זכויות אדם? בכנסת לא שמעו
בשנת 1992 חוקקו בכנסת חוקי היסוד האחרונים שעסקו בזכויות האדם. שלושה חוקי יסוד מוטלים מזה עשור כאבן שאין לה הופכין בבית המחוקקים. אבל מסתבר שלמרות עלייתה של "שינוי", איש אינו עושה דבר כדי לקדם אותם. קריאת השכמה למחוקקים
קשה להאמין (ואולי לא כל כך), אבל יותר מעשור שלם חלף עבר לו מאז חוקקה כנסת ישראל חוק יסוד בנושא זכויות אדם.
למרות הבטחות חוזרות ונשנות של פוליטיקאים בכל המושבים והכנסות, שהנה הנה הם מפשילים את שרווליהם וניגשים לעבודה - מאז שנת 1992 (שבה נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) הוקפא לחלוטין נושא חקיקת חוקי היסוד בנושא זכויות אדם.
חוק יסוד: חופש הביטוי תקוע כבר שנים בוועדת החוקה. כמוהו גם חוק יסוד: זכויות חברתיות, וחוק יסוד: זכויות במשפט.
הבעיה "ההיסטורית" היתה התנגדותן של הסיעות הדתיות. ב-92' תמכו החרדים בחוק יסוד: חופש העיסוק, אך מאוחר יותר גילו כי הוא מאפשר גם מכירת בשר חזיר. מאז מנעו הסיעות החרדיות יחד עם סיעות הימין כל ניסיון להשלים את חקיקת חוקי היסוד בנושא.
אך הזמנים השתנו: המציאות הכלכלית של היום דוחפת רבים מש"ס ומיהדות התורה לתמוך בהשלמת חוק יסוד: זכויות חברתיות - אך אין מי שירים את הכפפה.
יש להבין: מדובר בכנסת שמבחינת ההרכב פוליטי והקואליציוני שבה, יכולה לאשר את חוקי היסוד ללא כל בעיה - הדומיננטיות של הליכוד ו"שינוי" וחולשתן של הסיעות הדתיות מבטיחה זאת. למעשה, חברי הכנסת לא צריכים כלל להתאמץ במלאכת החקיקה: הצעות החוק כבר מוכנות ומנוסחות מזה שנים.
וזה לא שלא הבטיחו: ערב הבחירות התחייבה "שינוי" לקדם נושאים אלו באופן מפורש. אבל בלהט העשייה והעבודה השוטפת בוועדות הכנסת שכחו כנראה במפלגה את ההבטחות.
בכנסת מתרצים את חוסר המעש בעובדה שוועדת החוקה עסוקה בכינון חוקה לישראל - אבל הטיעון הזה לא רציני. ועדת חוקה עוסקת בעיקר בבחינה מדוקדקת של כל חוקי היסוד הקיימים, ולא במה שטרם נחקק.
"אני בעיקר מסכלת חקיקה"
דניאלה במברגר–אנוש, רכזת קידום מדיניות חקיקה של האגודה לזכויות האזרח בישראל, מתרוצצת במסדרונות הכנסת מזה כ-4 שנים. למרות שהגדרת תפקידה הוא "קידום נושא חקיקה", בפועל היא מודה שהיא מתעסקת בעיקר ב"סיכול חקיקה" של חברי הכנסת, שיש בה כדי לפגוע בזכויות האדם.
"סיכול חקיקה תופס נתח נכבד בעבודתי. אני עסוקה בעיקר בצמצום נזקים", היא מודה, ונזכרת ברגע של שפל בעבודתה, כאשר אישרה הכנסת השנה את חוק האזרחות , המגביל איחוד משפחות של ערבים ישראלים עם פלסטינים.
שאיפתה המקצועית של במברגר-אנוש היא לכונן את חוק "נציבות זכויות אדם", בעקבות מחקר של מרכז מינרבה לזכויות אדם של האוניברסיטה העברית, ש אף הגיש מודל לחוק למשרד המשפטים.
לדברי במברגר-אנוש, "אין ברמה הממשלתית מי שדואג לזכויות אדם. הכל נעשה דרך עמותות. לכן, יש להקים נציבות שתפקידיה יהיו חינוך, הסברה והעלאת המודעות בציבור לחיוניות שבכיבוד זכויות אדם וכן מתן חוות דעה לכנסת ולממשלה לגבי השלכות של חקיקה".
אבל לפי שעה, המצב בכנסת הוא כזה של קיפאון מוחלט מבחינת זכויות האדם. אולי זו האינתיפאדה ואולי המצב הכלכלי - אבל כפי שזה נראה, הנושא הזה נשמט לחלוטין מסדר יומם של חברי בית המחוקקים של מדינת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
