בלי סייג

כששלום אסייג התחיל את הקריירה שלו, רבים ממנחי תוכניות האירוח היו צופים מן השורה שחלמו להיות כמוהו. לכן מפתיע שעד היום לא קיבל אסייג, אחד הסטנדאפיסטים הוותיקים, המוכרים והיותר טובים שלנו, תוכנית אירוח בפריים טיים. היו לו כמה גיחות לשעשועונים, הוא כמעט הינחה את "חריף באוזן" בערוץ בריזה (בסוף היה זה אלי יצפאן שהינחה אותה) ועשה כמה ספיישלים. לא יותר מזה. אבל הוא לא מרגיש פיספוס. המופע החדש שלו, בעל השם המקורי "שלום אסייג", עונה על צרכיו וגורם לו סיפוק. קל להבין את זה, מאחר שאין הרבה סטנדאפיסטים בפרט ואמנים בכלל שמצליחים להזרים מאות אנשים להיכל התרבות.

המופע די פשוט. בלי שום עזרים כמו תלבושות, שחקני אירוח ואפילו הפסקה. אסייג מצליח להחזיק את הקהל קרוב לשעתיים, בלי תחושת זמן. בגיטרה שלידו הוא משתמש רק לכמה דקות, והשאר זה רק הוא מול הקהל.

זה המופע הראשון ששמו הוא שמך. זה מצביע על אמירה אישית יותר?

"לא, פשוט נגמרו לי השמות. אחרי 'אסייג לחוכמה שתיקה' ו'שלום עם אסייג', נגמרו לי חידודי הלשון והחלטתי ללכת עם השם שלי. למרות שאפשר באמת למצוא אמירה יותר אישית על הנושאים שקרובים אלי - הילד ובית הספר, המצב במדינה מבחינה בטחונית וכו'. עקרונית, הקהל מגיע בגלל הבדרן, לא בגלל שם המופע".

לא היית מעדיף תוכנית טלוויזיה במקום לחרוש את המדינה ולכבוש את הקהל באיטיות?

"בתחום הזה יש הרבה השפעה למזל ולטיימינג. זו לא בעיה לקבל תוכנית טלויזיה, השאלה מה עושים איתה. מי ששיחק לו המזל ואין לו הרבה מה להציע, ייהנה מתקופה טובה ואז יחזור למקום שלו. אבל אם הכוונה היא לאדיר מילר ספציפית, אז זו לא דוגמה טובה, כי הוא מוכשר מאוד וזה מגיע לו. בטלוויזיה, כמו בכל מקום, יש קליקה ואחד ממליץ על השני. באופן אישי, זה לא הכי מגרה אותי. טוק שואו זה משהו שוחק, שיכול בקלות לשרוף את הבדרן מול הקהל. מופע טוב יכול לרוץ שנים, ואני מרגיש שהמופע החדש יספק לי עבודה, בעזרת השם, לאורך זמן. אין לי בעיה לרוץ ממקום למקום, אם מחכה לי שם קהל. להגיע לפסגה בטלוויזיה זה קל, להחזיק שם מעמד זה קשה. כל עוד לא הגעתי לטלוויזיה, סימן שהשיא עוד לפני".

אולי אתה לא מספיק ממוקד? השתתפת בדרמה "המשאית", הפקת את הזמר שי שושן ודי התפזרת.

"יש בזה משהו. יכול להיות באמת שאם הייתי מסמן תוכנית אירוח כמטרה, זה היה מגיע. אבל זו רק ההוכחה שזה לא ממש היה בראש מעייני".

למרות הכל, עכשיו אתה מגיש פינה קבועה אצל יאיר לפיד.

"אפילו שדי נמאס לי מפינות, החברות והקשר האישי שלי עם מפיק התוכנית דני וסלי ועם יאיר לפיד שיכנעו אותי להיענות בחיוב. אני מאוד נהנה לעבוד עם יאיר, והעובדה שזה מתחדש כל שבוע גורמת למופע להתעדכן יותר. המופע עכשיו שונה לחלוטין ממה שראית בתחילת הסיבוב. אני מאוד נהנה מהפינה ומהעבודה עם יאיר לפיד, אבל העיניים שלי נשואות יותר עכשיו למופע החגיגי במרכז הקונגרסים בחיפה, מול 2,500 איש. זו אמורה להיות חגיגה, ואם האולם יהיה מלא, זה יהיה הישג גדול מבחינתי. בינתיים ההיענות גדולה מאוד.

אתה עדיין בענייני המוסיקה?

"בוודאי. אומנם נכוויתי קשות מההתנסות הקודמת, אבל המוסיקה היא חלק חשוב ממני. רוק אמיתי זה המקום ממנו אני בא, והחלום שלי הוא להוציא יום אחד אלבום אישי בסגנון הזה".

במשך השנתיים האחרונות ערך מופעים באולמות קטנים יחסית, כשהוא מארח בדרנים צעירים וירוקים כמו רן לוי, בני ברוכים ושחר משה. "שם זרקתי בדיחות לכל הכיוונים. ניסיתי כמעט כל רעיון שעלה לי בראש, ומתוך זה בניתי את המופע הסופי שעלה עכשיו".

אחרי שטיפחת זמר, אתה מתכוון לטפח סטנדאפיסטים מבטיחים?

"זה בהחלט אפשרי. יש מחשבה להקים יחד עם מועדון ה'קאמל קומדי קלאב' קבוצה של חבר'ה צעירים ומוכשרים ולעבוד איתם, אבל זה עדיין רעיון בחיתולים".

אולי הילד שלך הולך בכיוון?

"הילד שלי באמת מוכשר בטירוף. הרבה רעיונות לבדיחות לקחתי ממנו. הוא יותר מוכשר בקטע המוסיקלי, מנגן ושר".

עכשיו אני בתפקיד האמא המרוקאית. לא הגיע הזמן שתתחתן עם קרן שלימוביץ?

"אנחנו בריב על הלהקה לחתונה. אני רוצה את 'סהרה', היא את פיליפ קירקורוב".

שלימוביץ נכנסת לראיון: "חרשו לנו את הראש עם השאלה הזו. אנחנו חיים כמו זוג נשוי, אבל האילוצים מעכבים את החתונה. אני לומדת עכשיו הנדסה וניהול שנה שלישית, ודי מיציתי את רעיון הדוגמנות".

זהו? שום כוונה לשחק, כמו רבות מחברותייך?

"משחק לא ממש מעניין אותי. זה לא שגמרתי עם השואו ביזנס, אבל אני בשלבי עזיבה. הייתי צריכה להחליט לפני שאני נכנסת ללימודים, והליך הבחירה לקח לי ממש שנייה".

באחד הפרקים בתוכנית "רשיון להרוג", חיים הכט לקח חלק מהמופע שלך, שבו אתה כביכול מעודד עבירות תנועה. זה הפריע לך?

קרן: "אני חייבת לציין ששלום הוא הנהג הכי טוב וזהיר שנסעתי איתו, כולל הנהגים של 'אגד'". אסייג: "יוצא שהדברים הכי מצחיקים מגיעים מהמקומות הכי עצובים. במקום לבכות כל הזמן, מתחילים לצחוק. חיים הכט פנה אלי ורצה לשלב טיפה הומור בתוכנית, שלא תהיה כל כך כבדה. בהתחלה קצת היססתי, כי נראה לי כואב לשים את הבדיחות האלה בתוכנית כל כך חזקה. אבל בסוף הסכמתי שישדרו את החלק שבו אני מדבר על המצלמות בכבישים. סיפרתי שצילמו אותי, כביכול, במצלמת מהירות בכביש. השופט שואל אותי: 'צולמת שלוש פעמים, מה אתה חושב שמגיע לך?', ועניתי לו, "שלוש פעמים, מגיע לי הגדלה חינם'. אין בקטע שום עידוד לעבירות תנועה, חס וחלילה, ודווקא קיבלתי תגובות יפות".