אלי, אלי

יאמר לזכותה של "אלי אולי" - מסעדה תל-אביבית שנהנית מיח"צ חם, ידוענים וכל הדאווין - כי ידעה להביא אותה בקטנות מהמטבח הספרדי הרבה לפני שהטאפאס-טרנד שטף את העיר. עוד ייאמר לזכותה, שהיא ותיקה ויציבה - ממש לא עניין של מה בכך כשמדובר במקומות אופנתיים - כה ותיקה ויציבה, שהיא חוגגת עכשיו לעצמה יום הולדת 7.

לרגל המאורע מציעה "אלי אולי" תפריט בסימן שבע: 7 מנות, שש מהן קטנות ואחת עיקרית, ב-77 שקל לאדם, עם אופציה לקינוחון ב-7 שקלים. תפריטה הרגיל והעשיר של המסעדה כולל טאפאסים רבים (7-45 שקל) עיקריות (60-130) פסטות (36-85) ואחרונות ,(26-37) וברוח הספרדית השורה על המקום גם גאוות מקומיות כארוחת פאייה (100) וארוחת טעימות (180).

רוח ספרדית שורה גם על החצר הנעימה, החבויה משהו, אליה מגיעים דרך חדר הכניסה והבר. רחבה כפרית, שבלבה מזרקה לא פעילה, כזו שאך טבעי לפסוע לתוכה בחברת צ'יקיטה. צ'יקיטה ואני התבייתנו על ארוחת בת-שבע. בכל ,זאת יום הולדת. אחרי סלסלת לחמים כיפית, בעיקר לחם הזיתים השחורים, שהלכה מצוין עם שלושה מטבלי סלסה (חצילים, עגבניות והכי טוב ומפתיע, תבלינים) הושקו שתי כוסות-שוט זעירות ובהן מרקונים: מרק עדשים וירקות שורש, סמיך עד דייסתי, שלא הזיק אבל בטח לא הפתיע, ומרק קרם דגים וירקות נהדר, פיקנטי וסוער. אחר כך באו שתי דוגמיות: טרטר מוסר עם ירקות וסינטה בקר עם רוקט. מה יש לומר: כשהבשר טרי, איכותי ומטופל מינימליסטי ונכון, בישול יכול להיות דבר מבאס ומיותר. הטרטרים האלה היו משב רוח מרענן.

בשלב המנות המשותפות (ללא בחירה) השתתפו שלוש: צמד פטריות ממולאות גבינות צאן ושקדים - יופי של מנה לחובבי הפטריה ומעשה העז, סלט אנדלוסי של אינספור עלים ירוקים עם שמן ולימון (סלט קצת טיפש, אם להתייחס למאכלים במושגים תבוניים) וקלמרי אה-לה-פלנצ'ה עם ירקות - המנצח בשלב הביניים. הוא נצרב במידה על המשטח הלוהט ושמר על חיותו, בשרני ועסיסי.

דווקא העיקריות, אותן התעקשו לכנות "מרמיטה" על שם הסיר בו בושלו, הלהיבו פחות. צלחת דגי ים עם עלי מנגולד ועשבי תיבול היתה בסדר ,גמור אבל הזכירה לאוכל הכל מדוע דגים, לטעמו, הם בדרך כלל רק חיקוי של בשר. מרמיטה לא משהו, לפיכך.השנייה, טלה, ירקות שורש ויין אדום, היתה מעניינת יותר, עם הכבדות המתלווה תדיר לטעמם של בני משפחת הכבשה, גם כשהם עשויים כהלכה. לסיכום, מרמיטה נחמדה.

כיוון שאין יום הולדת בלי דבר מתיקה, נטלנו מתפריט החג שתי אחרונות קטנטנות: ארטיק חלבה ופיסטוק - מעין פרפה על מקל, עדין וטעים. וקרם ברולה משובח ממש, בטעם שוקולד לבן וקפה. הברולה היה סיום קלאסי למאורע, זאת למרות שהוא לגמרי צרפתי, ובכלל לא ספרדי.

אל תסתכלו עלי ככה. התלונה של צ'יקיטה לא שלי.

"אלי אולי", רחוב ברנר 2, תל-אביב טלפון: 03-5281378