הארי פוטר: הודפסו עוד 36 אלף עותקים
עד כה הודפסו 156 אלף עותקים מהספר החמישי בסידרה. מנכ"ל הוצאת ידיעות אחרונות דובי איכנולד אומר כי הצלחת הספר מסייעת לכל שוק הספרים: "הצלחה בסדר גודל כזה מאפשרת לנו לקבל החלטות תרבותיות פרופר, ואנחנו נוטים להוציא יותר ספרים לא מסחריים"
רגע אחרי חנוכה, ניתן לסכם ולומר שחג האורים נכבש בסערה על ידי הקוסם הצעיר. רשימות רבי המכר מציבות, כצפוי, את הספר החמישי בסדרה במקום הראשון, וברשימה שהתפרסמה בסוף השבוע האחרון במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות" עמד "הארי פוטר ומסדר עוף החול" (תרגום: גילי בר-הלל סמו) על מכירה של יותר מ-15 אלף עותקים בשבוע ברשתות הגדולות, מספר חסר תקדים בשוק הספרים המקומי.
ולמרות הכל, איש אינו מופתע מההצלחה הכבירה. "הארי פוטר", כנראה המותג הספרותי החזק בעולם, הפך למבקר קבוע בארצנו לא פחות מריצ'ארד גיר, ושוק הספרים כולו, ולא רק ההוצאות "ידיעות אחרונות" ו"ספרי עליית הגג", שמוציאות לאור ביחד את הספר, מושפע, בצורה כזו או אחרת, מהטלטלה הספרותית-שיווקית הזו אשר מעלה גם כמה שאלות מתבקשות: מצד אחד, חנויות הספרים מזמן לא ידעו ניצחון מתוק שכזה. מצד שני, גורמים בשוק הספרים המקומי חוששים שהפוטרמניה בעצם מסמנת כיוון חדש ולא משמח בעולם המו"לות המקומי.
"אנחנו עדיין שונים ממערכות יחסי הציבור של ארצות-הברית או אירופה", סבור דובי איכנולד, מנכ"ל הוצאת "ידיעות אחרונות", "'הארי פוטר' הוא תופעה ייחודית, ובישראל אין משהו דומה לו, ולא בטוח שגם יהיה בעתיד הקרוב. יש כמובן הצלחות גדולות של עמוס עוז ומאיר שלו, אבל הם לא מלווים באותו מתח ואדרנלין. גם זקני המו"לים לא זוכרים תופעה כזו, הצלחה בעוצמה רגשית כזו שהוא מעורר לא היתה בארץ. בסך הכל אני שמח שענף המו"לות מצליח לייצר התרגשות וציפייה כמו בתחום הספורט, נניח. אנחנו ענף שמרני למדי, ו'הארי פוטר' מצליח בכל זאת לעורר מערכת יצרית שכזו".
המתח והאדרנלין הביאו את הוצאת "ידיעות אחרונות" ו"ספרי עליית הגג" להדפיס את המהדורה הגדולה ביותר שראתה אור בארץ: "הדפסנו 120 אלף עותקים ומאז עוד 36 אלף. מ'הארי פוטר' אחד לשני אנחנו מתקדמים. הראשון מכר אלפיים עותקים, השני 60 אלף, השלישי – 80 אלף והרביעי - 100 אלף. כל הזמן מצטרפים קוראים. יש משפחות שקונות ספר לכל הילדים, כי אף אחד לא רוצה לחכות שהאחר יסיים. יש כאלה שקונים את הספר פעם נוספת כי הוא נהרס מרוב קריאות, מה שמביא לתשתית רחבה יותר של קוראים. הציפייה לספר והמתח הופכים אותו למה שהוא".
לטענת איכנולד, הספר נמכר בכל רחבי הארץ באותה התלהבות, וגם המגזר הדתי מגלה בו עניין רב (בניגוד להחרמות ולכעסים שמעורר הקוסם הצעיר במקומות אחדים בעולם הנוצרי).
מההתחלה ציפיתם שהוא יגיע בארץ לכזו הצלחה?
"בספר הראשון לא ידענו ולא ציפינו לכזה דבר. מהספר השני זה הפך לאש בשדה קוצים ומאז לא פסק. אני שמח שבמקרה הזה ישראל היא כמו כל העולם. הרבה קרדיט מגיע ליהודה מלצר, העורך, שגילה את הספר עוד לפני ההצלחה באנגליה עצמה. הוא שם עין על כתב-היד והביא את זה אלינו. כשהוא דיבר ודיבר על זה, אף אחד מאתנו לא הבין. מבחינתנו אולי זה היה עניין של מזל – כמו שקורה פעמים רבות בעולם המו"לות - אבל הוא ידע על מה הוא מדבר".
מערכת יחסי הציבור שמלווה את הספר אינה חריגה בקנה מידה מקומי?
"למעשה אנחנו יותר דוחים הצעות מאשר מקבלים, ודברים רבים לא יכולנו לספק. יש כל הזמן הצעות ובקשות, אוניברסיטאות בארץ הציעו לתת לרולינג תואר דוקטור של כבוד, לדוגמא. ניסינו לעניין אותה, אבל היא היתה עסוקה בדברים אחרים".
התקפה חזיתית על התמסחרותו של יציר דמיונה של רולינג, קרמה בעבר עור וגידים בדמותו של בארי טרוטר, גיבור ספר פארודי שיצא באנגליה כשעל מצחו, במקום הצלקת דמוית הברק, הופיע סימן הדולר. גם בארץ עולות טענות ותהיות בדבר התמסחרותו של הקוסם, תופעה שאינה משפיעה רק על הקוראים, אלא גם על הכותבים: מחד, כותבים פוטנציאליים נתלים בסיפור סינדרלה של רולינג, משנסים מותניים ומבלים ימים כלילות בכתיבה (תופעה מבורכת בדרך-כלל); ומאידך, כולם, בסופו של דבר, רוצים לעשות בדיוק אותו דבר ולנפק מוצר מסחרי לכל דבר.
כצפוי, כמו ברחבי העולם, שם צצים כפטריות אחרי הגשם גיבורים שבאופן מפתיע מצויידם במשקפיים עגולים, מטאטא וגלימה או שתיים, גם בארץ יש לא מעט ניסיונות לייצר "הארי פוטר" מקומי, אך בהוצאת הספרים נזהרים ולא ממהרים לחבק: "יש נסיונות לחקות את רולינג", מעיד איכנולד, "כל הזמן מגיעים כתבי יד עם קסמים וכשפים, זה מסוג הדברים - שאני לא רוצה להגיד פאתטיים, כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יצליח ומה לא – שהם תוצאה ברורה של ההצלחה".
יתכן שהצלחה כזו גדולה אינה משאירה מקום או סבלנות לספרים "קטנים" יותר, פחות מסחריים?
"המכירות דווקא נותנות להוצאה אורך נשימה לגבי ספרים אחרים. הצלחה בסדר גודל כזה מאפשרת לנו לקבל החלטות תרבותיות פרופר, ואנחנו נוטים להוציא יותר ספרים לא מסחריים".
אם כך, "הארי פוטר" בעצם מסייע לשוק המקומי?
"חד משמעית. 'הארי פוטר' הפך לדמי חנוכה האולטימטיביים, וההצלחה שלו רק תורמת לאחרות. קוראים קונים 'הארי פוטר', אבל לא רק. אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, אמר לי שמאות אלפי אנשים מגיעים אליו - חלקם קוראי 'הארי פוטר' – אבל זו תופעה שמניעה את התעשיה כולה. זה עושה טוב לכולנו".
ובכל זאת, יש קנאה בין המו"לים.
"אחד מעורכי הוצאות הספרים האחרות אמר לי: 'הקנאה אוכלת אותי, אבל מזל טוב ובהצלחה מכל הלב'. אני מבין את הקנאה הזו, וגם אני הייתי חש כך אם המצב היה הפוך. מדובר באמת משהו של פעם בחיים: עוצמה רגשית כזו מצד ציבור הקוראים, אהבה גדולה לספר. זו תופעה מאוד מרגשת, בלי טיפה של ציניות".
לפנייה לכתב/ת 
