העובדים הצטלמו בעירום ללוח שנה

"חברת הפירסום 'ערמוני-בייטס' הוקמה באחד בינואר 1988", אומר ערמוני, שעם לקוחותיו נמנים מכוניות "רובר", לשכת התיירות של קפריסין, רשת חנויות מחשבים ומפעל תרופות. "בכל תחילת שנה אני עושה לוח-שנה הומוריסטי ללקוחות, לחברים ולכל ענף הפירסום. זה משרד פירסום שלוקח את עצמו בהומור. בכל שנה אני בוחר נושא אחר, והשנה בחרתי בעירום מוצנע. כשהעליתי את הרעיון, היו שניים-שלושה עובדים במשרד שהתלהבו, אבל תוך חצי שעה הייתי כבר צריך לבחור מי יצטלם ומי לא".

כמה שילמת למצטלמים?

"לימנית 100 אלף, לשמאלית 90 אלף. סתם. לא שילמתי כלום, הכול נעשה בכיף גדול. לא היה מישהו שהתחרט על הצילום שלו".

טוב, לפחות יהיה איזה בונוס?

"הבונוס היחיד יהיה לוח-השנה, שאותו יוכלו לתת במתנה להורים".

בתיה נימהויזר (40), שמנהלת את רשת המחשבים במשרד, נענתה להצעה בהתלהבות והצטלמה כשעל דדיה תלויים "עכברים".

באיזה אמצעים פיתו אותך?

"לא קיבלנו כלום, הכול נעשה מהאהבה ליגאל ערמוני. עשינו את זה בשמחה".

גם מוסכניקים ישמחו כשתמונה שלך תהיה תלויה אצלם על הקיר.

"אין בעיה, זה עומד בקריטריונים שלי".

אורה (31) מכפר-סבא היא תקציבאית במשרד. כל היום בטלפונים. את גופה כיסתה, בהתאם – בטלפונים. "בהתחלה התביישתי, אבל זה עבר נורא מהר", אומרת אורה, שפלטה צווחות בכל פעם שגבר חדר לסט הצילומים.

בעלך ראה את התמונות?

"סיפרתי לו והוא אמר: 'סבבה, נתלה את התמונות בעבודה'. הוא בטח חשב שאני אשתפן".

יכול להיות שמי שעובד במשרד פירסום רוצה, בעצם, להיות מפורסם?

"זה ממש לא זה. היתה אווירה של התרגשות".

לא הרגשת מושפלת באף שלב?

"אם היו רואים לי משהו אז כן, אבל החזקתי את הטלפונים כל-כך חזק שלא היה סיכוי. צריך להבין שאנחנו פירסומאים, ואנחנו עושים דברים אחרת. זה היה נורא מצחיק".

גם גברים הצטלמו ללוח. הקופירייטר ברק רוט (32) מפתח-תקווה הצטלם כשמכונת-כתיבה מכסה את מבושיו. "לא התביישתי", הוא אומר.

ולאשתך, יש במה להתבייש?

"אשתי אומרת: 'על הכיפאק'. היא גאה בבעלה. אנחנו משרד פירסום, לא בנק. לא לקחנו את עצמנו ברצינות רבה מדי".