שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הוגש בג"ץ נגד הסכם הקרקעות של דנקנר בעתלית
    החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"ץ, נגד ההחלטה להעניק למשפחת דנקנר הטבות חריגות בעתלית ובאילת. חבר הכנסת אופיר פינס כינס את וועדת הכנסת לביקורת המדינה לדון בנושא, ותובע ממנה להתערב בהסכם השנוי במחלוקת; נציגי רובינשטיין בדיון: "טרם החלטנו אם נגן על ההסכם בבג"ץ"; אולמרט בתגובה: "ההסכפ נחתם טרם זמני, וממילא רובינשטיין לא הביע התנגדות אלא רק ביקש לבדוק אותו"

    החברה להגנת הטבע הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת יו"ר מינהל מקרקעי ישראל ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, להעניק למשפחת דנקנר הטבות חריגות לבנייה ולשימוש מסחרי בקרקעות המדינה באילת ובעתלית. נציגי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הצהירו היום בדיון בכנסת כי "המדינה עוד לא החליטה אם להגן על ההסכם בבג"ץ".

     

    בעתירתה טוענת החברה להגנת הטבע, כי מדובר בהסכם הלוקה בחוסר סבירות, העומד בניגוד מוחלט לכל עקרונות התכנון ולתוכנית המתאר הארצית, שיפגע בשטחים אדירים בעתלית המוגדרים כמשאבי טבע ושטחים פתוחים. בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין דניאל פיש וחגית לוז-און, נטען כי ההסכם עליו מבוססת העסקה פוגע הן בוודאות החוק, הן בעיקרון הצדק החלוקתי והן בזכויות הדורות הבאים.

     

    על פי העתירה, הגדירו מוסדות התכנון בשנת 1987 את השטח כנוף כפרי פתוח ושטח משאבי טבע, ובתוכם אף נכללת שמורת טבע. החברה-להגנת-הטבע טוענת שייעוד הקרקע יחסל את משאבי הטבע באזור. המינהל, לטענת העותרים, התייחס לבריכות המלח כאילו היו שטחים עירוניים, בעוד שהיה צריך לפעול לגביהן לפי כללי שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות.

     

    כן נטען בעתירה כי העסקה עם הדנקנרים נעשתה ללא בחינת כלל ההיבטים הכלכליים-עסקיים של ההסכם, וקבעה, שלא בצדק, כי המינהל ולא הדנקנרים ישאו הוצאות עלויות פיתוח ועלויות מיסוי. כן נטען בעתירה, שחוזי החכירה אמורים להסתיים בשנת 2027 באילת ובשנת 2040 בעתלית, ואין הצדקה שחברות המלח ידחקו כבר היום יזמות פוטנציאלית של גורמים אחרים בקרקעות אלו בהתאם לייעודי הקרקעות, ביניהן הכרזת שמורות טבע.

     

    העתירה שהוגשה היום היא העתירה השנייה לבג"ץ בנושא ההטבות למשפחת דנקנר. לפני חודש הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה דומה לבג"ץ. השופט מצא הוציא, לבקשת התנועה, צו ביניים המורה למינהל מקרקעי ישראל להימנע מלפעול על פי ההסכם עד סוף נובמבר, ולאחר מכן ייקבע מועד לדיון נוסף.

     

    במקביל לבג"ץ: דיון בכנסת

     

    ועדת הכנסת לביקורת המדינה דנה היום (ב') בהצעה לסדר היום של ח"כ אופיר פינס, אודות עיסקת הקרקעות של משפחת דנקנר.

    שר האוצר, בנימין נתניהו, הודיע בדיון, שהוא טרם קיבל את החלטת המינהל. השר אולמרט לא נכח בדיון, וכך גם יוזם ההסכם, מנהל המינהל לשעבר, עוזי וכסלר.

     

    "ההסכם הזה בטל זמנו ועבר קורבנו", אמר פינס בדיון. "ההסכם היה אמור לתת מענה לגל העלייה של ראשית שנות התשעים, ולכן נתנו כאלה הקלות בבנייה,
    אבל כיום אין עלייה ואין שום קשר בין מטרות ההסכם לבין מדיניות הממשלה. בכל מקרה, ההסכם הזה נולד בחטא, כיוון שהוא כלל הטבות מפליגות לבעלי הון. גם השינויים שחלו בו הם לא כאלה שהם משרתים את האינטרס הציבורי. יוזם ההסכם, עוזי וכסלר, חשב שמותר לו הכל, אבל אלוהים יש רק בשמיים ופקידים הם לא אלוהים. ההסכם הקלוקל עשה את תחשיב הקרקע לפי קרקע עירונית, אף שמדובר בקרקע חקלאית לכל דבר".

     

    "דרשתי מהוועדה לדון בשאלה האם שרים בממשלה יכולים לפעול בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה", אומר פינס. על פי הצעתו של פינס, ליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות וטו חוקית על החלטות שהוא מתנגד להן.   

     

    "ראשית, רובינשטיין מעולם לא הביע התנגדות מפורשת להסכם", אומר וכסלר בתגובה, "הוא בסך הכל אמר, תשקלו שנית, וזה משהו אחר לגמרי. שנית, ההסכם מתאים לקונטקסט ההיסטורי שבו ביצענו אותו. הייתה היסטריה של חוסר בעתודות קרקע לבנייה, וראש הממשלה לחץ עלינו להפשיר כמה שיותר. שלישית, ספק אם מתנגדיו הקולניים של ההסכם מכירים את הפרטים הקטנים"

     

    "למשפחת דנקנר יש חזקה על הקרקע. אפילו לפולש יש חזקה על הקרקע, על אחת כמה וכמה למי שחכר את הקרקע. כך שבכל מקרה, לא היה ניתן לפנות אותם, וכדאי היה לאשר להם את שינוי הייעוד. בהסכם חכירה של קרקע תעשייתית יש גם סעיף המאפשר שינוי ייעוד, בניגוד להסכמי חכירה של קרקע חקלאית. אם זכרוני אינו מטעה אותי, המינהל אישר לדנקנרים את כל זה בכתב, עוד לפני זמני. בזמני, אף אחד לא בא אלי בטענות על הסכם לא תקין, וכשהחלו לבוא בטענות, כזכור, עזבתי את המינהל".

     

    אולמרט בתגובה: טענות חסרות שחר

     

    יו"ר המנהל ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, אומר בתגובה: "העתירה מבוססת על טענות חסרות שחר. ראשית, היועץ המשפטי לא התנגד לאשור העיסקה, ובשום מקום לא כתב זאת ולא אמר זאת. כמו כן, בחוות דעתו של היועץ המשפטי נאמר במפורש כי הקרקע נשוא העסקה איננה קרקע חקלאית ולפיכך הטענות על שינוי יעוד הקרקע חסרות בסיס עובדתי.

     

    כן מוסר אולמרט: "גם הטענה כי משפחת דנקנר תרוויח עשרות מליוני דולר מצוצה מדמיון הטוענים, שהרי בהעדר תוכנית בניה מוסכמת ומאושרת- איך אפשר לשער מראש מה תהיה התועלת הכלכלית"?

     

    "בסך הכול", מסכם אולמרט, "מדובר בעיסקה שנעשתה לפני 7 שנים. הרבה לפני שהגיע השר אולמרט למינהל".

     

    ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה:

    "ההסכם אינו נותן למשפחת דנקנר הטבות מפליגות. עד שנת 95' היה מקובל, שבעלי קרקעות חקלאיות ישלמו 51% מערך הקרקע, כמו בעלי קרקע עירונית, בתמורה למלוא הזכויות לייזום על השטח. מכיוון שהקרקע האמורה בעתלית היא לא קרקע עירונית ולא קרקע חקלאית אלא "משהו באמצע", החליט המינהל בשנת 1996 החליט לעדכן את ההסכם עם תעשיות מלח, כך שהיזמים יקבלו 40% מהזכויות, בתור פשרה בין 49% המגיעים להם לקרקע עירונית ל-27% המגיעים להם לקרקע חקלאית".

     

    כן נמסר מהמינהל: "מר וכסלר לא הוזמן כלל לדיון בוועדת הכנסת. נציגי היועץ המשפטי לממשלה לא הודיעו אם יגנו או לא יגנו על העתירה לבג"ץ, אלא אמרו שלדעתם, החלטת מועצת ישראל תקבל תוקף חוקי רק אם וכאשר תאושר על ידי שר האוצר".

     

    רקע: הטבות חריגות

     

    החלטת מינהל מקרקעי ישראל, שהכנסת דנה בה כעת, היא החלטה תקדימית, המעניקה הטבות אדירות, בעשרות מיליוני שקלים, לבני משפחת דנקנר. ההחלטה אושרה במועצת המינהל בראשות השר אהוד אולמרט, למרות הסתייגותו של היועץ המשפטי לממשלה.

     

    עיקרו של ההסכם מאפשר לחברות המלח של הדנקנרים קידום תוכניות לאלפי יחידות-דיור באילת ובעתלית, על שטח כולל של 2,000 דונם - לגביהם יש לחברות המלח חוזה-חכירה (ולא בעלות). הקרקעות הללו מוחזקות כיום על-ידי החברות בחוזים לצורכי תעשייה ובריכות המלח.

     

    ההטבה הגדולה היא בחלוקת הזכויות. בעוד שחברות אחרות, שסגרו עיסקות על מקרקעין דומה, מקבלות לא יותר מ-27%, במקרה הזה, יחולקו הזכויות בין המינהל לבין חברות המלח - בעתלית ביחס של 50:50 אחוז; באילת יוענקו 30% מהזכויות לחברות ו-70% למינהל מקרקעי ישראל. היזמות תישאר של המדינה. כל הוצאות הפינוי בקרקעות יחולו במלואן על החברות המתחייבות לפנות את המפעלים תוך שנתיים.

     


    פורסם לראשונה 01/12/2003 11:49

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים