מה באמת יש בעוף שלך?

באחרונה הפך סימן ה"טריות" במוצרי עוף, הודו ובקר ל"מכת מדינה" של ממש. תחת כל עץ רענן משודרות פרסומות המציגות מוצרי בשר שונים כטריים, אך מתחת להגדרה המפתה, מסתתרים לעתים קרובות גם מוצרי בשר מעובדים בצורות שונות, שאין שום קשר בינן ובין טריות. כך קבעו הרשויות המפקחות על המזון.

"המונח טרי שקשור לתהליך השחיטה של בעל החיים, הפך לקו הפרסום הבולט של כל המוצרים. עוד מעט לא נראה בשר קפוא או בשר מעובד בסופרמרקטים, הכל יוצג תחת המונח בשר טרי", קובל הווטרינר ד"ר חיים צעירי, החבר בהסתדרות הרופאים הווטרינרים.

ד"ר צעירי עבר בין המקפיאים במרכולים, אסף מוצרים שונים וגילה ממצאים קשים - רבים מהמוצרים המוצגים כטריים, התגלו כלא טריים בעליל. "כווטרינר, הדואג לבריאות הציבור, אני מייחס חשיבות רבה לשמות המוצרים", אומר ד"ר צעירי. "בשר טבעי אמור להיות סטרילי, ללא תוספות כמו מים וחומרים כימיים. מנקודת ראות וטרינרית, הפשרת הבשר האופיינית לחלק מהבשרים המעובדים, בעיקר בתחום הבקר, מזרזת את ריבוי החיידקים. הזרקת המים מפזרת את החיידקים בעומק הנתחים, ומוסיפה חומרים כימיים לא רצויים".

"כשמתחת למונח טרי מסתתר בשר מעובד, באיכויות ורמות שונות, מדובר בהטעיה בוטה של הצרכן שמחפש איכות, המתורגמת על-ידו לטריות. קריטריון, שהוא מוכן לשלם תמורתו", אומר ד"ר צעירי.

תנובה נדרשה להחליף אריזות מוצריה

סדרת "מאמא עוף" המצליחה של תנובה, הנחשבת חוד החנית של אופנת ה"טריות". בסדרה כלולים מוצרים שונים ממפעלים שונים, שחלקם אמנם עונים בדקדקנות להגדרות המונח טרי, אבל לאחרים אין כל קשר אליו.

"כנפיים-עוף-טרי" (11.90 שקלים לק"ג) של הסדרה, המיוצר ע"י מפעל מילועוף מוגדר על-פי צעירי "כמוצר טרי על-פי כל הקריטריונים" .

בדיקת המוצר העלתה כי מדובר בבשר עוף טרי ולבן באיכות מעולה, עם מריטה נכונה, ללא סימני דם. צעירי מגדיר את המוצר כ"עוף טרי למופת, אחד מהטובים בשוק".

אבל תחת מטריית סדרת מאמא-עוף מופיע גם "חזה-עוף-במרינדה-גריל", שעל אריזתו מופיעה בגדול חותמת גדולה ירוקה של "תו טריות" - חותמת, שבנוסף לכך שאין לה שום גיבוי, כי בארץ אין שום גוף המעניק תו טריות, אין לה גם שום אחיזה במציאות.

תגובת תנובה: "מדובר בתו-טריות תנובה שהחברה העמידה לעצמה. החברה קבעה סטנדרטים של בריאות הכוללים הקמת צוות בקרת איכות מיוחד שבראשו טכנולוג, שמירה על שרשרת הקירור של 4-0 מעלות והקפדה על סטנדרטיזציה - שמירה על סטנדרטים קבועים".

"רוטב המרינדה כמו רטבים נוספים בסידרת מאמא-עוף, מכילים חומצה לקטית המורידה את רמת הP.H של הבשר ומאריכה את חיי המדף", טוען הווטרינר הראשי של שירות המזון במשרד הבריאות, ד"ר הרברט זינגר, "כל המוצרים בסדרת מאמא-עוף המושרים ברטבים, נכללים בקטגוריה של בשר מעובד".

בין המוצרים: "שניצל-אמיתי-טרי", "כוכבי-עוף-טריים" ו"גריל-חזה-עוף-טרי". "איך יתכן ששניצל-אמיתי-טרי - המכיל רשימה של לא פחות מ-12 רכיבים וביניהם מים, קמח, סוכרים, מלח, חלבון צמחי וסודיום-ציטרט, ייקרא טרי?", שואלים זינגר וצעירי.

עוד עולה מבדיקת משרד הבריאות, כי תנובה העניקה למוצרים אחדים בסדרת מאמא-עוף תקופה ארוכה מדי של חיי מדף. "הבעייתיים בסדרה הם בעיקר מוצרי ההודו. על גבי אריזותיהם נרשם אורך חיי מדף של 10 ימים, כשבפועל, גילינו על-פי בדיקות כי הם היו טובים ל-8-7 ימים", אומר ד"ר זינגר.

בתנובה אומרים, כי "כל המוצרים בסדרה הינם בעלי אורך חיים של 11 יום.

היחיד אותו הוחלט לשווק עם אורך חיים של 9 ימים, הוא העוף במרינדת חרדל ודבש".

לדברי זינגר, שירות המזון של משרד הבריאות הורה לתנובה להחליף את האריזות של מוצרים רבים מסדרת מאמא-עוף, ולמחוק את מונחי ה"טריות" עד ה-10 בדצמבר, ובחלק מהמוצרים גם לקצר את אורך חיי המדף הרשום על האריזה.

תגובת תנובה: "כל אריזה של מוצרי עוף עוברת אישור של משרד הבריאות והשירותים הווטרינרים. העוף במרינדה הינו עוף טרי בדיוק כמו יתר מוצרי מאמא-עוף, שעובר תהליך השרייה במרינדה. לאחר ההשרייה העוף אינו מוקפא, ולא מוסיפים לו חומרי שימור. מאחר וזהו מוצר ראשון מסוגו בישראל, לא היתה קיימת קטגוריה כזו בהגדרות משרד הבריאות. בעולם, בו מוצרים כאלו בעקבות פניית משרד הבריאות נחשבים למקובלים, הם מוגדרים כ"עוף טרי" מדפיסים בימים אלה בתנובה אריזות עם כיתוב חדש שאושר על-ידי המשרד".

ד"ר זינגר טוען, כי "בתנובה התחייבו לחסל את האריזות האלו עד סוף שנת 2000 ולכתוב על האריזות מהשנה הבאה - בשר מעובד".

בימים אלו עובדים בחברה גם על שינוי בנוסחת ההכנה של המוצרים הבעייתיים, בכדי להאריך את חיי המדף שלהם. לדברי זינגר, אם הניסוי לא יצליח, יתבע משרד הבריאות לקצר את חיי המדף הרשומים על המוצרים ולהתאימם למציאות.

לא רק תנובה

תנובה אינה היצרן היחיד שחוגג עם המונח "טרי". גם חברת עוף-העמק, המשווקת מבחר גדול של מוצרי בשר מעובדים, דואגת להבליט בכיתובים שעל האריזות ובפרסומות את המונח "טרי". עיון באותיות הקטנות מגלה, כי גם כאן מסתתרים מוצרי בשר מעובדים.

במוצר "עוף-שלם-בגריל" מסדרת "עוף ועוד" של החברה, מודגש המונח "טרי" בלבן על רקע אדום. באותיות קטנות רשומים הרכיבים המתווספים לעוף: תבלינים, סיבים תזונתיים ומלח. זאת בנוסף לעובדה הפשוטה כי עוף בגריל, מתוקף הגדרתו הוא לא עוף טרי. זהו הדין גם לגביי מוצרים כמו עוף בעשבי תיבול, שווארמה ומוצרי ברביקיו שונים.

"נכון שסימון ברוח זו יכול להטעות את הציבור, אבל חברת עוף-העמק דאגה להעניק למוצרים בסדרה אורך מוגבל מאוד של חיי מדף, 4 ימים בלבד, וזה כבר לא נורא מבחינתי", מסביר ד"ר זינגר, "היצרן הסביר לי, שכתיבת המונח מעובד ירחיק את הלקוחות, ולכן הוא מוכן להגביל את אורך חיי המדף, ובלבד שלא יצטרך להשתמש במונח זה".

"עוף טרי יכול לעבור כל תהליך של עיבוד, כל עוד הוא עומד במגבלה של 4 ימי מדף", טוען מנכ"ל עוף-העמק, מקס כהן, "אנחנו אמנם מכניסים לעוף תבלינים וסיבים תזונתיים, ובמידה מסוימת זו התערבות, אבל הכל מבוסס על חומרים טבעיים. בתחילה נתנו לעוף שלנו 6 ימי מדף. אחרי ההסבר של ד"ר זינגר ירדנו ל-4 ימים. אנחנו בהחלט יכולים להמשיך ולהגדיר את המוצר כעוף טרי".

לעומת זאת, הסתדרות הווטרינרים קובעת, כי "חל איסור על שידרוג אורך חיים של עוף טרי ומוצריו על ידי טיפול קוסמטי כמו כזה שהופך את העוף למוצר מתובל".

הטעיה ברשתות

גם רשתות השיווק משתתפות בחגיגת הטריות המדומה. שיטה מקובלת לשיווק בשר היא לקיחת פרוספקט ענק של אחד היצרנים - הכולל, כדין או שלא כדין, את המונח "טרי" לגביי המוצר שלו, ותלייתו על הקיר מעל מקררים ומקפיאים, המכילים מגוון בשרים קפואים ומעובדים.

הפרסומת מעל המקררים זועקת סיסמאות כמו: "עוף ובשר טרי" או "בשר טרי ארוז", כשבמקרר או במקפיא לדברי ד"ר צעירי, "רוב רובם של הנתחים עשויים מבשר קפוא שעבר הפשרה במפעל, הזרקת מים וחומרים כימיים שונים, הקפאה מחדש, הובלה לחנות והפשרה חוזרת זמן קצר לפני המכירה".

"ללא ספק מדובר כאן ברמאות כפולה", ממשיך צעירי, "לא רק שבשר מיושן נמכר תחת השם בשר טרי, כשהוא מעובד, המוצר גם מוחזק בטמפרטורה של 4 מעלות במקום בטמפרטורה של מינוס 18 מעלות, ובנוסף על-פי החוק, אסור להפשיר בשר פעמיים. בשולחנות למכירת בשר קפוא, אפשר לפגוש בשר שהוקפא בשנית, אחרי שהוזרקו לו מים וחומרים כימיים. במקרים כאלה גם הכותרת בשר קפוא לא מתאימה לדרישת החוק. ההגדרה המתאימה יותר היא: בשר מעובד קפוא".

אין אכיפה

הניסוחים השונים אינם מהווים רק בעיה סמנטית. "אורך החיים הנדרש מעוף טרי עומד על 4 ימים מקסימום. כשמדובר בבשר מצונן, מקובל על-ידי היצרנים להאריך את התקופה עד ל-10 ימים, אבל חלק מהמוצרים לא יחזיקו מעמד יותר משבוע", קובע ד"ר צעירי.

בסדרת מוצרים "חזה עוף אפוי" ו"שוקיים עוף אפויות" של הוד-חפר, שהוגדרו על האריזה כ"מוצרים מצוננים" אף צוין אורך חיי מדף של 90 יום.

למרבה האבסורד, למרות שאף בשר מצונן לא יחזיק מעמד 90 יום בטמפרטורה המקובלת של 4 מעלות, לא עברו היצרנים כל עבירה. החוק אינו תוחם אותם במגבלות זמן של חיי מדף. על-פי ד"ר זינגר, הם נדרשים לעמוד בקריטריונים של בדיקות מיקרוביאולוגיות וארגונולפטיות (טעם) עד מועד התפוגה, ורק אם המוצרים לא יעמדו בבדיקות אלו, היצרנים עלולים להידרש לקצר את משך חיי המדף שלהם.

בפועל, כמעט ואין בדיקות כאלה, והאכיפה הגורפת דלה. "אנשי הפיקוח שחושבים כי מדובר בתקופה מוגזמת של חיי מדף, יכולים לדרוש מסמך המוכיח שהמוצר אכן טוב למשך התקופה הרלוונטית. מכיון שבדרך כלל אין מסמך כזה, הם יכולים לאלץ את היצרן לשלוח את המוצרים לבדיקות מעבדה, ולהוכיח שאכן הם עומדים ביעד הזמן שקבעו", אומר ד"ר זינגר.

ולסיכום העצה שלנו: אל תתלהבו מהמונח טרי, חפשו בקפידה על אריזת המוצר, האם קיימת רשימת מרכיבים. אם יש כזו - הרי שלא מדובר בבשר טרי. עוף טרי, כפי ששמו מעיד עליו, מכיל רק עוף.

פורסם ב"ידיעות אחרונות"