מכת חשמל

לשורת פסקי הדין המחייבים את חברת החשמל לפצות צרכנים על נזקים הנגרמים למכשירי החשמל בבתיהם כתוצאה מ"נחשולי מתח גבוה", התווסף אתמול אחד הקובע, תוך הסתמכות על חוות דעת מקצועיות, כי אין מדובר בכוח עליון. מסקנתה של השופטת, חנה פלינר, שדנה בתביעה בעניין זה הייתה חד משמעית: "על חברת החשמל לשאת באחריות לנזקים הנגרמים מאותן תופעות בלתי נמנעות".

בעובדות המפורטות בפסק הדין נטען, כי בינואר השנה, במהלך עבודות יזומות של חברת החשמל, אירעה באזור מגוריו של התובע, ליאור ארונוביץ, הפסקת חשמל שגרמה למכת חשמל בדירתו שכתוצאה ממנה נשרפו רכיבים בשני מחשבים שברשותו. ארונוביץ, שהגיש תביעה על סך 5,398 שקל נגד חברת החשמל, צירף אליה חוות דעת מקצועית בה נאמר כי "על פי סוג הנזקים ברכיבים - מירב הסבירות שהם ניזוקו כתוצאה מקפיצות מתח בעוצמה חזקה".

"פעולה מקובלת ושגרתית"

חברת החשמל טענה להגנתה כי היא גוף הפועל על פי חוק משק החשמל 1996, על פי אמות המידה לצרכנים כפי שנקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים ועל פי הוראות ונוהלים פנימיים המחייבים אותה. ניתוק וחיבור קו מתח גבוה, טענה החברה, הינה פעולה מקובלת ושגרתית במערכת של תפעול רשתות חשמל ואין בה כדי לגרום לעליות חריגות במתח האספקה מעבר לתופעות מעבר הידועות והבלתי נמנעות. לכן, טענה החברה,  אין הפסקת חשמל גורמת לנזקים למכשירי חשמל תקינים ותיקניים.

עוד טענה הנתבעת, כי מחשבי התובע שניזוקו הינם בגדר ציוד אלקטרוני רגיש לתופעות מעבר, ועל התובע היה לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן עליהם. בדיון בבית המשפט טען עוד נציג הנתבעת, כי מדובר בהפסקת חשמל יזומה וכי על התובע - שהוא היחיד שנגרם לו נזק בעקבותיה - מוטלת החובה להוכיח כי הנזק למחשביו נגרם כתוצאה מנחשול מתח גבוה.

השופטת קבעה כי העובדה ששני המחשבים בביתו של התובע נפגעו בו זמנית מוכיחה כי הנזק נגרם כתוצאה מנחשול מתח גבוה, וכי אין מדובר בכוח עליון. "התובע", כתבה השופטת בפסק הדין, "הצליח לשכנע אותי כי המתח לביתו הוחזר בדרך לקוייה ואילו הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי עשתה את כל פעולותיה כהלכה וכי לא יכלה להחזיר את המתח בדרך אחרת שבה היה נמנע הנזק.

הנתבעת, ציינה השופטת, לא הביאה  מעבר לאמירות כלליות כל ראייה בקשר לדרך החזרת החשמל לביתו של התובע. השופטת היתה נחרצת בדעתה שחברת החשמל אחראית לנזק שנגרם כתוצאה מנחשול מתח גבוה. "לא הובאו בפני ראיות", ציינה, "כי היא עושה אכן הכול כדבריה על מנת למנוע תופעות אלה". 

עוד כתבה השופטת, כי "אם אכן מדובר בתופעה שלא ניתן למנוע אותה, על חברת חשמל להביא לידיעת הצרכן באופן מפורש שהוא זה אשר נושא בנזקים ואל לאותן "אמות מידה" להישאר חבויות במגירה ולשמש אותה רק בהליכים משפטיים.

בעניין הטענה שהעלתה הנתבעת כי על הצרכן להתקין הגנות בביתו בפני נחשולי המתח, העירה השופטת כי הנתבעת עצמה קבעה בחוות דעתה כי אין היא יכולה להמליץ על הגנות אלה כל עוד שלא אושר תקן ישראלי בנושא זה (תקן זה נמצא בהליכי אישור א.מ), וכי גם שימוש בכל ההגנות לא יכול להבטיח מניעה מוחלטת של נזקים למכשירי החשמל.

"הנתבעת", הוסיפה השופטת, "טוענת כי היא מדריכה את הצרכנים בעלון המופץ על ידה כיצד להתגונן מפני נזקים. מעיון בעלון זה עולה כי היא אכן מנחה את הצרכנים כיצד אפשר לצמצם את הנזקים אבל היא לא טורחת להביא לידיעתם בעלון זה כי הנזקים ירבצו עליהם".

בפסק הדין ציינה השופטת, כי מסקנתה נגזרת לא רק מדיני הרשלנות לאורם נבחנו מרבית המקרים שפורטו בתביעות נגד חברת החשמל, אלא גם מכוח דיני חוזים. "יש לזכור", אמרה, "כי בין הצרכנים לבין חברת החשמל קיים חוזה ומכוחו משולמים לחברת החשמל שירותים בגין השירות שניתן. באם השירות שניתן אינו יכול להיות מושלם כפי שטוענת הנתבעת, אזי עליה לפצות את הצרכן במקרה זה ולדאוג לעצמה לכיסוי ביטוחי מתאים".

השופטת קבעה כי בכל מקרה הצרכן אינו אחראי לנחשולי המתח, וחייבה את חברת החשמל לשלם לתובע פיצויים והוצאות משפט בסך כולל של 3.536 שקל. (ת"ק 6902/03 )

פסק דין נוסף

בפסק דין אחר שעניינו נזקים כתוצאה מנחשול מתח גבוה, חייבה שופטת את חברת החשמל לשלם פיצויים בסך 1,440 שקל ו-500 שקל הוצאות משפט לצרכן שהמחשב שלו נפגע, לטענתו, בעקבות החזרת החשמל לדירתו כתוצאה מנחשול מתח גבוה.

בתיק הנידון טען התובע, נפתלי אונגר, כי הטיפול של הנתבעת בעת חידוש זרם החשמל היה רשלני.  הוא צירף לתביעתו מכתב מחברת מותג מחשבים שנכתב בו כי "עקב שינוי מתח ברשת החשמל נגרם נזק לספק כוח, לצורב ולסידי-רום במחשב", וביקש לחייב את חברת החשמל לשלם לו את עלות התיקון.  

חברת החשמל טענה, כי במועד קרות הנזק שרר מזג אוויר סוער מלווה בסופות ברקים באזור מגורי התובע וכי הפסקת החשמל נגרמה בשל פגיעות ברק בקו מתח עליון. "זהו אירוע שאינו בשליטת חברת החשמל והוא בבחינת כוח עליון", אמר בא כוחה.  הנתבעת הוסיפה וטענה, כי המחשב נפגע כתוצאה מפגיעות מכת הברק ולכן היא אינה אחראית לנזק. החברה , אמר בא כוחה, נקטה בכל האמצעים הדרושים להקטין את הנזקים הנגרמים מפגיעות ברק אך היא אינה יכולה למנוע נזק לכל מכשיר ומכשיר בביתם של צרכנים.

השופטת, שהטילה את האחריות לנזק על חברת החשמל, כתבה בהחלטתה כי היא עושה כן "מטעמים של מדיניות משפטית ראויה".