"לא נוותר עד שנמצא את איילת"
למעלה משבוע עבר מאז שנפלה איילת שחר במפל בצ'ילה ונעלמה. דודה, שחילץ בעבר פצועים ברעידות האדמה בטורקיה ויוון, מספר ל-ynet מצ'ילה: אני משאיר את הרגש בצד וממשיך בחיפושים. יומן מסע
התסריט הכי גרוע של מחלץ הוא לחפש אחרי מישהו קרוב אליו. מזה שבוע אנחנו מחפשים אחרי איילת באגם בצ'ילה. בעזרת סירות, קייאקים, רשתות וציוד מקצועי אנחנו מנסים לסרוק כל פינה של האגם ושל הסביבה כדי למצוא משהו. כל דבר.
אנחנו לא נחים. עובדים 12 שעות ביממה, בכל מצב של מזג אויר, כי כל יום שעובר הופך את זה למסובך יותר. האגם, שהוא גדול יותר מהכינרת, שקט עכשיו ואנחנו מנצלים את הזמן ולא מפסיקים לחפש. המפל ממנו נפלה הוא בגובה 35 מטרים.
בימים האחרונים הצטרפו אלינו מטיילים ישראלים שהיו באיזור. גם הצ'יליאנים עוזרים לנו ומגלים עניין בחיפושים ובכלל נראה כי אכפת להם ממה שעובר עלינו וזה מחמם לנו את הלב. מדובר במבצע מסובך ויקר שעולה לנו הרבה מאוד כסף ומשאבים.
מדובר בימים קריטים. עברו כמעט תשעה ימים ועל פי ההערכות הגוף אמרו להתחיל צוף בשלב זה. עד עכשיו מצאנו זוג נעליים שלה וגופייה תלויה על שיח, שנראה שהייתה שם כמה ימים.
בתור מחלץ ביחידת החילוץ של פיקוד העורף, עבדתי בחילוץ ברעידות האדמה בטורקיה ויוון ואחרי הפיגוע בשגרירות ארה"ב בקניה, ואף פעם בסיוטים הכי גדולים שלי לא האמנתי שאני אהיה במצב שאני מחפש אחרי מישהי מהמשפחה שלי. הבת של אחי. זה לא נתפס.
במהלך החיפושים אני מתחלק לשניים. אני משאיר את הרגש בצד ומתרכז בעבודה. אין לי ברירה. אני עובד כל היום ורק בערב, שמגיעים למקום בו אנחנו לנים, אני מתחיל לחשוב ולעשות שיחות נפש עם עצמי.
הרגעים הקשים ביותר הם השיחות עם הבית. לדבר עם יוסי ואורנה, ההורים של איילת, ולספר להם מה עשינו היום. אנחנו בוכים ביחד ולא מאמינים שזה קורה. לדבר עם ההורים שלי, סבא וסבתא של איילת. אלה השלבים שהדמעות מציפות את העיניים שלי. אתה מרגיש כמו בסרט. אתה פשוט לא מאמין שזה קורה.
אנחנו לא מתכוונים להפסיק לחפש. לא מתכוונים לוותר עד שנמצא את איילת. עכשיו צריכים להמשיך לעבוד, אחר כך נבכה.
משפחתה של שחר פתחה חשבון בנק לגיוס תרומות עבור מערך החיפושים. זאת בשל קשיים במימון החיפוש. שם החשבון: "איילת שחר - העמותה לאיתור והצלת תרמילאים נעדרים". מספרו 8791 בסניף 615 בבנק הפועלים.
מומלצים
