הערב בערוץ 2: דודו מארח את דרעי

דניאל, בנו שלו של דודו טופז, סיפר לו אתמול (ב') שבכיתה שלו בירושלים עשו משאל מי האבא הטוב ביותר והוא, דודו, נבחר למקום הראשון. "יותר מכל דבר שעשיתי עד היום אני גאה בשלושת ילדיי", אומר טופז ועיניו נוצצות. "לא בגלל שהם מוצלחים, מוכשרים או יפים יותר מאחרים. הם פשוט הילדים שלי". כן, באיחור מה גילה דודו את האבהות, את האושר האמיתי.

אבל הראיון הזה הוא לא שוב על דודו שכולם מכירים: הבדרן שלו שלושה ילדים משלוש נשים, שהחליט להפסיק להשתולל, שמודע לגילו ולבגידת הגוף, שמחפש את דרך האמצע, וגם שותפה לחיים שתהיה עצמאית, אינטליגנטית ורצוי בת 40 פלוס. הוא גם לא על דודו איש העסקים שמבקש להקים את "דודו-לנד" ליד דימונה ונתקל במה שהוא מכנה אטימות ביורוקרטית, לאחר שהוחלט שלא להעניק לפרויקט שלו רשיון.

הראיון הזה הוא על דודו שנסע לאומן להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב יחד עם הרב אריה דרעי. המפגש המיוחד הזה בין שני האישים, שלא העביר איש מהם על אמונתו, יוקרן היום (ג', 21:30) בערוץ 2.

הכל החל מכך שלדודו היה זמן פנוי עם צאתה לפגרה של תוכניתו "הראשון בבידור", החוזרת למסך הקטן בשבוע הבא. טופז, איש חרוץ מטבעו, חיפש ריגושים לחודשי הקיץ. ומאחר שבינו לבין חברת "קשת" יש הסכמה שהוא יכול גם לעשות פרויקטים מיוחדים, הוא הציע להם לעשות סרטים דוקומנטרים בנושא שקרוב לליבו, היהדות. כך נסע לצפון-הודו ועשה שם סרט על צאצאי שבט המנשה התנ"כי. "חזרתי עם סרט שיוקרן בפסח ועם פריצת דיסק בגב", הוא מחייך.

הסרט נגמר, אבל הפגרה לא.

ואז העלה דודו את הרעיון לנסוע לאומן, לשם מגיעים מדי חג ראש-השנה עשרות אלפי חסידי ברסלב להשתטח על קבר הצדיק. טופז הציע שייסע עם אורי זוהר. ביקש דרמה, יצרים. זוהר, מתברר, לא נוסע לאומן, אולם חברו הטוב, אריה דרעי, דווקא מתמיד במצווה זה שנים ארוכות. כשהובאה ההצעה בפני דרעי, הוא לא פסל אותה על הסף. גם לו יש סדר יום משלו: מפגש עם מייצג החילוניות עשוי לשרת גם את מטרותיו הפוליטיות והחברתיות העתידיות.

הסרט המרתק, שמגלה לא מעט מנבכי הנפש של שתי הדמויות, נפתח במסע מביתו המטופח של טופז בתל-אביב אל ביתו של דרעי בשכונה חרדית בבירה. טלוויזיה ענקית מול ארון הספרים היהודי. נוף של אנטנות מול נוף הרי ירושלים.

בסרט נראים השניים טובלים במקווה הטבעי בעין-איתמר שבהרי ירושלים. את דרעי רואים מרחוק, עורו לבנבן, חושש שמא יהיו בידי מישהו צילומי עירום שלו. דודו טובל ויוצא מן המים, ומרחוק רואים את עכוזו. הבושה ממנו והלאה.

בסרט מתוודה טופז בפני דרעי שיש לו חלום: לעוף כמו ציפור. דרעי, מפמפם במקטרתו, מחייך ומציע לטופז לראות פסיכולוג. ואז הוא אומר: "הפסיכולוג יגיד לך שיש לך שיגעון גדלות, שאתה רוצה לעוף מעל כל העולם. אני אציע לך פתרון אחר לחלום: דודו מאס בהבלי העולם הזה והוא מחפש דברים רוחניים יותר. יש מאבק בין דודו הבשר-ודם לבין דודו שרוצה להמריא".

בלי מים

אומן. עיירה קטנה באוקראינה, שלמשך מספר ימים בשנה נכבשת על-ידי חסידי ברסלב. דודו מקבל מיטה צרה בדירה שאין בה מים זורמים. התדהמה גדולה, ואיתה ההסתגלות המהירה. במפגשים שלו עם דרעי עולה סוגיית האל. לדרעי אין תהיות: נעשה ונשמע. טופז מבקש להשמיע את ה"אני מאמין" שלו: שאלוהים הוא יציר ידיו של האדם ולא להפך. בין לבין הם מבשלים חמין ביחד.

טופז גם מצהיר מראש שאין לו שום כוונה לחזור בתשובה. "אם אחזור בתשובה זה יגרור גל של עשרות ואולי מאות אלפים שיעשו כמוני, זו אחריות כבדה מדי", הוא אומר. דרעי מביט בו בחיוך. לא מאמין שמישהו בכלל מדבר בצורה כזאת.

גם באומן מזהים את "הראשון בבידור", מבקשים ממנו ברכה. "מי אני שהם מבקשים שאברך אותם?" הוא אומר, "אני אפס". אבל העובדה שמזהים אותו די משעשעת בעיניו: "כיצד זה אותם חרדים, שאסור להם לצפות בטלוויזיה, מזהים אותי ומבקשים להצטלם איתי?" הוא תוהה.

טופז ודרעי נפרדו בידידות. זה לא חזר בתשובה וזה לא חזר בשאלה. כל אחד חזר לעולמו. מאז לא נפגשו, למעט צפייה משותפת בסרט הגמור. דרעי סמך עליו. גם דודו, שאמר אתמול: "כשיבוא יום לסכם את נקודות השיא בחיי אציין את 'דודו מספר לגולו', את ההצגה 'פליטת פה', את אחת מ-300 התוכניות של 'ראשון בבידור' ואת הסרט עם אריה דרעי".

הסרט הזה מצביע אולי על הכיוון החדש אליו צועד טופז: העמקה, התמקדות ומתינות כמפתח לחיים טובים יותר. "זה קורה לי גם מקצועית וגם בחיים הפרטיים", הוא אומר. "יש לי תחושה פנימית כזאת, שאני יכול להשיג כל מה שאני רוצה בלי מהומות. בלי רעש וצלצולים".