פרשת ויטמד

בחודש יולי 2000, בעקבות מידע מודיעיני, פשטו אנשי יחידת פיצוח (היחידה לפיקוח על הצומח והחי) על מחסן בכפר כנא. במקום נמצאו תרופות וטרינריות מזויפות שונות, שרובן הובאו משטחי הרשות הפלסטינית. התרופות הוחרמו. בחקירתו טען בעל המחסן שרכש אותן ממלקום טוביאס, תושב מושב אילניה, שעוסק בסחר לא חוקי בתרופות וטרינריות.

אחרי כמה ימים ערכו החוקרים חיפוש במשק של טוביאס, אבל לא מצאו דבר. בחקירתו הוא סיפר שחברת התרופות "אביק" ביקשה שישיג עבורה כמות גדולה של תרופה מסוג 'פולימיקסין' - אנטיביוטיקה שמיועדת לעופות. הוא ניסה להשיג 'פולימיקסין' מתוצרת "ויטמד", אבל החברה סירבה למכור לו את התרופה.

הוא החליט לעקוף את החברה ופנה לנאסר סולימאן, סוכן של חברת ההפצה "שביט", שמשווקת גם תרופות מתוצרת "ויטמד". הסוכן, תושב חברון, העביר לו 3,000 בקבוקי 'פולימיקסין'. בהמשך רכש טוביאס מתושב שכם עוד 29 אלף בקבוקים.

"אביק", שידעה שטוביאס אינו מורשה לשווק תרופות וטרינריות, בדקה את התרופה, הודיעה לו שהיא לא תקינה והחזירה לו אותה. לפי ממצאי החקירה, אביק לא דיווחה מיד למשרד הבריאות על הימצאות תרופה מזויפת בשוק.

טוביאס טען תחילה שהחזיר את החומר לאנשים שמהם רכש אותו. בהמשך התוודה שניסה להחזיר את התרופות לשטחים ולא הצליח, ולכן קבר אותן מתחת לערימת זבל פרות ליד ביתו. אנשי יחידת פיצוח אכן מצאו שם 25 אלף בקבוקי 'פולימיקסין' בכ-250 קרטונים, שעליהם היו מדבקות של חברת ויטמד. דוגמית שנלקחה לבדיקת מעבדה מצאה שמדובר בתרופה מזויפת, שאינה מכילה את מרכיבי 'פולימיקסין' אלא חומר זול יותר, 'קוליסטין'.

יומיים אחרי התפיסה במשק באילניה זומנו לחקירה יונה מניקובסקי, הרוקח של חברת "ויטמד", וחיים לין, איש שיווק בחברה. מניקובסקי טען שמשנת 95' החברה לא מייצרת 'פולימיקסין'. לין, לעומתו, אמר שמשנת 95' ועד החקירה הוא שיווק אלפי בקבוקי 'פולימיקסין', באישור מנכ"ל החברה, שיוצרו בויטמד.

באותו יום זומן לחקירה גם מנכל "ויטמד", אז מישה מרן, שהתקשה להסביר לחוקרים כיצד שיווקה חברתו 'פולימיקסין' במשך חמש שנים בלי שנרקחה בידי רוקחי החברה, שרק הם מוסמכים להכין את התרופות לשיווק. הוא הכחיש קשר לזיוף התרופות וטען שאינו מעורב במתרחש במפעל בבת ים.

חוקרי יחידת פיצוח התחילו לחשוד ש"ויטמד" מייצרת תרופות מזויפות נוספות. הם פשטו על המפעל ומשרדי החברה, ואכן במפעל התגלו סוגים רבים של תרופות מזויפות. אנשי "ויטמד", מתברר, ייצרו אותן באישון לילה. האחראי על המחלקה הווטרינרית בויטמד אישר שהיה עד לפעילות חריגה במפעל בבת ים בלילה. לדבריו, הוא דיווח על כך למנכ"ל החברה, אך זה אמר לו שזה לא מעניינו.

הוא סיפר עוד שבחמש השנים האחרונות ייצרה החברה בממוצע 30 אלף בקבוקי 'פולימיקסין' בשנה. כשהוצגו לפני מנכ"ל החברה, מישה מרן, הראיות שלפיהן ויטמד המשיכה לייצר 'פולימיקסין', ומסמך בחתימתו שמאשר עיסקה למכירת התרופה במחיר של 10 שקלים לבקבוק (שאינו מכסה אפילו את עלות מרכיבי התרופה), הוא טען שאינו זוכר עיסקה כזו ואינו קורא מסמכים אלא רק חותם עליהם.

עוד התברר שהחברה נהגה להעביר את התרופות המזויפות ממקום למקום, כדי להסוות את ייצורן. באחד המקרים הועברו עשרות אלפי בקבוקי 'פולימיקסין' למחסן החברה בגרנות, שלא קיבל אישור ממשרדי הבריאות והחקלאות לאחסן תרופות. משם התרופות הופצו הלאה.

מפעל התרופות בבת ים נסגר לכל פעילות של ייצור או שיווק. המחסן בגרנות נסגר ונאסר השיווק ממנו. ויטמד עתרה לבג"ץ, אך שופטי בית המשפט העליון המליצו לפרקליטיה להסיר את העתירה. סוכם שהמפעל בבת ים יישאר סגור, ומלאי התרופות מהמפעל ומהמחסנים יורשה לשיווק רק אחרי בדיקות קפדניות ומתן אישור מטעם משרד הבריאות.

מרדכי אלגברלי, הבעלים הנוכחי של "ויטמד", מאשר שהמפעל בבת ים סגור מאז המקרה. לדבריו, היום נמצא המפעל תחת בקרת איכות קפדנית ואיש מהמעורבים בפרשה אינו עובד עוד ב"ויטמד".