האוצר קיצץ 3.8 מ' שקל מתקציב הסיוע לעיוורים
לגורל האכזר, שנטל מהעיוורים את מאור עיניהם, הצטרפה גם אטימות משרד האוצר, שהחליט לקצץ 20% מתקציב הסיוע שלהם. המשמעות: ייקור במחירי האביזרים החיוניים וקיצוץ בתקציבי המועדונים והמפעלים המוגנים. העיוורים מפגינים: "האוצר לא רואה אותנו ממטר". השר שטרית: חלק מסעיפי הקיצוץ יבוטלו
מדובר בקיצוץ שעבור האוצר עשוי להיחשב "כסף קטן", אבל עבור העיוורים משמעותו פגיעה אנושה ביכולתם להשתלב בחברה ולנהל חיים עצמאיים. בין השאר יקוצץ הסיבסוד שמקבלים העיוורים על שורה של עזרים, כולל כלב נחייה, מקל נחייה, מכונת כתיבה ברייל ועוד.
"פוגעים לנו בנבזיות בדברים שלאחרים נראים פעוטים, כמו כלבי נחייה, מקלות עזר ואפילו בכפות המדידה שעוזרות לנו למזוג שתייה לכוס בלי לשפוך", אומרים בזעם העיוורים. אתמול הם יצאו להפגין מול משרד האוצר בירושלים והניפו שלטים שקראו "אל תשים מכשול בפני עיוור", "תסתכלו לנו בעיניים" ו"האוצר לא רואה אותנו ממטר".
בתום ההפגנה נפגשו נציגיהם עם השר במשרד האוצר מאיר שטרית. השר הבטיח לבדוק את הטענות ולבטל חלק מסעיפי הקיצוץ. דוברת המרכז הישראלי לעיוור, נילי טבצ'ניק, אמרה כי יאפשרו לשטרית לבדוק את הדברים, אולם הם אינם מתכוונים לוותר, ואם הקיצוץ לא יבוטל, הם יחריפו את המאבק ויקימו אוהל מול משרד האוצר.
תקציב העיוורים עומד על 50 מיליון שקלים בשנה, מתוכם 30 מיליון שקלים משמשים לדמי ליווי ל-6,000 העיוורים הקשים החיים כיום בישראל, ו-20 מיליון שקלים משמשים למימון עזרים ולרווחת קהילת העיוורים בכללותה. משרד האוצר החליט לקצץ כ 20% מתקציב העזרים והקהילה, ובסך הכל 3.8 מיליון שקל.
רבים מהעיוורים אינם עובדים, ורק מעטים מהם מקבלים קיצבה של 2,200 שקלים, שברוב המקרים אינה מספיקה. במסגרת הקיצוץ יתייקרו ב-30% כל אביזרי העזר המסובסדים החיוניים לעיוורים, וכן יקוצצו 84 אלף שקלים מתקציב המועדונים לעיוורים, 430 אלף שקלים מתקציב השכר לעבודת עיוורים במפעלים המוגנים (קיצוץ של 30% ממשכורתו של כל עיוור, הנאמדת ב 500 שקלים לחודש), ו-113 אלף שקלים מתקציב הדרכת העיוור ובני משפחתו.
"זו פגיעה בדברים הבסיסיים ביותר", אומרים העיוורים, "לא רק שאנחנו מוגבלים ולא יכולים לעבוד, עכשיו מקצצים גם במה שעוד מחזיק אותנו".
דוד אלימלך: שלא יקצצו באוכל לכלב שלי
"לוקחים לנו את מעט האור שעוד יש לנו", כך אמר אתמול דוד אלימלך, עיוור מלידה תושב תל אביב, בתגובה לקיצוצים.
"זו אטימות נבזית שמופנית כלפי אנשים מסכנים שאין להם כמעט כלום. אני חי מקיצבה של 2,200 שקלים, וצריך להוציא פי שניים מזה כדי להתקיים. אני חי מהיד לפה.
"המשפחה שלי נאלצת לעזור לי ונותנת לי כל הזמן כסף, כי אין ברירה. עכשיו גם מקצצים לי בקיצבה. הממשלה פוגעת בנו בדברים הקטנים, שכל כך חשובים לנו כדי להתקיים.
"מאז גיל 16 יש לי כלב נחייה. אני מקבל עליו כל חודש קיצבה של 300 שקלים, לאוכל ולטיפולים וטרינריים. אבל ההוצאות שלי עליו כפולות, ועכשיו עוד רוצים לקצץ לי מה-300 שקלים.
"המשעות היא שלא אוכל לתת לכלב אוכל וטיפול, אבל בלעדיו אני לא אוכל לצאת לרחוב ואיאלץ להישאר בבית. כשאני חושב על זה, אני מעדיף שיקצצו באוכל שלי, אבל לא יגיעו בכסף שאני מקבל עבור הכלב. עדיף שהוא יאכל, כי הוא העיניים שלי".
