אמו של חלל דובדבן: "הנורמות השגויות בצה"ל נמשכות"

"אנו ממתינים להודעה רשמית של צה"ל באשר להחלטה מי הקצינים שיועמדו לדין בפרשת מותו של בננו. לצערי הרב אני למודת ניסיון שיש הבדל בין מה שנאמר למה שנעשה, קיבלנו בעבר הבטחות לגבי צעדים שיינקטו, אבל טרם זה קרה", כך אמרה הבוקר (יום ג') ל- ynet, תחיה, אמו של חייל דובדבן, רועי דרור, שנהרג לפני כשנה וחצי לאחר שקיבל הוראה לטפס בחום לוהט להר ארבל כשעל גבו עשרות קילוגרמים.

הפרקליטות הצבאית מתכוונת כנראה להעמיד לדין חמישה קצינים מהיחידה, ביניהם גם מפקד דובדבן לשעבר.  

האסון התרחש ב-18 ביוני 2002. דרור היה בפרק האחרון בהכשרתו כלוחם ביחידה המובחרת, הוא השתתף עם חבריו בסדרת ניווטים בצפון במשך כל הלילה. בבוקר הורה סמל הצוות לחיילים לטפס על צוק הארבל. דרור וחבריו נשאו על גופם משקל כבד ביותר והיו מותשים לאחר שעות רבות ללא שינה. זמן קצר לאחר מתן הפקודה, החלו החיילים בביצועה, בהמשך, כאשר הובא הדבר לידי הקצינים, ניתנה הוראה לעצור את הפקודה, אולם זה היה מאוחר מדי. דרור כבר הספיק להגיע סמוך מאוד לפסגה, שם התמוטט. כל מערכות גופו קרסו ומותו נקבע.

בצה"ל הודו כי באירוע התבצעו עבירות קשות על כללי הבטיחות. חמשת הקצינים שהיו מעורבים באירוע, במידה זו או אחרת, הם מפקד הצוות האישי של החייל, מפקד הצוות המקביל, מפקד פלגת האימונים, סרן א', סגן מפקד היחידה, רס"ן ערן ומפקד היחידה, אל"מ נדב שקודם בינתיים לתפקד מפקד חטיבת עציון. רק נגד הקצין הראשון הוגש כבר כתב אישום. גם כלפי סרן א' הוסקו מסקנות אישיות, ביניהן הפסקת שירותו, אולם בפועל הוא המשיך לשרת בצה"ל, בתפקיד שאינו פיקודי.

"לגבי נדב וערן", אמרה תחיה דרור, "איני רוצה לשפוט אותם, הם אנשים יקרים, האחריות שלהם היא ברמה אדמיניסטריאלית". לשאלה האם צורם למשפחה כי אל"מ נדב קודם בתפקידו בעוד חקירת הפרשה נמשכת, אמרה תחיה: "זה מפריע לי. למען האמת באופן אישי אני מאוד אוהבת אותו, אנחנו בקשר, אבל זה קשה. אותי חינכו לשמור חוק, ואני הבנתי שהחוק בצבא אומר שכל עוד מתבצעת חקירה נגד מישהו, לא מקדמים אותו וחוק זה חוק".

"מעבר לאובדן", מוסיפה תחיה, "כל כך חונכנו להאמין בצבא, לראות בו גוף מוסרי שיש בו שמירה על ערכים עליהם גדלת והתחנכת, וזה קטע קשה. מעבר לנורמות הקשות שנהגו באימון בו רועי נהרג, אנחנו ממשיכים בנורמות שגויות גם בתהליך החקירה. דבר נוסף שכואב הוא ששנה וחצי מאז האסון לא קיבלנו מסמך אחד ביד".