סוף שנת המס: מדריך לעסקים ומסים
תיכנון נכון של הפעילות מול מס-הכנסה חשוב לניהול כל עסק ובמיוחד השנה, שנת הרפורמה במס. מהי שיטת הדיווח המומלצת, האם יש לשלם מס על תשלומים עתידיים ועל איזה הכנסות משלמים רק 25% מס. מדריך
במציאות הכלכלית בה מצוי המשק הישראלי ובעיקר העסקים הבינוניים והקטנים שבו, מתעוררות ביתר שאת השאלות בעניין ההתחיבויות למס-הכנסה בה יידרשו העסקים לעמוד. שאלות אלו מקבלות משנה תוקף גם לאור העובדה, ששנת המס 2003 היא השנה הראשונה בה מיושמת הרפורמה במס-הכנסה.
מומחי פירמת רואי החשבון BDO זיו-האפט – רו"ח איל רובין, שותף ומנהל מחלקת המסים בפירמה ורו"ח יובל זלצמן - עונים לשאלות חשובות בנושא, במטרה לסייע לעסקים לתכנן באופן אופטימלי את החבות במס לקראת סוף השנה. בכל מקרה, יש לזכור ששיקול המס הוא רק אחד מתוך מכלול השיקולים שאותם נדרש העסק לבחון ובלא מעט מקרים שיקולים עסקיים אחרים מאפילים על שיקולי המס ואף דוחים אותם.
באיזה שיטת דיווח של הכנסות והוצאות העסק כדאי לבחור?
שאלה שהעסיקה רבות את אנשי המסים במשך שנת המס 2003. עקרונית, קיימות שתי שיטות מרכזיות לדיווח על פעילות העסק: דיווח לפי בסיס מזומנים ודיווח לפי בסיס צבירה. בעבר כבר נפסק, שאין קשר הכרחי בין שיטת ניהול החשבונות של העסק לבין שיטת הדיווח שלו. גם עסק שמנהל מערכת חשבונות כפולה, רשאי בתנאים מסויימים, לדווח על הכנסותיו והוצאותיו לפי בסיס מזומנים. באותה פסיקה נקבע הכלל שלפיו, שיטת הדיווח על בסיס מזומן מתקבלת בעסקים שהרכבם פשוט במהותו ושבהם לא קיים מלאי או שהמלאי הקיים הוא שולי ולא מופק ממנו רווח, למשל בעל משאית להובלות.
יחד עם זאת באחרונה, פירסמה נציבות מס-הכנסה חוזר ובו היא מבהירה את עמדתה שלפיה, אם שיטת הדיווח בדו"ח הכספי היא השיטה המצטברת אין לאפשר מעבר לדיווח על בסיס מזומן בדו"ח ההתאמה לצורכי מס.
עסקים מסוימים נוהגים לגבות מראש תשלומים על שירותים בשנות המס הבאות, האם חייבים במס בגין תקבולים אלה?
באופן כללי, חברה המדווחת על בסיס צבירה לא תחויב במס על הכנסות מראש. יחד עם זאת, קבלת ההכנסות מראש על השכרת נכסים, בין היתר השכרת נכסי נדל"ן, בידי נישומים שיש להם הכנסה מהשכרה שאינה בהיקפים גבוהים ואינה כרוכות בהפעלת מנגנון עיסקי, היינו אינה מגיעה לכדי עסק, תמוסה בידי מקבלה על בסיס מזומן, אף אם הוא נוהג לדווח על בסיס צבירה. לאור זאת, כדאי לדחות קבלת תקבולים מראש עד לתחילת שנת המס 2004. מי שיש לו בשנת המס הפסד שוטף מעסק, צריך לבחון אפשרות של הקדמת גביית התקבולים בגין הנכס המושכר, וזאת מאחר והפסד עסקי הינו בר קיזוז כנגד כל מקור הכנסה בשנת התגבשותו ואילו בשנה העוקבת יהא ההפסד ניתן לקיזוז אך ורק כנגד הכנסה מעסק, שבטח ובטח אינה ודאית בימינו.
אם צפוי הפסד מהשכרה כאמור בשנת המס 2004, צריך לבחון גביית הכנסות מראש וזאת על מנת להכיר במלוא ההוצאות בשנת המס 2004. עצה זו אינה מתאימה, בין השאר, לעסקים השקועים בבעיות נזילות.
עסקים רבים בימינו נזקקים לאשראי למימון פעילותם, האם ישנה עדיפות, מבחינה מיסויית, לסוגי אשראי מסוימים?
עסק שבכוונתו לקבל אשראי מבנקים, כדאי שיבחן ניכיון צ'קים ושטרות של לקוחות כאמצעי חליפי לקבלת האשראי. ריבית שנובעת מניכיון צ'קים ושטרות היא הוצאה מותרת בניכוי באותה שנה בה בוצע ניכיון השטרות או הצ'קים, להבדיל מריבית על אשראי בנקאי שתוכר על פני תקופת האשראי לפי קצב צבירתה. עסק המדווח על בסיס מזומן, תותרנה לו הוצאות הריבית על האשראי רק בעת תשלומן בפועל, לעומת ריבית הנובעת מניכיון שתותר בניכוי במועד ביצוע הפעולה. בהקשר זה נציין שלמדווחים על בסיס צבירה מומלץ לתת לפני תום שנת המס הנחות ללקוחות, במידה ויש לכך כדאיות עיסקית, כך שיתקבל ביטוי כבר בשנת המס 2003. כמו כן, מומלץ להגיע להסדר פרעון חובות של לקוחות בעייתיים.
האם שיעור המס של 36% הוא אחיד וחל על כלל הכנסותיה של החברה?
שיעור מס של 36% חל על הכנסותיה הפירותיות הרגילות של החברה. החל מינואר 2003 המס החל על ההכנסות ההוניות הוא בשיעור מרבי של 25% בלבד. בנוסף לשיעור המס הנמוך, הכנסה הונית פטורה מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות וגם ניתן לראות את הרווח הריאלי כאילו נתקבל על פני תקופה של 4 שנים או תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה, והמסתיימת בשנת המס שבה נבעה ההכנסה ההונית. גורמים אלה מביאים להעדפה לסיווג ההכנסה כהכנסה הונית על פני הכנסה פירותית. במקרים רבים, האבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית אינה כה ברורה, למשל בקבלת פיצוי מחברות ביטוח, בתשלומים לאי-תחרות או במכירת/השכרת ידע ומוניטין. במקרים אלה מומלץ לערוך את העיסקה בצורה שתהיה בגדר עיסקה הונית, וזאת בהתבסס על המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה.
האם כדאי לקנות חברות שבהן צבורים הפסדים, על מנת לא לשלם מסים?
רכישת שליטה בחברות הפסדיות למען ניצול היתרון המיסויי הגלום בחברות אלה הפכה, בעת האחרונה, למכשיר נפוץ במשק הישראלי. רשויות המס התייחסו לעסקאות מעין אלה, במקרים מסויימים, כעיסקאות מלאכותיות שאינן לגיטימיות. באחרונה, הגיעה סוגייה זו להכרעתו של בית-המשפט העליון, בעניין רובינשטיין ונפסק שיש לבחון אם מאחורי העיסקה כמכלול עומד טעם מסחרי, מלבד הרצון לנצל את ההפסדים ולקזזם. באותו עניין נקבע לאור העובדות הספציפיות כי המדובר בעיסקה מלאכותית שעוברת את גבול תכנון המס הלגיטימי, ואולם לא כל עסקה כזאת תיפסל. כך לדוגמה, רכישת שלד בורסאי או רכישה שביסודה רצון לחסל מתחרה או לשקם את החברה המפסידה ולהפיק מכך ערך מוסף הינן פעולות לגיטימיות שאינן בבחינת עיסקה מלאכותית, ולפיכך ניצול ההפסדים הצבורים בהם מותר וכדאי כלכלית.
רשויות המס מחייבות את הנישומים בריבית והפרשי הצמדה מתום שנת המס ועד ליום התשלום, איך ניתן להפחית את הריביות והפרשי ההצמדה?
לחברות הצופות חבות מס נוספת מעבר לתשלומי המס השוטפים כמו מקדמות, ניכויים במקור ועודפות, מומלץ לשלם את יתרת המס המוערך עד ליום 31 בינואר 2004 ובדרך זו לקבל פטור מתשלום ריבית והפרשי הצמדה. מי שמשלם את המס עד לסוף פברואר יקבל פטור ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית, ואילו מי שמשלם עש סף מרץ יקבל פטור מרבע הפרשי ההצמדה והריבית.
לסיום נציין שהעצות וההוראות שציינו כאן הם רק אוסף נבחר מרשימה ארוכה של פעולות לגיטימיות שעל העסק ליישם כחלק מההיערכות לקראת תום שנת המס. כדאי להתייעץ עם מומחים בעלי ידע בתחום לפני קבלת ההחלטה.
מומלצים
