שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בית הספר הריאלי חוגג 90 שנה
    עזר ויצמן, מתן וילנאי, אמנון ליפקין-שחק, אהוד מנור, רזי ברקאי, יואב קוטנר, דוד ויצטום וגלילה רון-פדר הם רק חלק מאלפי בוגריו. בית-הספר הריאלי העברי בחיפה חוגג יום-הולדת 90. "ייחודו של הריאלי הוא באיכותו הגבוהה ובהיותו משפחה", אומר המנהל רון כתרי

    בית-הספר הריאלי העברי בחיפה, אחד המוסדות הוותיקים והיוקרתיים בישראל, חוגג יום-הולדת 90. רבים וחשובים למדו שם: הנשיא לשעבר עזר ויצמן; מאות מדענים ופרופסורים; הרמטכ"לים יעקב דורי, מרדכי מקלף, חיים לסקוב, ואמנון ליפקין-שחק; שופטים של בית-המשפט העליון; אלופי צה"ל: מתן וילנאי, עמרם מצנע, גבי אשכנזי, דורון אלמוג, הרצל בודינגר, אמיר דרורי ואחרים; סופרים ועיתונאים: אהוד מנור, גלילה רון-פדר, תמר אבידר, דוד ויצטום, אהרון ברנע, רזי ברקאי, יואב קוטנר, רון בן-ישי ויעקב ארז ואחרים; רופאים, משפטנים, כלכלנים ומנהלים. בקיצור: כל המי ומי.

     

    הריאלי הוא חיה מוזרה בנוף הישראלי. בית-ספר פרטי, שהורי 3,240 תלמידיו נדרשים לשלם עבורם שכר-לימוד החל מכיתה א'. למרות שכל אחד מהתלמידים יכול ליהנות מחינוך חינם בבתי-הספר של משרד החינוך, הורים רבים עושים מאמצים כבירים כדי שילדיהם ילמדו דווקא בו. "ייחודו של בית-הספר הריאלי העברי הוא באיכות הגבוהה שלו ובהיותו משפחה", אומר המנהל רון כתרי, לשעבר דובר צה"ל שסיים את לימודיו ב"ריאלי" ב- 1973. "אנחנו מנסים ליצור כאן משפחה שמורכבת מהתלמידים, המורים והבוגרים לדורותיהם".

     

    הכל התחיל בגרמניה אנחנו

     

    הכל התחיל בגרמניה "אנחנו בית-ספר פרטי, שיש לו עצמאות-מה בבחירת תוכניות הלימודים ודרכי-ההוראה", אומרת שפרה גורדון, סמנכ"ל בית-הספר לענייני פדגוגיה. "אנחנו בית-ספר 12 שנתי, מכיתה א' ועד י"ב, ומשום כך אנחנו יכולים לחנך את התלמידים לטווח ארוך, ברצף. אנחנו נותנים לתלמידים שלנו יותר שעות-לימוד שבועיות מהמקובל בארץ. כל אחד מהמורים עובר מסלול קבלה קפדני, הכולל בחינת אישיות במכון חיצוני ובחינה פדגוגית".

     

    בית-הספר הריאלי מחולק לשבעה סניפים. בהדר הכרמל ממוקמים בית-ספר יסודי וחטיבת-ביניים המתמחים במדעים ובאומנויות. במרכז הכרמל בית-ספר יסודי וחטיבת ביניים, שתוכנית הלימודים שלהם מתמקדת בטבע, מדע וסביבה. באחוזה שוכנים בית-ספר יסודי וחטיבת ביניים שמגמות הלימוד העיקריות בהם הן מנהיגות ותקשורת. תלמידי שלוש חטיבות הביניים ממשיכים את לימודיהם בתיכון, הנמצא בבית-בירם, על הכרמל.

     

    תולדותיו של בית-הספר שזורות בתולדות הציונות והמדינה. היוזמה להקמתו היתה של חברה יהודית-גרמנית לא ציונית – חברת הילפספראין ("עזרה") – שביקשה לסייע בתחילת המאה ה-20 ליישוב היהודי הקטן בארץ ישראל. היא החליטה להקים בחיפה כפר דייגים קטן במורדות הכרמל ומוסד להשכלה טכנית גבוהה, "טכניקום", במטרה לעזור ליהודי הארץ לפתח את היישוב היהודי.

     

    כדי להכשיר סטודנטים ללימודים במוסד הטכני להשכלה גבוהה (לימים "הטכניון"), היה צורך להקים בית-ספר שילמד ילדים גם מקצועות ריאליים, להבדיל ממקצועות-הקודש אותם למדו. ב"עזרה" הוחלט שאת מקצועות הקודש ילמדו בעברית, ואילו את המקצועות הכלליים ילמדו בגרמנית. ההחלטה עוררה התנגדות עזה מצד "מרכז המורים" (לימים "הסתדרות המורים") ומצד מחייה השפה העברית אליעזר בן-יהודה.

     

    מלחמת השפות הסתיימה בכך ששני בתי-הספר התיכוניים – גימנסיה הרצליה בתל-אביב ובית-הספר הריאלי בחיפה – קיבלו על עצמם ללמד רק בעברית, והוסיפו את המילה "עברית" לשמותיהם: "בית-הספר הריאלי העברי" ו"הגימנסיה העברית הרצליה".

     

    המציאו את הגדנ"ע

     

    ד"ר ארתור בירם, המנהל שהובא מגרמניה כדי להקים את בית-הספר, ניתק את עצמו ואת בית-הספר מהחסות ומהתמיכה הכספית של "עזרה". בחנוכה תרע"ד, דצמבר 1913, הוקם בית-הספר הריאלי העברי כגוף עצמאי, וכך הוא עד היום.

    ד"ר בירם שאף להקים בית-ספר אליטיסטי, מפעל ציוני שיכשיר את "משרתי העם" – ההנהגה של מדינת ישראל העתידית. הוא גם קבע את סיסמת בית-הספר: "והצנע לכת". לצד חינוך למנהיגות, יצר בית-הספר, במשך השנים, כמה מהדפוסים ומהמוסדות החינוכיים שאומצו על-ידי כל מערכת החינוך בישראל.

     

    ד"ר בירם, שרצה להכשיר חיילים עבריים בתקופת המנדט, קנה ב-1933 עבור בית-הספר מגרש מרוחק על הכרמל, כדי לאמן את התלמידים במה שכינה "חינוך גופני מורחב" (חג"מ) – הכשרה צבאית חשאית במסגרת "ההגנה". לימים הפך ה"חג"מ" לגדנ"ע, והועתק לכל בתי-הספר התיכוניים בארץ.

     

    כעבור שנים נוצר בבית-הספר עוד "מוסד": כל תלמיד כתה י' חויב להקדיש לפחות 60 שעות שנתיות ל"שירות למען הכלל". גם הרעיון הזה כמובן הועתק. רעיון נוסף שזכה להצלחה הוא האפשרות להמיר בחינת בגרות אחת בכתיבת עבודת-גמר.

     

    הפנימייה הצבאית הראשונה היא עוד רעיון של ד"ר בירם, ששיכנע את ראש הממשלה דוד בן-גוריון להקים אותה בתחום בית-הספר. גם הרפורמה בחינוך – החלוקה לבית-ספר יסודי שש-שנתי, חטיבת-ביניים וחטיבה עליונה – נזקפת לזכות הריאלי.

     

    המנהל הנוכחי, רון כתרי, גאה בתדמית האליטיסטית שדבקה בבית-הספר. "אנחנו בהחלט בית-ספר אליטיסטי. אנחנו משתדלים ליצור אליטה משרתת, שתנהיג את המדינה. אנחנו בוחרים את המורים הטובים ביותר ונותנים לתלמידים את החינוך הטוב ביותר ונמשיך לעשות זאת".

     

    אליטיזם חיובי

     

    "ד"ר בירם הקים בית-ספר אליטיסטי", אומר גם פרופ' יוסי בן-ארצי, דיקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, בוגר הריאלי מחזור 1967. "אבל זו היתה אליטה חיובית, שחונכה לקבל על עצמה את בניין הארץ והמדינה. אליטה אינטלקטואלית, פיקודית וניהולית שנועדה להנהיג את המדינה.

     

    "גם היום זהו בית-ספר אליטיסטי, אבל היום זהו אליטיזם תועלתני. הורים מוכנים לעשות הרבה כדי שילדיהם ילמדו בריאלי. הם סבורים שבריאלי הילדים יקבלו חינוך טוב יותר, שיקדם אותם אישית ויפתח להם דלתות. זה חלק מתהליך ההפרטה שעבר על החברה הישראלית. כל אחד דואג לעצמו בלבד".

     

    שכר הלימוד בריאלי אינו נמוך, אבל בית-הספר נאמן מימיו הראשונים לעקרון האינטגרציה. תלמידים מוכשרים משכבות מצוקה, שאינם יכולים לשלם, לומדים בשכר לימוד נמוך מאוד עד סמלי. מתוך נאמנות לעקרונות האלה, מנסה בית-הספר בימים אלה לקלוט תלמידים ממוצא אתיופי, והתאים לכך תוכנית מיוחדת.

     

    ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ששלח את שלושת ילדיו ללמוד בריאלי, רואה בבית-הספר הוותיק שמורת-טבע: "אני מאוהב בבית-הספר הריאלי, מכיוון שזהו המוסד החינוכי היחידי במדינה שעדיין לא שמע שהבריטים עזבו את הארץ..."

     

    לקראת חגיגות ה- 90 לנזכר אהוד מנור, בוגר בית הספר, בשנותיו היפות בריאלי: "הייתי ילד חוץ בריאלי ומבחינתי להגיע מבנימינה לחיפה היה כמו להגיע לניו-יורק. יש לי הרבה זכרונות טובים, בעיקר מהמורה לספרות, ד"ר שלמה מיקם, והמורה לאנגלית מנחם דגוט. אהבתי אותם והם החזירו לי אהבה. כל מה שהשגתי בחיי הבוגרים הוא בזכותם".

     

    בחגיגת יום ההולדת של הריאלי תשתתף גם תלמידה המכירה את בית-הספר מימיו הראשונים – שושנה יובל בת ה-97. "אבי היה בעל בית-המרקחת הראשון בחיפה",

    היא מספרת. "אני בוגרת מחזור ה' של בית-הספר. באותם ימים זה היה בית-ספר קטן, עם מעט תלמידים. לפני שבועיים נפטרה חברתי הטובה חיה הוכמן, שלמדה איתי בכיתה, והיום נשארנו, מהכיתה שלי, רק שלוש בנות. אחי יעקב היה מבוגר יותר. הוא סיים במחזור ב', יחד עם יעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלעד גרשגורן
    בית בירם. תולדותיו של הריאלי שזורות בתולדות הציונות והמדינה
    צילום: אלעד גרשגורן
    צילום: חיים זיו
    הבוגר מנור. "כל מה שהשגתי הוא בזכותם"
    צילום: חיים זיו
    ראש העירייה, יונה יהב. "אני מאוהב בבית הספר"
    מומלצים