שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ניתוח לקיצור קיבה: רזה ומאושר?

    שמנים רבים רואים בניתוח לקיצור קיבה תרופת קסם שתסייע להם להיפטר מעודפי השומן ותאפשר להם לשמור על אורח חיים בריא יותר. אך הניתוח הזה אינו מתאים לכל אחד, כרוך לעיתים בסכנת חיים, וגורר אחריו מהפכה נפשית שקשה להסתגל אליה. מתי השמנת יתר הופכת להשמנה חולנית, מה ההבדל בין החדרת טבעת לקיבה לבין ניתוח מעקפים לקיבה, ואיך נראים החיים החדשים של שמנים שעברו את זה

    לפני כשלוש שנים החליט חיים מוסלי זל שמשקל גופו - 165 ק”ג - מקשה עליו לשחק עם נכדתו הקטנה. הוא ידע שדיאטות לא יעזרו, ולפיכך החליט להיפטר מהמשקל העודף באמצעות ניתוח להחדרת טבעת לקיבתו. הטבעת, קיווה חיים, תצמצם את נפח הקיבה ותסייע לו לאכול פחות.

     

    "כל הבדיקות שהוא עבר לפני הניתוח מוכיחות שאבא היה איש בריא", משחזר בנו, יניב. "הוא לא סבל ממחלות שקשורות בהשמנה, כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או בעיות בלב. הוא היה אדם שמן - אבל בריא".

     

    הרופא שאליו פנה חיים - דר עודד כהן, מנהל מחלקה כירורגית במרכז הרפואי כרמל - המליץ לו לעבור את הניתוח במרכז הרפואי חורב בחיפה. וכך היה. יניב מספר שבמהלך הניתוח התקשה הרופא להחדיר את הטבעת לגופו של אביו. "הוא העיר את אבא מההרדמה והציע שיעבור את הניסיון שוב והפעם בבית חולים כרמל".

     

    והניתוח אכן עבר בהצלחה. חיים התאושש ושוחח עם בני משפחתו, אך במהלך השעות שלאחר מכן חלה הידרדרות ניכרת במצבו. זה התחיל מזה שהיתה לאבא עצירת
    שתן, בהמשך התברר שהוא עבר אירוע מוחי קל. הבחנו שאבא סובל גם מהזעה מוגברת ומכאבים בידו השמאלית. בלילה הוא הועבר במצב קשה ליחידה לטיפול נמרץ - ומשם הובהל לחדר הניתוח כדי להוציא את הטבעת. חיים מת על שולחן הניתוחים. המשפחה האבלה החליטה לתבוע את ד"ר עודד כהן באמצעות עוד עודד בולדו. מבית החולים כרמל נמסר ש"משרד הבריאות מינה ועדה הבודקת את מהלך העניינים בטיפול במנוח".

     

    ר' אמנם עברה ניתוח כזה בהצלחה, אבל חייה היום רצופים קשיים. "לפני הניתוח הרופא לא הסביר לי אפילו במילה איך ייראו החיים שלי ואיך תשתנה איכותם. אם הוא היה עושה את זה, ספק אם הייתי הולכת על האופציה הזו, שהרסה לי את החיים", מספרת ר' ודמעות חונקות את גרונה.

     

    "אני מוגבלת בסוגי האוכל שאני יכולה לאכול, ואני צריכה ללמוד ללעוס כל כפית מזון שאני מכניסה לפה זמן ממושך. אני נוטה להקיא, לגהק ולשהק - דבר שמונע ממני לאכול בחברת אנשים. הניתוח במובן מסוים השיג את שלו ואני יותר רזה, אבל מאישה שמחה הפכתי לאישה מרת נפש ומתבודדת, שמטופלת בתרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון".

     

    השומן נעלם, התיאבון נשאר

     

    גם פרופ' משה ענבר, מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), עדיין מתגעגע לסעודות של פעם. יחד עם 70 הקילוגרמים שנשרו בשנה האחרונה ממשקלו בעקבות ניתוח לצמצום קיבולת הקיבה, נשרו מפרופ' ענבר חדוות האכילה וחלק משמחת החיים: "הגעגועים העזים ביותר שאני חש הם לאוכל הפשוט הזמין והזול: לשלוש מנות פלאפל מוצפות בים טחינה, לנקניקייה חמה בלחמניה פשוטה וטעימה עם הרבה חרדל - ובכלל, לתחושה שאני בן חורין. שאני יכול לאכול מה שאני רוצה, מתי, כמה ואיפה, בלי הגבלה ובלי הוראות בליעה ולעיסה רפואיות כפי שאני נידון להן היום, בעקבות השינוי בצורת האכילה שלי".

     

    פרופ' ענבר מעיד שמאז ומתמיד אהב לאכול. במהלך השנים הוא הסיר קילוגרמים רבים ממשקלו בזכות דיאטות שונות, אבל כעבור זמן לא רב העלה אותם בחזרה. "אכלתי ונהניתי. השומן לא הפריע לי לבנות קריירה יפה, משפחה וחיי חברה", הוא מספר.

     

    אלא שלפני שנה ושלושה חודשים הגיע משקלו ל-170 ק”ג - והוא התחיל לסבול מעייפות יתר, מקשיים בשינה ובנשימה ומכושר לקוי: כל כך לקוי שאפילו מדרגה אחת התקשיתי לעלות, וכשכבר עשיתי את זה התנשפתי והזעתי. בשלב הזה ידעתי שאני לא האדם שיתמיד בדיאטות. לכן בחרתי בפתרון רדיקלי שיגביל את כמות האוכל שאהיה מסוגל לעכל.

     

    ענבר פנה לעמיתיו מאיכילוב - ראש האגף הכירורגי פרופ' יוסף קלאוזנר, ומנהל השירות להשמנת יתר, ד”ר סובחי אבו-עביד - בבקשה שיצרו מיד את נפח קיבתו. "פרופ' ענבר הגיע אלינו במצב של לאכול או לחיות", מתאר ד”ר אבו-עביד.

     

    שלושה ימים אחרי הניתוח התאושש פרופ' ענבר במהירות ונשלח לביתו מצויד בהוראות לאורח חיים שונה בתכלית מזה שידע. "קודם כל", מסביר ענבר, "אסור לאכול בשר, ואת האיסור הזה מטילים על מי שנהג בקלות לבלוס סטייק במשקל חצי קילו בארוחה אחת. בעקבות החדרת הטבעת לקיבה אני צריך ללעוס זמן ממושך ובקצב איטי. כל חריגה מההוראות גורמת לי לגהק, להשתנק ולפעמים אפילו להקיא".

     

    צורת החיים החדשה שכפה ענבר על עצמו מונעת ממנו לבלות במקום האהוב עליו ביותר - מסעדות. "כשאני עוד נאבק עם הלעיסה המקוללת של המנה הראשונה, כל המסובים כבר מזמן אחרי המנה האחרונה. מה גם שאני חושש שתזוזה קטנה מההוראות תגרום לי להקיא. אז אני פשוט מונע מעצמי בינתיים את הכיף הזה".

     

    השינוי במשקלו מרשים. תוך שנה השיל, לתדהמת כולם, 70 ק”ג - וכושרו הגופני השתפר פלאים. "אני נושם, ישן, הולך, מטפס מדרגות רבות בקלות. הרגשתי הגופנית טובה בהרבה. אני עושה ספורט, נהנה מהליכה, אני מרגיש בריא ומקווה שהנזק שהסב לי השומן ימוזער. אבל הרעב הנפשי שאני חש הוא תמידי. יש לי געגועים עצומים לתקופה שטרפתי הכל, מהר, בלי חשבון ובעמידה".

     

    המגפה של המילניום

     

    השמנה היא אחת הרעות החולות של השנים האחרונות. ארגון הבריאות העולמי אף הגדיר אותה בתור המגפה של המילניום בעולם. בנוסף לפגיעה באיכות החיים גורמת ההשמנה למחלות קשות ואף לתמותה.

     

    ד”ר משה זלוצובר, גינקולוג ואנדוקרינולוג בכיר מהמרכז הרפואי רמב”ם: “דו"ח של ארגון הבריאות האמריקאי מראה על עלייה מתמדת במספר השמנים בארהב: בשנות ה-80 הוגדרו 13% מכלל תושבי ארה"ב כשמנים. בתחילת שנות ה-90 כבר עלה חלקם באוכלוסייה ל- 20% - ובתחילת העשור הנוכחי התברר שהנתון הזה הכפיל את עצמו: יותר מ-40% מהאמריקאים סובלים מהשמנה. גם בישראל הנתונים אינם מעודדים. מדוח שפירסם משרד הבריאות עולה כי 50% מכלל הישראלים מוגדרים כשמנים. הנשים בישראל שמנות יותר מהגברים, והמגזר הערבי שמן יותר מהמגזר היהודי".

     

    למה ישראלים רבים כל כך הופכים לשמנים? "זה נובע בעיקר מזמינות הג'אנק פוד - המזון המהיר, הזול והשמן - לצד חוסר בפעילות גופנית וגורמים נוספים", מסביר ד"ר זלוצובר.

     

    מי נחשב לסובל מהשמנת יתר? ההגדרה הרפואית לכך מתבססת על חישוב מסת הגוף, שנקרא BMI: משקלו של אדם חלקי גובהו בריבוע. אדם שמסת גופו עולה על BMI 25 נחשב למי שסובל מהשמנת יתר. מסת גוף ברמה של BMI 35 כבר נחשבת להשמנה קשה, ומעל BMI 50 זו כבר השמנה שכרוכה במחלות.

     

    ניתוחים בשירות ההרזיה

     

    לצד סדנאות הדיאטה ההולכות ומתרבות, יכולים השמנים להילחם במשקל באמצעי דרסטי שיצמצם את קיבולת הקיבה: ניתוח החדרת טבעת לקיבה, או ניתוח מעקפים לקיבה.

     

    ניתוח החדרת הטבעת לקיבה: מיועד למי שסובל מרמת השמנה קשה. "בניתוח מוחדרת טבעת סיליקון מתכווננת לחלל הבטן, ומונחת מעט מתחת לחיבור שבין הוושט לקיבה", מסביר ד"ר אבו-עביד. "הטבעת מצמצמת במידה ניכרת את כמות המזון שיכולה להיספג בקיבה".

     

    עם זאת, למהלך הזה יש סיבוכים אפשריים. במהלך הניתוח עלולים להיפגע איברים בתוך הבטן, כמו הטחול, המעיים והוושט - וגם עלול להיווצר דימום שייצור סיכון לזיהום. הטבעת אף עלולה להתנתק ממקומה ולחדור לקיבה.

     

    אדם שטבעת הוחדרה לקיבתו נאלץ המטופל להתמודד עם מוגבלויות שמורגשות היטב בחיי היומיום: אסור לאכול פירות שמכילים סיבים כמו אפרסמון; אסור לאכול לחם ועוגות ויש להימנע ממשקאות מוגזים. את המשקאות יש לשתות שעה וחצי לפני הארוחה, מפני שנפח הקיבה הקטן אינו מסוגל להכיל מזון ושתייה גם יחד - ולזה יש להוסיף את האכילה המסודרת והאיטית שמלווה בלעיסות רבות.

     

    "אדם שעובר החדרת טבעת לקיצור קיבתו, עובר למעשה שינוי משמעותי, פסיכולוגי, באורח חייו, שכולל חשיבה מתמדת לפני ותוך כדי כל ארוחה", מסביר ד"ר אבו-עביד. "מנסיונם של מטופלים רבים אני יודע שזה לא פשוט".

     

    ניתוח מעקפים לקיבה: פרופ' חנוך קשתן, מנהל המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי קפלן, מסביר שמי שסובל מהשמנה חולנית או מי שעבר ניתוח כושל להחדרת טבעת - יכול לעבור ניתוח מעקפים לקיבה: "במהלך הניתוח מחברים לולאה מהמעי הדק לחלקה העליון של הקיבה. על ידי כך מקצרים את הקיבולת שלה ואת יכולת הספיגה של מערכת העיכול. סיבוכים שעלולים להיווצר מניתוח זה הם דליפה מאזור החיבורים, מורסה או פגיעה באיבר תוך בטני. לטווח הארוך עלול הניתוח לגרום להקאות, לכיבים ולחסר מתמשך בוויטמינים ומינרלים.

     

    "בניגוד אלינו, הרפואה האמריקאית מעדיפה דווקא את ניתוח המעקפים על פני החדרת הטבעת, מפני שבדרך זו מושגות תוצאות טובות יותר ולטווח ארוך יותר. עם זאת, יש לזכור ששני הניתוחים מסוכנים ובעלי סבירות פוטנציאלית לסיבוכים. שיכנעתי לא מעט אנשים להימנע מלעבור את הניתוחים האלה ולהשאיר אותם רק למי שמצב בריאותו ואיכות חייו מחייבים אותו לעשות זאת".

     

    ואכן, רק בסוף השבוע שעבר פירסם משרד הבריאות דוח שבדק ארבעה מקרי מוות שאירעו אחרי ניתוחים לצמצום קיבולת הקיבה (או בשמם הנפוץ: ניתוחים לקיצור קיבה). הניתוחים האלה נערכו השנה בבית החולים וולפסון בחולון. "ראוי לעצור בשלב זה את ניתוחי מעקף הקיבה הלפרסקופיים בוולפסון", המליצה הוועדה שבדקה את המקרים. "יש להתקדם בזהירות, תוך סלקציה קפדנית של חולים מתאימים והשגחה צמודה של מנהל המחלקה".

     

    לא לכל אחד

     

    על אף הסכנה שכרוכה בניתוחים האלה, יש שמנים שעבורם הברירה - לא להצר את קיבולת הקיבה - גרועה אף יותר. דר חיים פארן, כירורג בכיר בבית החולים מאיר בכפר סבא, מרכז יחד עם דר איבן שוורץ את תחום השמנת היתר והניתוחים לקיצור קיבולת הקיבה בבית החולים. לדברי דר פארן, למרות הסיכונים הניתוחים האלה עדיין עדיפים על פני השמנה חולנית. בנוסף למוות, השמנה כזו עלולה להביא גם לתחלואה מורכבת וקשה, כמו מחלת לב איסכמית, בעיות נשימה (כולל תסמונת דום נשימה), בעיות ורידים, סיכון לקרישי דם ולתסחיפים ריאתיים, שכיחות גבוהה לסרטן השד, הרחם והמעי גס, בעיות פוריות בקרב נשים ועוד.

     

    עם זאת, חשוב להדגיש שניתוח כזה ייעשה אך ורק אם יש לכך הצדקה רפואית, ולא מטעמים קוסמטיים. אך פרט לעמידה בקריטריונים הרפואיים, על המטופל לעמוד בעוד כמה תנאים לניתוח:

     

    • להיבדק על ידי פסיכיאטר שיאשר שהמטופל מבין ויוכל להסתגל לשינוי שיתחולל בחייו בעקבות הניתוח.
    • להצהיר שהוא יהיה מוכן לוותר על אוכל מתוק: 90% מהמנותחים שהעלו חזרה את המשקל שאיבדו היו כאלה שלא הצליחו לוותר על מתוקים.
    • לדעת בוודאות שהניתוח אינו מהווה תחליף לדיאטה.
    • להיות מוכן נפשית להיפרד מההגנה שסיפקו לו משמניו, ולהתמודד עם דימוי חדש של גופו.
    • להתחייב לשמור על קשר קבוע, לאורך שנים רבות, עם הרופא המנתח, עם דיאטנית או עם איש צוות אחר שליווה אותו מתחילת התהליך.

     

    חלק מקופות החולים ובתי החולים מקיימים קבוצות תמיכה בתשלום למנותחים. "במפגשים הם לומדים מה מותר לאכול ומתי, איך לשמור על דפוסי האכילה וכיצד להתמודד עם השינוי בדימוי הגוף", מסבירה הדיאטנית ליטל סמואל-לוי, מנחת קבוצת תמיכה ב"שיבא".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יונתן בלום
    "אפילו מדרגה אחת התקשיתי לעלות". פרופ' ענבר 170 ק"ג
    צילום: יונתן בלום
    צילום: אביגיל עוזי
    "מתגעגע ל-3 מנות פלאפל מוצפות בים טחינה". פרופ' ענבר 100 ק"ג
    צילום: אביגיל עוזי
    מומלצים