קשיי למידה: סיפור משפחתי עם סוף אופטימי
שלושה ילדים עם לקויות למידה במשפחה אחת? גם זה קורה, וזה אכן קרה במשפחת מיכאליס מאלפי מנשה. איך הם התגברו על זה? בסבלנות, באהבה, בהבנה, בהשקעה, והכי חשוב - בעזרת הרבה עירנות ואיבחון מוקדם. מיוחד ליום ההתרמה של אגודת ניצן המטפלת בלקויות למידה
שלושת ילדיה של משפחת מיכאליס מאלפי מנשה אובחנו כלקויי למידה. למה הכוונה? לקויי למידה הם אנשים בעלי הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, עקב שיבושים בתהליכים קוגניטיביים שהבסיס המשוער שלהם הוא נוירולוגי. יכולתם האינטלקטואלית של לקויי הלמידה היא ממוצעת ומעלה, אך הם מגלים קשיים שונים בתפקודי השפה והחשיבה, בהתמצאות במרחב ובזמן, בזיכרון, בקשב ובריכוז. המקור הדומיננטי לקשייהם אינו בנכות, ברמה שכלית נמוכה, בבעיות רגשיות ראשוניות או בהוראה לקויה או בלתי מספקת, אלא על רקע של שיבושים בתפקודי המוח. היעדר אבחון וטיפול מתאים עלול להוביל לכישלון ולתסכול יומיומי לילדים ולהורים כאחד. כדי להעמיק את מודעות ההורים ללקויות אלה, ניאותה משפחת מיכאליס לחשוף את סיפורה.
"כשאמיר הגיע לכיתה א', הוא לא הצליח ללמוד לקרוא לאורך כל השנה", משחזרת שרה (52), אם המשפחה. "לקראת חנוכה, כשבודקים את מיומנויות הקריאה, התחיל אצלו תסכול. מורתו היתה מתוסכלת גם כן. בסוף השנה, כשהיא היתה צריכה להציג את התלמידים בפני המנהל ולהראות לו כמה הם יודעים לקרוא - הוא לא הצליח לקרוא שום שורה. היתה לה תחושה של כישלון והיא הביעה זאת בכעס כלפי הילד. בכיתה ב' ביקשתי מהמורה שלא תלחץ אותו בעניין שיעורי הבית, כי אני רואה שזה קשה לו. בנוסף, אמרתי לה: 'אל תקראי לו בכלל אל הלוח כדי לקרוא. הוא לא רוצה את זה. אל תעשי לו את זה'".
הציונים של אמיר היו נמוכים מאוד, להוציא הצטיינות יתרה בחשבון. כשהיה בכיתה ה', התבקש להכין עבודה על שורשי משפחתו. לצורך כתיבתה, הוא נעזר בשרה. אחרי הגשת העבודה התקיים מבחן בתורה. שרה: "המורה קראה לי ואמרה: 'כשראיתי את עבודת השורשים, היתה לי הרגשה שההורים כתבו לו אותה'. הסברתי לה, שאני רק שיכתבתי אותו. היא המשיכה: 'הזמן שלקח לי לפענח מה הוא כתב במבחן בתורה, שווה לזה שהקדשתי לבדיקת מבחני 30 התלמידים האחרים. אבל גיליתי שם דברים כל-כך חכמים וכה מיוחדים, שאני מבינה שיש כאן בעיה שלא שייכת לאינטליגנציה. בואי ננסה לבדוק את זה'".
המורה הציעה לשלוח את אמיר, שהיה כבר בכיתה ו', לאבחון בניצן, אגודת הורים ומתנדבים שהוקמה במטרה לאתר, לאבחן, לטפל ולשקם ילדים, מתבגרים ובוגרים עם לקויות למידה. אמיר: "המורה הזאת היתה הראשונה שטרחה לפתוח מחברת שלי. היא ראתה שלא רשום שם כלום ואמרה שזה לא הגיוני שיש תלמיד כזה חכם ומוכשר, שקולט עניין מהר, ובכל זאת הוא לא עושה כלום בשיעורים. היא הבחינה שמשהו פה לא תקין".
בניצן התברר כי אמיר הוא בעל אינטליגנציה ברמת מחוננות, אבל גם דיסלקטי. דיסלקציה היא לקות קריאה המתבטאת בקושי ברכישה תואמת גיל של הקריאה, באיטיות בקריאה, בשיבושים ובקושי בהפקת משמעות מן הנקרא, וכן בהתמודדות עם טקסטים ארוכים ובהבנתם בעתיד. קשיים אחרים בקריאה נגרמים בשל קושי בעיבוד המידע החזותי, כגון זיהוי הבדלים בכיוונים והבחנה בין צורות.
בעקבות האבחון, אמיר זכה להקלות המגיעות לדיסלקטים: הוא שוחרר מהחובה להכנת שיעורי בית והותר לו לעשות את המבחנים בעל פה במקום בכתב. מאותו רגע, כאילו שוחרר שסתום, מתארת שרה את השינוי. הילד התחיל להביא ציונים של 'טוב מאוד' ו'מצוין'. המהפך הזה גרם לו להכיר בעובדה שזה שיש לו לקות למידה, לא אומר שהוא לא בסדר. יש לו משהו אחד לקוי, אבל יש לו יכולות גבוהות והוא מסוגל להגיע להישגים. אמיר, כיום בן 29, התקבל ללימודים בתיכון האליטיסטי להנדסאים שליד אוניברסיטת תל-אביב, ומאז כבר סיים בהצטיינות תואר ראשון בפיזיקה בטכניון, אבל הוא מתקשה לכתוב צ'קים בכתב ברור ועדיין מתבלבל בהטיות מין/ מספר ובין אותיות כמו ע' ו-ה'.
יניב (30), הבן הבכור, התעלם לאורך השנים מהבעיות שהיו לו בלימודים. "את המקצועות ההומניים הוא עבר, אבל במתמטיקה הוא נחשב אפס, במרכאות", מעיד אביו אמציה. "למה במרכאות? כי הוא לא כזה. אבל הוא הרגיש שהוא כזה, ולכן אף פעם הוא לא התמודד. הוא ממש התכחש לכך שיש לו לקות והתנגד לעשות אבחון, למרות שהמלצתי לו על כך". רק בגיל 23 יניב השתכנע לעבור אבחון בניצן. הוא אובחן כלקוי למידה, הסובל מדיסקלקוליה, שהיא לקות בחשבון. היא מתבטאת בקושי ברכישה תואמת גיל של מיומנויות החשבון ובדרך כלל מתגלית כבר בגיל צעיר. הקשיים ניכרים בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובעשיית פעולות החשבון. אצל כמה מן המלמידים ניכר קושי בהבחנה כמותית (כמו השוואה בין כמויות) ובהבנה של רצף (כגון רצף של מספרים ורצף של פעולות חשבוניות) וכן ניכרת בהם לקות שפה (כגון אי יכולת ללמוד מונחים מתמטיים או לתרגם בעיה מילולית לתרגיל).
בעקבות האבחון, יניב טופל וכיום הוא סטודנט לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטה העברית. בחרתי לעזוב את לימודי המזרחנות בתום השנה הראשונה משום שנקלעתי לקשיים בלימוד השפה הערבית, הוא מספר. הייתי צריך להשקיע יותר מפי-שניים מכל סטודנט אחר כדי להגיע להישגים סבירים. באבחון הובהר לי שכל שפה, שמבחינה פונטית שונה מעברית או מלועזית, כמו סינית או ערבית או רוסית, יהיה לי קושי רב להגיע בה להישגים סבירים. הלימודים במדעי המדינה דורשים יותר יכולת ניתוח מאשר בקיאות מתמטית. הם יותר איכותיים מאשר כמותיים.
- אתה מצר היום על האבחון המאוחר?
"יכול להיות שכן, כי אז היו לי יותר כלים להתמודד עם הקשיים במתמטיקה. היום, בדיעבד, אני מצטער שבגלל הקשיים לא התמודדתי עם המתמטיקה ונחסך ממני עולם מאוד יפה. בעבר, נמנעתי מלהתמודד עם מקצוע הכימיה בגלל המשקל הדומיננטי של המתמטיקה בו. כיום, בצורה בוגרת יותר, ללא תחושות של תסכול שאני לא מספיק טוב למתמטיקה אני נהנה מהכימיה. פתאום אני עושה מין מעבדה בבית, דבר שבעבר ברחתי ממנו. מתמטיקה ופיזיקה נחשבו בעיניי לשפה זרה שאני לא יכול להתמודד איתה, וזה גרם לי להתרחק מהן. לפני שלוש שנים עברתי קורס הסבת אקדמאים לתוכניתני מערכות מידע, ולאחר מכן השתלבתי בתעשיית ההיי-טק. על פניו, נכנסתי לתחום ששייך למדעים המדויקים".
רועי (17), בן הזקונים, לומד באופן מוגבר פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית ומחשבים בתיכון הרצוג בכפר-סבא. הציונים שלו נהדרים. עם זאת, הוא סובל מדיסלקציה חמורה. יש לו קושי ברכישת קריאה וכתיבה בשפת האם ובשפות נוספות. היכולת המילולית הגבוהה שלו היא פיצוי שפיתח על קשייו בקריאה ובכתיבה. לאור הניסיון של הוריו, שרה ואמציה, הוא אובחן כבר בשלב מוקדם - תחילת כיתה א'. בשל העובדה שהוא קורא לאט הוא מקבל הארכת זמן של 25 אחוז בכל הבחינות. בגלל שהוא עלול לפספס מילים בעת הקריאה, הבוחן נדרש להקריא לו את השאלות, ורועי עונה בכתב. בנוסף, המורים נדרשים להתעלם משגיאות הכתיב שלו. הוא לא מודע אליהן.
שרה מעידה בסיפוק, שלאורך כל הדרך רועי קיבל עזרה מהמערכת וגם מהוריו. הוא לא היה צריך להתמודד עם בעיה של דימוי עצמי, מה שהיה לאמיר כל-כך קשה. "בגלל שאמיר התמודד כל-כך קשה בשנים הראשונות שלו, הוא הרבה יותר סגור ומופנם בהשוואה לרועי, שלא היה צריך לצלוח את כל הקשיים האלה".
אמיר: "כשיודעים על לקות הלמידה מגיל צעיר - ואתה יכול לראות את זה על רועי - זה אחרת. באים עם הרבה יותר ביטחון לעולם, באים עם דרישות לאנשים. אני יודע שיש לי מגבלות, אבל אני לא מרגיש חופשי לצעוק את זה ברחובות. אני מאוד מפנים את זה. במקרה של רועי, בגיל צעיר עלו על זה. מגיל צעיר הוא ידע לבוא ולהגיד למורות שלו: 'לא, אתן תתחשבו לי. אתן תתנו לי את המגיע לי'. הוא ידע לתפוס את מקומו".
יום התרמה לניצן
לניצן 33 סניפים הפרושים ברחבי הארץ. על-פי העמותה, כעשרה אחוזים מכלל אוכלוסיית הילדים והבוגרים סובלים מלקויות למידה, שביניהן ניתן למנות גם הפרעות בקשב ובריכוז, הפרעות בהתפתחות השפה, קשיים בסוגי הזיכרון, קשיים במוטוריקה העדינה והגסה וקשיים במיומנויות חברתיות. מלי דנינו, מנכ"ל ניצן: "המודעות הציבורית כיום לליקויי למידה גוברת והולכת. רף הציפיות ממערכת החינוך הפורמלית, בכל הנוגע לאבחון וטיפול בילדים ובבוגרים לקויי למידה, עולה, ולעובדה זו יש משמעות רבה בגידול במספר הזקוקים לאבחון ולטיפול.
"לצערנו, המענה אינו ניתן במסגרת סל השירותים שמערכת החינוך מספקת, ועובדה זו יוצרת מציאות שבה ילדים רבים ממשפחות מצוקה נידונים לכישלון ולתסכול יומיומי. 'ניצן' נרתמת לעזור ולסייע לילדים ולהורים בפריפריה ובשכונות המצוקה במתן מלגות לאבחונים וטיפולים ובהכוונת הצוותים החינוכיים הבאים במגע יומיומי עם הילדים וההורים. התרומות שיתקבלו ביום ההתרמה הארצי, שיתקיים מחר, יאפשרו לנו להמשיך ואף להגביר פעילות חשובה זו".
משפחת מיכאליס. "יש כאן בעיה שלא שייכת לאינטיליגנציה"
צילום: יונתן בלום
מומלצים
