הורמונלי עלולים לשבש את האיזון במעיים ולהגביר את ייצור הקנדידה, וכך גם מחלות של בלוטת התריס, סוכרת, מתח מופרז ומתכות וכימיקלים רעילים. עוד גורם משמעותי שתורם להתרבות הקנדידה הוא תפריט עשיר בסוכרים, פחמימות ריקות ושמרים, שמהם ניזונה הקנדידה והם מהווים חלק חשוב מתזונת מדינות המערב.
שיכורים ולא מיין
כשהקנדידה הופכת משמר לפטרייה היא מפתחת איברים ארוכים דמויי שורשים, שחודרים לגוף דרך דפנות המעי ומאפשרים לחלקיקי מזון בלתי מעוכלים, לחיידקים ולשמרים להחליק לזרם הדם. התופעה הזאת גורמת לשורה של הפרעות ומחלות.
עם המחלות שנמצא קשר ביניהן לבין הקנדידה מונים המומחים סוכרת, טרשת נפוצה, אסתמה, ברונכיט, תסמונת המעי הרגיז, תסמונת התשישות הכרונית, אנמיה ואפילו דיכאון. כן נמצא שהתפשטות הקנדידה עלולה ליצור סוג של אלכוהול החודר למערכת הדם ועלול לגרום לתחושת ריחוף, ערפול ושכחה.
"רבים מחולי הקנדידה סובלים מסימפטומים כאלה, מה שגורם להם להימצא במצב של ספק שיכרון ספק הרעלה", אומרת ד"ר שמעוני. לכך מצטרפת שורה ארוכה של סימפטומים אפשריים נוספים, כמו ראייה מטושטשת, כאבי ראש, חולשה, זיהומי עור, הצטננויות, כאבים בחזה, כאבי אוזניים, כאבי שרירים ומפרקים, בטן נפוחה, גזים, שלשולים, עצירויות, דיכאון, חרדות, נדודי שינה, השמנה, זיהומים בדרכי השתן ועוד.
למרות זאת, רוב הרופאים אינם מאמינים שהקנדידה מסוגלת לצאת מהמעי ולהתפשט בגופו של אדם בריא בקלות כזאת. "עד כדי כך", אומרת ד"ר שלי קרימרמן, "שגם אם תימצא פטרת בצואה של חולה משלשל, הוא לא יקבל טיפול אנטי פטרייתי".
גם קופות החולים אינן נוהגות להפנות חולים לבדיקות קנדידה, ואם לא תציגו בעיה מקומית כמו זיהום בציפורן או בנרתיק לא ירשמו לכם תרופות אנטי פטרייתיות. ברוב המקרים, לאחר שתעברו שורה של מומחים שישללו מחלות אחרות, תישלחו הביתה עם האבחנה שהבעיה היא "בראש שלכם". זאת למרות שבדיקת צואה פשוטה, שבמהלכה נערכת ספירה של גודל אוכלוסיית הקנדידה, יכולה לגלות שהבעיה היא דווקא במעי שלכם.
במעבדה החיפאית "רפואה שלמה", שמתמחה בבדיקות צואה לאבחון קנדידה, טוענים כי הבדיקות שנערכו שם בשנים האחרונות גילו אצל כ-75 אחוז מהנבדקים רמות מדאיגות של קנדידה. במעבדות נוספות לאבחון קנדידה מדגישים שהמצב בפועל חמור אף יותר, שכן רוב תאי הקנדידה נצמדים לקירות רירית המעיים ואינם מופרשים בצואה, ורבים מהם גוועים כאשר דגימת הצואה מועברת או מחכה לאנליזה.
- אז מי טועה?
פרופ' ראול רז, ראש המחלקה הזיהומית של בית החולים העמק בעפולה, מטיל ספק בנזקים הרבים שמייחסים לקנדידה. "נכון שהיא עלולה לגרום למחלות ולבעיות בריאות קשות", הוא אומר, "אבל רק אצל אנשים שהמערכת החיסונית שלהם נפגעה קשה או דוכאה, כמו חולי איידס, חולי סרטן או אנשים שמקבלים טיפול כימותרפי. התפשטות של הקנדידה אצל אנשים בריאים גורמת לכל היותר לזיהום מקומי בנרתיק, בציפורניים או בחלל הפה, תופעות זניחות שקל לטפל בהן ושאינן מסכנות חיים. העובדה שמוצאים אותה בכמויות גדולות גם בצואה היא חסרת משמעות ואין היא מעידה על מצב מחלה".
פרופ' סילבו פיטליך, זיהומולוג ומנהל מחלקה פנימית בקמפוס בילינסון: "הפגיעות לקנדידה אופיינית רק לחולי סרטן ואיידס, לאנשים ששהו זמן רב במחלקות טיפול נמרץ וטופלו באנטיביוטיקות רחבות טווח או בסטרואידים, חולים שמקבלים הזנה תוך ורידית, לחולים קשישים שמחוברים לקטטר, לחולים שעברו כימותרפיה או הקרנות ולחולים שעברו השתלות איברים וטופלו בתרופות מדכאות חיסון. אצל האוכלוסייה הבריאה מדובר בליקויים מקומיים וקלים בלבד, שמקורם אומנם במערכת העיכול, אבל בעיקר בגלל מתן מנות גדולות וממושכות של אנטיביוטיקה, ובדרך כלל הם מגיבים לטיפולים תרופתיים".
- אבל הבעיה נוטה לחזור.
"נכון, אבל אין הסכמה בקשר לגורם לכך. עוד לא הוכח שקנדידה יכולה להתפשט בגופם של אנשים בריאים. מצד שני, בגלל היעדר הוכחות, לפני 18 שנה לא האמנו שחיידק עלול לגרום לאולקוס. בדיעבד התברר שטעינו. טענות רבות של הרפואה המשלימה שבעבר נראו מוזרות התבררו כנכונות. ייתכן שזה מה שקורה גם הפעם".
ד"ר פיינשטיין חולק על הטענה שאין הוכחות ליכולת ההתפשטות של הקנדידה. "כבר היום יש מספיק עבודות מדעיות שמוכיחות שגם אצל אנשים בריאים זיהומי קנדידה של דרכי העיכול עלולים לגרום לסימפטומים שמצדיקים טיפול. חוץ מזה, העובדות בשטח מדברות בעד עצמן. מגיעות אלי מטופלות שלצד זיהום פטרייתי בנרתיק מתלוננות על סימפטומים אחרים, שחולפים בעקבות הטיפול האנטי פטרייתי".
כדי להוכיח שאפילו פטריות שלמות יכולות לצאת מהמעיים ולהגיע לדם ולשתן של אנשים שהמערכת החיסונית שלהם תקינה בלע ד"ר וויליאם קראוס, אחד מחוקרי הקנדידה המפורסמים בעולם, כמויות גדולות של קנדידה. תוך שעתיים פיתח צמרמורות וכאבי ראש, למרות שקודם לכן היה בריא לגמרי.
מחקר אחר, שנערך בארצות הברית ואשר תוצאותיו פורסמו ב-1990, נמשך שלוש שנים וכלל 854 אנשים שסבלו משלשולים. במחקר נמצא שהקנדידה היא אחת הסיבות הנפוצות לשלשול בקרב אנשים בריאים. מחקר נוסף שנערך ב-1997 בארצות הברית מצא רמות גבוהות של קנדידה בצואה של נשים שסבלו מפטרת הנרתיק. מסקנת החוקרים: קנדידה בנרתיק אינה מופיעה ללא נוכחות קנדידה במעי הגס, וכל עוד יישאר הנרתיק יעד הטיפול היחיד - לא יתאפשר ריפוי שלם.
בימים אלה מתכננת מעבדת הקנדידה "רפואה שלמה" מחקר מקיף בשיתוף אחד מבתי החולים בארץ, שינסה בין השאר להציג עדויות סטטיסטיות לכך שזיהומי קנדידה בדרכי העיכול שכיחים יותר מכפי שמקובל לחשוב.
- אז מה עושים?
אם אתם חושדים שאתם סובלים מתופעות הקשורות בקנדידה, הדבר הראשון שכדאי לכם לעשות זה לגשת לרופא כללי או לרופא משפחה ולבקש לערוך בדיקות כלליות, על מנת לשלול אפשרות של מחלות אחרות שהסימפטומים שלהן דומים. אם לא נמצא שום הסבר לבעיה שלכם, תצטרכו לגשת בעצמכם לאחת המעבדות שמתמחות בבדיקות צואה לאיתור קנדידה, כמו "רפואה שלמה" שבחיפה ו"מזור" בפתח תקווה, משום שרוב הרופאים לא יפנו אתכם אליהן. עוד אפשרות היא לפנות לאחד המומחים מתחום הרפואה האלטרנטיבית, שמתמחה בנושא ועורך אבחון משלו תוך הצלבתו עם בדיקות מעבדה.
לאחר שמאבחנים זיהום של קנדידה, הטיפול הקונבנציונלי, הניתן בעיקר במקרים של פטריות בציפורניים, בנרתיק או בפה, הוא במשחות, קרמים ופתילות נגד פטריות, כמו מיקונזול, טרקונזול, ניסטטין, ניזורל, אגיסטן וספורנוקס, או בתרופות קוטלות פטריות, כמו פלוקונזול, ספורנוקס, למיסיל וניסטטין.
לצד הטיפולים הקונבנציונליים נכנסה לאחרונה לשוק תרופה טבעית בשם קולורקס, שנמכרת כתוסף מזון. הקולורקס מאיימת לדחוק לפינה את רוב התכשירים האנטי פטרייתיים. המרכיב העיקרי בתרופה הוא תמצית הורופיטו - שרך שגדל ביערות הגשם בניו זילנד. החומר הפעיל בצמח פוגע בקרום תאי הקנדידה והורס את המבנה התאי שלהם. היצרנים ממליצים על נטילת שתי כמוסות ליום במשך 20 יום בלבד. במקרים בודדים יש לחזור על הטיפול פעם נוספת או לאחר מספר חודשים. בכל מקרה, יש לשתות הרבה מים במהלך הטיפול, כדי לשטוף את הרעלים הנוצרים מהרס הפטרייה.
יש מטפלים שממליצים על שימוש במזונות ותוספי מזון בעלי פעילות אנטי פטרייתית, כגון חומצה קפרילית, בטאין, שום טרי, תמצית זרעי ענבים, שמן אורגנו, מי כסף קולודיאליים, שמן זית, עשב ים וביוטין. גם שום ואלוורה נחשבים לבעלי פעילות כזאת. את כל התוספים ניתן לרכוש בכל בתי הטבע.
עוד דרך לטפל בקנדידה היא באמצעות הקינסיולוגיה, המרפאה מחלות באמצעות מגע עם חומרים נטורופתיים. ד"ר פיינשטיין הוא חסיד נלהב שלה: "זוהי השיטה היחידה שהשתכנעתי ביעילותה", הוא אומר. "הבעיה היא שהיא לא מוכרת בסל הבריאות ולכן הנגישות אליה קטנה". ברוב המקרים נדרשים שניים עד שלושה טיפולים, שתופעות הלוואי שלהם מסתכמות ביום-יומיים של עייפות, חולשה או בחילות, ובמקרים של פטרת וגינאלית, החמרה של הסימפטומים המקומיים למשך יום אחד בלבד.
כך או כך, רוב המרפאים האלטרנטיביים טוענים שהטיפול בקנדידה חייב לכלול סילוק של הפטריות המזיקות. אחת הדרכים להשיג זאת היא באמצעות שטיפת מעיים. ד"ר דן וייסמן, בעל מכונים לריפוי וניקוי קולוני: "הבעיה עם השטיפה היא שגם אם ניקינו את המעי לחלוטין, הקנדידה יכולה להתיישב באזורי גוף אחרים. משום כך חייבים להוסיף לשטיפה שימוש בקוטלי פטריות טבעיים, כמו שום טרי, תמצית זרעי ענבים ועוד. במקביל מומלץ לשתות הרבה מים, כדי לנקות את הרעלים שפולטים תאי הקנדידה".
במקביל, לא פחות חשוב לשקם את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים, באמצעות צריכת תוספי מזון פרוביוטיים, שמכילים חיידקים כאלה. את תוספי המזון אפשר לרכוש בכל בית טבע ובבתי מרקחת. ד"ר מרדכי הוכברג, תזונאי ועורך "תזונה פלוס", כתב עת מקצועי בנושאי תזונה: "במקרים רבים די בכמה תוספי פרוביוטיקה בשילוב תזונה נכונה כדי לחסל את הקנדידה. תוספי פרוביוטיקה חיוניים גם כשנוטלים תרופות אנטי פטרייתיות. אחרת גם אם הקנדידה תחוסל לא יהיו מספיק חיידקים טובים שימלאו את מקומה - והיא תגדל שוב לתוך החלל שנוצר".
במקביל רצוי למנוע התפשטות והתחזקות של הקנדידה באמצעות דיאטה החוסמת את מקורות התזונה שלה, שהם סוכרים ועובש. ככלל יש להימנע ככל האפשר ממגע עם עובש ומשהות בסביבה טחובה, משום שהוא חודר לגוף גם דרך האוויר. כן מומלץ להגביר את החומציות של המעי, משום שלקנדידה קשה לשרוד ברמות גבוהות של חומציות.
הדיאטה המומלצת, אומרת ד"ר שמעוני, צריכה להיות נטולת סוכרים, אלכוהול, שמרים ושאריות מזון שעלולות להכיל עובש, דלה במוצרי חלב ופירות ועשירה בירקות, ביצים, דגים, עוף, דגנים מלאים ויוגורט ביו.
אם אתם רוצים לזרז את הטיפול מומלץ גם להתעמל. עדיין לא ברור מהו המנגנון שגורם לקנדידה להיחלש בעקבות פעילות גופנית, אבל ברור שזה קורה. גם מדיטציה או שיטות אחרות להרפיית המתח מומלצות, משום שהקנדידה חוגגת כשאתם מתוחים.
האם אתם חולים?
את השאלון שלפניכם חיבר ד"ר וויליאם קרוק, רופא אמריקאי שנחשב לפורץ דרך בחקר הקנדידה. השיבו על השאלות הבאות ב"כן" או "לא". כל תשובה חיובית תזכה אתכם במספר הנקודות שמצוין בתום השאלה. סיכום הנקודות יעזור לכם לדעת אם ייתכן שאתם סובלים מקנדידה.
1. האם נטלתם אנטיביוטיקה במשך תקופה ארוכה או לעתים חוזרות ונשנות? (4 נקודות)
2. האם אתם סובלים מזיהומים חוזרים בנרתיק, בבלוטת הערמונית או בדרכי השתן? (3 נקודות)
3. האם מלווה אתכם תחושה של "מחלה בכל הגוף" ולא נמצאה לכך סיבה? (2 נקודות)
4. האם אתם סובלים מהפרעות הורמונליות (כאבי וסת, מחזור בלתי סדיר, ליקויים בתפקוד המיני), תשוקה לסוכר, טמפרטורת גוף נמוכה או חולשה? (2 נקודות)
5. האם יש לכם רגישות מיוחדת לעשן טבק, בשמים או כימיקלים/ריחות אחרים? (2 נקודות)
6. האם אתם מוטרדים מבעיות זיכרון או ריכוז או מתחושת ערפול/"סימום"? (2 נקודות)
7. האם נטלתם תרופות סטרואידיות במשך זמן ממושך, או גלולות למניעת הריון במשך יותר משלוש שנים? (2 נקודות)
8. האם יש לכם תגובות אלרגיות למזונות מסוימים? (1 נקודה)
9. האם אתם סובלים מעצירות/שלשול/נפיחות/כאבי בטן מתמשכים? (1 נקודה)
10. האם אתם סובלים מגירוי/צריבה/פריחות/יובש יתר בעור? (1 נקודה)
לנשים: אם צברתן תשע נקודות לפחות, קרוב לוודאי שבעיותיכן קשורות לקנדידה. אם אספתן 12 נקודות לפחות, כמעט ודאי שבעיותיכן קשורות לקנדידה.
לגברים: אם אספתם שבע נקודות לפחות, ייתכן שבעיותיכם קשורות לקנדידה. אם אספתם עשר נקודות ויותר - כמעט ודאי שבעיותיכם קשורות לקנדידה.
שימו עין על הכבד
עד לאחרונה נחשבו שתי תרופות נגד פטריות מהדור החדש - ספורנוקס ולמיסיל - לתרופות בטוחות יחסית, אולם במרץ השנה התנער מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) מההגדרה הזאת ופרסם נתונים הקובעים כי התרופות הללו עלולות, במקרים מסוימים, לפגוע בכבד ולגרום להרעלה שתסתיים בהרס הכבד ואף לאוטם שריר הלב. כתוצאה מכך דרש ה-FDA מהרופאים להגביר את המודעות לסיכונים הכרוכים בנטילת תרופות אלו ולשקול בכובד ראש את חלוקתן. במקביל התבקשו יצרניות התרופות לעדכן את עלוני המידע לרופא, ולכלול בהם המלצות לבדיקת דגימות ציפורן לבירור סוג הפטרייה ובדיקת תפקודי כבד אצל חולים שנוטלים את התרופה במשך יותר מחודש.
מסקר מוגבל שערכנו התברר שלמרות זאת הרופאים בישראל לא נוהגים לבצע בדיקות תפקודי כבד למטופלים או לשלוח דגימות ציפורן למעבדה. לפי שעה גם אין חוק המחייב אותם לעשות זאת. במשרד הבריאות טוענים שעלון היצרן מביא לידיעת הרופא את חובתו לבדוק תפקודי כבד, וכי "השימוש המושכל בתרופות הוא באחריות הרופאים". עם זאת הוסיפו בתשובה לפנייתנו כי "נשקול תוספת לעלון התרופה, לפיה יש לשלוח דגימות ציפורן לבדיקת מעבדה לפני התחלת הטיפול".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
