התקווה החדשה של הנגב

צה"ל עובר לנגב ומפריח את השממה: לאחר שהוחלט לפנות את מחנה צריפין ובסיסים נוספים של צה"ל ממרכז הארץ לאיזור הנגב, שם הקרקעות זולות יותר, החליטו במשרד הביטחון ובצה"ל על העברת כל בסיסי ההדרכה (בה"דים) הצה"ליים במחנה צריפין לצומת הנגב, שטח הנמצא בשיפוטה של המועצה האזורית שער הנגב.

היי דרומה

מחנה צריפין הוא לא המחנה האחרון המתוכנן לצאת ממרכז הארץ ולעבור דרומה. בימים אלה מקדמים במשרד הביטחון, בשיתוף מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר, את העברתם של מספר בסיסים נוספים: תל-השומר, שדה דב, סירקין ובסיס חיל-האוויר בנמל התעופה בן-גוריון, שצפוי לעבור לבסיס בנבטים הדרומית.

ב-1 בדצמבר, שעה קלה אחרי שישאו נאומים על קברו של דוד בן-גוריון ביום הזיכרון השנתי של הזקן, יצפינו נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון וכל חברי המטה הכללי של צה"ל לצומת הנגב כדי להניח אבן פינה ל"עיר הבה"דים", אחד הפרוייקטים השאפתניים ביותר בתולדות הנגב וצה"ל.

ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, שה"עיר" החדשה תוקם בתחום שיפוטו, העריך אתמול כי מדובר במבצע שעלותו כ-200 מיליוני דולרים ואשר יעסיק בשלב ההקמה, עבודות העפר והתשתית והפיתוח אלפי עובדים תושבי הנגב. על-פי ההערכות, מדי יום ישהו ב"עיר" - שתוקם על שטח של 200 אלף מ"ר - לפחות 5,000 חיילים בסדיר, מאות אנשי קבע וכ-400 אזרחים שיתמכו באופן ישיר בהפעלת המקום. התאריך המיועד לגזירת הסרט: אי-שם בשנת 2007. סכום ההשקעה המתוכנן: לא פחות ממיליארד שקלים, כאשר רוב הכסף יגיע ממכירת השטחים היקרים עליהם יושבים המחנות.

רכבת הנגב 

לא סתם ניתן לאוסף הבסיסים הזה השם המחייב "עיר": במתחם הענק, שיוקם על שטח של 1,700 דונם, ייבנו - חוץ ממחנות מודרניים - גם שכונות מגורים לאנשי צבא-הקבע, בתי-ספר, גני-ילדים, סניפי בנק ודואר, בית-מרקחת ואפילו מכללה טכנולוגית בחסות אוניברסיטת בר-אילן. לתושבים לובשי החאקי לא יהיו חסרים גם פינוקים: לפי התוכנית יוקמו ב"עיר" גם קאנטרי קלאב, בתי-קולנוע ואודיטוריום.

ראש המטה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, תא"ל ראובן פירסט המרכז את הפרויקט, אמר כי "כל מה שלא קשור להכשרת החיילים - יופרט". הוא סיפר כי לקבוצת הבסיסים אף ימונה אזרח, שישמש כ"ראש עיר פרטי". "ראש העיר" יהיה אחראי על ניהול השירותים האזרחיים, שיינתנו בבסיסים על-ידי חברות פרטיות.

על-פי התוכניות המתגבשות במשרד הביטחון ובאט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) בצה"ל, ה"עיר" החדשה צפויה להתחבר למרכז באמצעות תחנת רכבת חדשה שתיחנך בעוד ארבע עד חמש שנים. יו"ר המועצה האזורית ריפמן מקדם כעת רעיון לחבר את העיר לכביש מספר שש, שימשיך עד לאותו איזור.

"האוכלוסייה שיושבת בצריפין היא איכותית ביותר, אך עם בעיות רפואיות שמצריכות לינה בבית", אומר תא"ל פירסט. "הבנו שאוכלוסייה כזאת לא תגיע לשם ולכן נמצא המענה התעבורתי. לכן הרכבת תיכנס לתוך העיר ובתוך העיר התנועה תתבצע באמצעות שאטלים". תא"ל פירסט מבהיר, כי המטרה היא לשמור על הייחודייות של כל בה"ד ובה"ד. 

"זאת הבשורה הגדולה ביותר לנגב", אומר שמוליק ריפמן. "אלפי חיילים יגיעו לכאן, גם אם לתקופות קצרות, ואני מקווה שיתאהבו באיזור ושמאות אנשי קבע יעברו לגור כאן ויפריחו את השממה. זאת בשורת פיתוח שהנגב לא ידע מעולם".

על-פי התוכניות של צה"ל, אמורים אנשי הקבע להתגורר בשיכונים חדשים שייבנו בעיר החדשה. ריפמן, מצידו, מנסה לסכל את היוזמה וטוען כי אין שום הצדקה להקים שכונות לאנשי הקבע, כאשר במרחק של 25 דקות נסיעה נמצאות באר-שבע ויישובים אחרים שניתן לאכלס.

"חסרים מקומות פנויים?"

בשלבים המוקדמים הציע אגף התכנון בצה"ל להעתיק את בסיסי ההדרכה לאיזור קסטינה. משנודע הדבר לראש הממשלה אריאל שרון, הוא דפק על השולחן והודיע בכעס: "אני לא רוצה להעביר את הבסיסים הללו מהצד האחד של הכביש לצד השני, אלא לפתח בעזרתם את הנגב. תרדו לנגב, דרומה לבאר-שבע".

ואמנם בנגב יש ציפיות עצומות מהפרויקט, שעשוי להביא לפריחה אמיתית במשולש ירוחם, באר-שבע ורמת נגב. בחלק מהיישובים הללו כבר החלו לרענן תוכניות בנייה והרחבה של יישובים קיימים. לדברי ריפמן, העובדה שבסיומו של התהליך יחיו במקום עשרות אלפי חיילות וחיילים, בהם אלפי משפחות של צבא קבע, עשויה לגרום לתחילת המהפך הרציני ביותר בחיי הנגב.

ריפמן טוען, כי אין שום סיבה של ממש להקים יישוב חדש למאות משרתי צבא הקבע, שידרימו בעקבות בסיסי ההדרכה. "כמו שמאיר שטרית הקים שכונה יפהפייה ביבנה, שמבוססת על אנשי צבא-קבע, אפשר לעשות זאת בירוחם, ואפשר לעבות את היישובים הנוספים מסביב, בבאר-שבע וברמת נגב. אין מקום, הצדקה או צורך ביישוב חדש, עם כל עלויות ההקמה האדירות הכרוכות בכך".

גם ראש עיריית באר-שבע יעקב טרנר, מציע למשרד הביטחון לחזור על הנוסחה ביבנה, שבה היה מעורב בעצמו. כאשר כיהן טרנר כראש להק כוח-אדם בחיל-האוויר, היה שותף ליוזמתו של מאיר שטרית - אז ראש העיר יבנה - בהקמת שכונה של אנשי-קבע של חיל-האוויר. מאוחר יותר, כשהיה מפכ"ל המשטרה, סייע בהקמת שכונה של קציני משטרה ביבנה.

טרנר: "נוכל להציע תוכנית דומה לאנשי צבא-הקבע שיבואו דרומה, ויוכלו ליהנות מכל מה שעיר גדולה כמו באר-שבע יכולה להציע למשפחות. מי שרוצה יכול להשתלב גם באחת השכונות היפות שלנו. אבל מה שבטוח זה שלהקים שכונה עצמאית צבאית בלב הנגב זה רעיון מופרך ולא חכם".

גורמים כלכליים בבאר-שבע הביעו תקווה שהנחת אבן הפינה לא תהיה סוף הסיפור. המחשבה על עשרות אלפי חיילות וחיילים החיים ולומדים בקורסים במשך חודשים ארוכים סמוך לבאר-שבע, וקופצים לקניות בקניון בעיר, משמחת את אנשי העסקים המקומיים.

אריה קליימן, נשיא לשכת המסחר והתעשייה בעיר, הביע אופטימיות זהירה: "אחרי שהבטיחו לנו שדה-תעופה בינלאומי שלא הקימו, איזור סחר חופשי שלא הקימו, אחרי שהבטיחו להעתיק את מפקדת פיקוד הדרום מלב העיר החוצה ולא קיימו - אולי הגיע הזמן שיקימו את עיר הבה"דים ויביאו להתחלה של מפנה בנגב. בינתיים בכל מה שקשור לנגב הכל היה רק דיבורים".

ויש גם מי שמביע התנגדות של ממש. משה טייג, פעיל נמרץ בנושאי איכות סביבה בדרום, כבר סייר עם קצינים מפיקוד הדרום באיזור צומת הנגב והזהיר מפני הקמת עיר הבה"דים במקום, "רק שבעה קילומטרים מאזור רמת חובב, שהארובות שלו פולטות מדי יום כמויות גדולות של חומרים מסריחים ולעתים רעילים לאוויר העולם. לא די בכך שאנחנו כאן בבאר-שבע סובלים מזה, אז צריך להביא עשרות אלפי חיילים לאיזור ולתת להם לסבול מהריחות הללו? מה, חסרים מקומות פנויים בנגב? דווקא לכאן?"