שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לאחר שנה בלבד: הפסיכומטרי שוב יקבע קבלה לאוניברסיטה
    שנה אחרי ההחלטה המהפכנית לבטל את חובת המבחן הפסיכומטרי כתנאי קבלה לאוניברסיטאות, במערכת החינוך מודים בכישלון וחוזרים לשיטה הישנה. ראשי האוניברסיטאות: "ביטול המבחן הפסיכומטרי הקטין את סיכויי ההצלחה של מועמדים מהשכבות החלשות". בני המיעוטים הם היחידים ש"הרוויחו" מהשיטה החדשה

    המבחן הפסיכומטרי חוזר: שנה בלבד אחרי ההחלטה המהפכנית, לבטל את חובת המבחן הפסיכומטרי כתנאי קבלה לאוניברסיטאות ולאפשר למועמדים להתקבל על סמך ציוני תעודת הבגרות בלבד, הוחלט לחזור לשיטה הישנה – ציוני המבחנים הפסיכומטריים שוב יקבעו מי יתקבל לאוניברסיטה ומי יישאר בחוץ. כך חושף הבוקר (יום ד') "ידיעות אחרונות".

     

    שרת החינוך, לימור לבנת, נענתה לבקשת ועד ראשי האוניברסיטאות להקפיא את הליך הקבלה לאוניברסיטאות על סמך ציוני הבגרות. הסיבה: ראשי האוניברסיטאות הציגו בפניה נתונים, לפיהם השיטה החדשה פגעה בצעירי הפריפריה, במקום לסייע להם. "השיטה המהפכנית של ביטול חובת הפסיכומטרי נכשלה", אמרו ללבנת ראשי האוניברסיטאות.

     

    הרקע לביטול חובת הפסיכומטרי היה תביעתם של חברי כנסת וארגונים חברתיים, שטענו כי המבחן מפחית את סיכוייהם של צעירים מהשכבות החלשות להתקבל לאוניברסיטאות. לפני כשלוש שנים הגישו שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, וח"כ זבולון אורלב הצעת חוק לביטול הפסיכומטרי. ראשי האוניברסיטאות התנגדו, בעיקר בגלל התערבות המחוקקים. לאחר דיונים רבים הוחלט על נוסחת המצרף, הכולל שלושה ציונים של בחינות בגרות חיצוניות – במתמטיקה, באנגלית ובהבעה עברית – ללא ציוני מגן.

     

    ביטול המבחן הפסיכומטרי כתנאי קבלה לאוניברסיטאות נועד להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסיות החלשות. במסגרת זו נקבע על-ידי ועדת החינוך
    של הכנסת, בברכתה של לבנת, כי מועמדים יוכלו להתקבל ללימודים על בסיס ציון המצרף שלהם.

      

    שנה אחת, מתברר, הספיקה כדי להבהיר כי השיטה אינה משיגה את יעדיה ואף גורמת נזק למועמדים. "שיטת המצרף מקשה על המועמדים מהפריפריה לעמוד בתחרות", כתב ללבנת יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' יהודה חיות. "השיטה הקטינה את סיכויי הקבלה של מועמדים, במיוחד מועמדים מערי פיתוח".

     

    מנתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, המבצע את הבחינות הפסיכומטריות, עולה כי מרבית המועמדים הבינו מראש שסיכוייהם להתקבל על בסיס המצרף – נמוכים. לכן, מרביתם העדיפו לגשת לבחינה הפסיכומטרית.

     

    יו"ר הוועדה לתכנון במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' שלמה גרוסמן, הגיש אף הוא ללבנת נתונים, ולפיהם הגשת ציוני המצרף הקטינה את סיכויי הקבלה של המועמדים. מהנתונים שהגיש גרוסמן עולה כי רק 29% מכלל המועמדים ללימודים בחרו להתקבל על בסיס המצרף ולוותר על המבחן הפסיכומטרי, ו-28% בלבד מהמועמדים מיישובי הפיתוח בחרו להתקבל על בסיס המצרף.

     

    המרוויחים מהמהפיכה, כך מתברר מהנתונים, היו מועמדים בני מיעוטים: 35% מהם הגישו ציוני מצרף ו-71% ממועמדים אלה אכן התקבלו ללימודים. לעומתם, בעיירות הפיתוח רק 46% ממגישי ציוני המצרף התקבלו לאוניברסיטה. בשאר היישובים הצליחו 40% בלבד ממגישי ציוני המצרף להתקבל לאוניברסיטאות.

     

    "הנתונים מעוררים סימני שאלה וספקות", סיכמה השרה לבנת. "לפיכך, החלטתכם להקפיא לשנה את הקבלה על בסיס ציוני המצרף אכן ראויה". לבנת ציינה כי לאחר שייבדקו הנתונים, היא תחזור ותשקול את הנושא.

     

    יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אילן שלגי, אמר כי ניסוי המצרף היה מעניין, "אך השיטה החדשה פגעה בחלשים, והתברר שרבים מהמרוויחים הנם תלמידים ממגזרים מסוימים, שבהם נפוצות שיטות העתקה בבחינות בגרות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    לימודים באוניברסיטה. הפסיכומטרי יקבע (ארכיון)
    צילום: צביקה טישלר
    לבנת. קיבלה ההמלצות של המועצה להשכלה גבוהה
    מומלצים