איך לקרוא ולהבין את תווית המרכיבים במוצרי מזון
יצרני המזון מבטיחים לנו שמוצריהם טבעיים, מזינים ובריאים - אבל לא כדאי להתפתות להבטחות מבלי לבדוק את מוצר המזון בעצמכם. לשם כך יש את תווית המזון: כאן אפשר לראות מה בדיוק אנחנו מכניסים לפה, מבלי לסמוך על יצרן שעלול לטעות ולהטעות. איך לעשות את זה
מגוון מוצרי המזון שמציעים לנו הסופרמרקטים וחנויות המכולת עולה בצורה משמעותית מדי שנה. המוצרים חדשים, אריזות שונות ופרסומות אגרסיביות מבלבלים פעמים רבות את הקונים. אחד הכלים המאפשרים לנו, הצרכנים, לדעת מה מכיל כל מוצר ומהו הרכבו התזונתי הוא תווית המזון.
הכותבת היא דיאטנית קלינית, עמותת עתיד לקידום הבריאות והדיאטהמאז סוף שנות התשעים מחויבות כל חברות המזון בישראל לפרסם את תווית המזון באופן גלוי וברור על גבי אריזות המוצרים. הפרסום חייב להיות לפי מספר נושאים שנקבעו בחוק, ויכולים לעזור לנו מאוד בבחירת מזונות המתאימים לצורכינו האישיים - כמו מזון דל בסוכר ומלח או מזון דיאטטי. תווית המזון צריכה לבשר לצרכן מיהו היצרן, מהו מקום הייצור ומהם הכמות, המשקל, התאריך האחרון לשיווק, רשימת רכיבי המזון, הסימון התזונתי, המלצות לאופן שבו יש לאחסן את המוצר ומידע נוסף לרווחת הצרכנים.
רשימת רכיבי המזון
רוצים לדעת ממה מורכב המוצר שאתם אוכלים? על התווית אמורה להופיע רשימת הרכיבים לפי כמותם במוצר - מהגדול לקטן. רשימת רכיבי המזון נועדה לאפשר לצרכן להימנע ממזונות העלולים לגרום לו לבעיות בריאותיות או לאלרגיה. גם אם אתם בריאים לחלוטין, כדאי להציץ ברשימת רכיבי המזון. כך תצליחו להימנע גם מסתם מזונות שאינכם אוהבים.
הסדר היורד שבו מופיעים הרכיבים מגלה מהו המרכיב העיקרי במוצר והאם יש התאמה בין שם המוצר למרכיבים שיש בו. כך, למשל, אם רוצים לקנות מיץ טבעי - כדאי לבדוק מהו הרכיב המופיע בראש הרשימה: האם זה מיץ הפרי או שמא מים? כך אפשר לבחור מזונות שיתאימו לציפיות מהמוצר, או במילים אחרות: לדעת בדיוק מה אנחנו קונים.
סימון תזונתי
אנשים רבים המחליטים לפצוח בדיאטה קונים מוצרי מזון דלים בקלוריות. כדי לדעת כמה קלוריות מכיל כל מוצר, אחד הנתונים המרכזים שחייבים להופיע על האריזה הוא הסימון התזונתי: מידע מפורט המתייחס לערכים התזונתיים הנמצאים ב-100 גרם של מוצר. בפועל מחייב החוק את היצרן לפרט רק חמישה נתונים: קלוריות (אנרגיה), חלבון, פחמימות, שומן ונתרן.
כל שאר הרכיבים הם לשיקולו של היצרן שרשאי ליידע את הציבור בתכונות מיוחדות שיש במוצר שלו, כמו הרבה סידן, סיבים או ויטמינים, ומנגד, מעט שומן רווי או כולסטרול.
בדיקת קלוריות
הסימון התזונתי מאפשר לנו לבדוק האם היצרן רשם נכון את הקלוריות שיש במוצר. על ידי החישוב הפשוט הבא נוכל לדעת האם רישום הקלוריות מדויק או מוטעה: כל גרם פחמימות וחלבון מכיל 4 קלוריות, ולכן יש להכפיל ב-4 את משקל הפחמימות והחלבון בגרמים (כפי שהוא מופיע בסימון התזונתי). כל גרם שומן מכיל 9 קלוריות, ולכן יש להכפיל ב-9 את משקל השומן בגרמים. לאחר שהכפלנו את משקלם של הפחמימות, החלבון והשומן במספר הגרמים שמצוין על גבי הסימון התזונתי, נחבר את המספרים והתוצאה הסופית שתתקבל היא הקלוריות שבמוצר.
חשוב לזכור: כמות הקלוריות שקיבלנו לפי החישוב הזה מתייחסת ל-100 גרם מוצר. על מנת לחשב את כמות הקלוריות במוצר כולו - למשל בגביע יוגורט או גבינה - יש להכפיל את כמות הקלוריות במשקל המוצר המצוין על גבי האריזה. במקרים שמדובר במוצר מזון המכיל מים - למשל, קופסת שימורים - יש להתייחס למשקל המוצר לאחר סינון, ולא למשקלו הכולל.
כמות הקלוריות המצוינת על ידי היצרן לא מתאימה לתוצאה שחישבתם? סימן שהיצרן לא פירסם נתונים נכונים או שטעה בעצמו בחישוב.
בדיקת מלח
לציון כמות הנתרן על גבי תווית המזון יש חשיבות בריאותית. הנתרן הוא המרכיב המרכזי שעלול לעלות את לחץ הדם בשל ספיחת הנוזלים והשארתם בגוף. לכן, כאשר הרופא ממליץ על דיאטה דלת מלח, המשמעות היא שיש לבדוק את כמות הנתרן הרשומה על כל מוצר.
מוצרי מזון משומרים יכילו, בדרך כלל, כמות גבוהה יותר של נתרן - מפני שהנתרן משמש כחומר משמר ומונע שימוש בחומרים משמרים מלאכותיים. גם סלטים ובשרים מעובדים (נקניקים, נקניקיות, המבורגר וקבב) מכילים כמות גבוהה של נתרן. לכן, אל תסמכו על הטעם: מלפפונים במלח ומלפפונים בחומץ מכילים כמות דומה מאוד של נתרן, על אף שמלפפונים בחומץ מלוחים פחות.
שיבושים בתווית המזון
מוצרי מזון רבים מיובאים אלינו ממדינות אחרות. החוק מחייב את היבואן לתרגם בצורה מדויקת את תווית המזון לעברית, אך במקרים רבים התרגום אינו תואם את המקור ועלול לספק לצרכן מידע מוטעה על כמויות הקלוריות, הפחמימות, החלבון והשומן. חלק מהשיבושים יכולים לנבוע מהקושי של היבואן להמיר את יחידת המדידה הנהוגה בארץ הייצור ליחידת המדידה הנהוגה בארץ: למשל, תרגום של המונח 'מנת הגשה' לחישוב על פי '100 גרם מוצר' הנהוג בישראל.
אך בשום מקרה אין הצדקה לשיבושים. כאשר מייבאים מוצרי מזון חייבים לעמוד בדרישות החוק ולוודא כי התרגום אינו מטעה את קהל הלקוחות. זה חשוב במיוחד אם לוקחים בחשבון שבמרבית המקרים הצרכן תלוי ביבואן כדי לדעת מהם רכיבי המזון, וקשה לו לאתר את תווית המזון שניתנה למוצר במדינה שבה יוצר. גם אם המוצר מופץ בארץ באריזתו המקורית, לרוב מדביק היבואן את תווית המזון העברית על גבי התווית המקורית - כך שהצרכן מתקשה לקלף את המדבקה ולראות מה כתוב מתחתיה.
דוגמה לנזק שעלול לגרום רישום מוטעה מספק אחד מתוספי המזון המיועדים לדיאטה. תכולת המוצר המקורי שונתה לאחרונה, ועל גבי האריזה המקורית הופיע עדכון באנגלית שלפיו אין לצרוך יותר מ-6 כמוסות ביום. אלא שהיבואן הישראלי לא היה ער לשינוי שחל במוצר (או אולי לא היה מעוניין להוציא תווית חדשה), והמשיך להפיץ את תווית המזון הישנה - המתירה לבלוע עד 9 כמוסות ביום.
במקרים רבים עשוי עיון בתווית המזון 'להציל' אותנו ממוצרי מזון שאינם רצויים לנו, ולאפשר לנו לדעת מתי המוצר מכיל בדיוק את מה שאנו רוצים וצריכים. הנה כמה דוגמאות:
לחם מקמח מלא: אם השם הראשון ברשימת רכיבי המזון הוא קמח לבן, ורק לאחר מכן מופיע הקמח המלא (לפעמים אפילו כשם השלישי או הרביעי לאחר מים ורכיבים נוספים) - סימן שהמוצר איננו עשיר בקמח מלא כפי שהיצרן טוען.
משקה בטעם שוקו/וניל ללא סוכר: אחת מרשתות בתי הקפה מוכרת אבקות להכנת משקאות בבית. על שם המוצר כתוב בגדול כי הוא אינו מכיל סוכר. אלא שהתבוננות מעמיקה ברכיבי המזון מגלה את הימצאותו של 'סוכרוז' - הסוכר הלבן המוכר לכולנו. טעות זו עלולה לפגוע בכל אותם חולי סוכרת שקונים את המוצר הזה ללא חשש.
מוצרים שמכילים רק רכיבים טבעיים: גם כשאריזת המוצר מכריזה שהוא מכיל רק רכיבים טבעיים, אין זה אומר שמדובר במוצר טבעי לחלוטין. עיון ברשימת רכיבי המזון, למשל במיץ תפוזים, מגלה חומר משמר וחומרי טעם וצבע טבעיים. אמנם, כל הרכיבים טבעיים - אבל מיץ התפוזים עצמו מלא בתוספות שהעובדה שהן טבעיות לא אומרת שאינן בריאות.
חליטות תה בתפזורת: חלק מחליטות התה מתפארות בהרכב ייחודי של פירות ו/או עלי תבלין. כמה חבל למצוא ברשימת רכיבי המזון רק תמציות של אותם פירות מובטחים - ולא את הפרי עצמו.
מעדני חלב עם אחוז שומן נמוך ותוספות: יצרני היוגורט 'עם התוספות בצד' מפרסמים בגדול כי היוגורט מכיל כמות נמוכה של שומן. אלא שרשימת רכיבי המזון מוכיחה שלא תמיד זה כך: היוגורט עצמו דל בשומן, אבל כאשר אוכלים את היוגורט עם התוספות המתלוות הערך התזונתי משתנה. לכן, כדאי לקחת בחשבון את כמות השומן הכוללת המופיעה בתווית המזון, ולא את כמות השומן של היוגורט לבדו כפי שהיא נכתבת בקדמת האריזה.
המסקנה: היו עירניים ובדקו את המוצרים לפני שאתם רוכשים אותם. האם המוצר אכן עומד בדרישות שלכם, או שמא הוא מכיל חומרים שאינם רצויים לכם.
לפנייה לכתב/ת 
קמח. מלא או לבן?
תה. פירות או תמציות?
צילום: גבי מנשה
יוגורט עם תוספת בצד. עדיין דל שומן?
מומלצים
