פנסיית העוני של הדיפלומטים במיל.
"אנשי מינהלה ומשק שהיו כפופים לי קיבלו פנסיה גדולה משלי", אומר פנחס אליאב (79), שהיה שגריר ישראל בג'נבה; "פנינו לכל העולם, לשלושה שרי חוץ, למשרד האוצר, אך איש לא היה מוכן לדבר איתנו", אומר גד רנון, יו"ר עמותת גימלאי משרד החוץ; עכשיו, 93 מעמיתיו תובעים בבית הדין לעבודה את כספם וכבודם האבוד
השבוע הגישו 93 גימלאים של משרד החוץ, מהם 87 שגרירים בכירים וראשי נציגויות לשעבר, תביעה חסרת תקדים נגד המדינה, בטענה שבמשך שנים הפלתה אותם לרעה ופגעה בזכויות הפנסיה שלהם בניגוד לחוק ולתקנון שירות החוץ. התובעים טוענים, כי לאחר עשרות שנים של שירות נאמן גילו שהמדינה משלמת להם פנסיות נמוכות באלפי שקלים לעומת עובדים אחרים זוטרים, בהם נהגים ועובדי מינהלה.
התובעים הם הדיפלומטים הראשונים של מדינת ישראל - השמנו וסלתו של שירות החוץ הישראלי. הם האנשים שייצגו את המדינה בשנותיה הראשונות וניהלו את המאבקים המדיניים הראשונים שעיצבו את מדיניות החוץ הישראלית. אותם אנשים נחשבו בשעתו לאליטה של שירות המדינה. הם שימשו בשורה של תפקידים, בהם המשנה למנכ"ל משרד החוץ, יועצים מדיניים לשרי החוץ, סמנכ"לים, ראשי אגפים ושגרירים בכל העולם. בין שמות התובעים גם אנשים ידועים, ביניהם פנחס אליאב, עובדיה סופר, יואל שר, ד"ר יואל בר-רומי יוחנן ביין, מיקי בן-ארי, זאב שק וד"ר אביגדור דגן. רובם בגילאי 70 עד 96. חלק מהם נפטרו ואלמנותיהם הצטרפו לתביעה בשמם, לאחר שמצאו את עצמן עם פנסיות מזעריות – 40 אחוז מהפנסיה שהיה מקבל הבעל אילו היה בחיים.
העובדים טוענים, כי בעקבות הסכם שכר מיוחד שהונהג במשרד החוץ בשנת 94', נגרמה פגיעה קשה לגימלאי המשרד אשר שובצו בסולם שכר מיושן, שהתעלם מתרומתם למערכת ומהתפקידים הבכירים בהם שירתו בעבר. במקום זאת נותרו הגימלאים בדרגות זוטרות, דבר שפגע קשות בפנסיות שלהם והקטין אותן באלפי שקלים לחודש. הסכם השכר החדש לא הכיר במרכיב הכוננות של הגימלאים כרכיב פנסיוני, דבר שגרם להם הפסדים כבדים. כן הם לא נהנו מפיצוי השחיקה, שהיה חלק מאותו הסכם שכר.
הגימלאים גם מאשימים את המדינה שקיפחה את הדיפלומטים הישראלים והתעלמה מהייחודיות המקצועית של שירות החוץ. כך, למשל, שגריר בכיר שעמד בראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים, ותחתיו שירתו שורה של קצינים בכירים, יקבל פנסיה נמוכה שגובהה חמישית מהפנסיה של אלוף בצה"ל ורבע מהפנסיה של הקצינים הבכירים שעבדו תחתיו. הפנסיות של השגרירים הבכירים גם נמוכות בצורה משמעותית מהפנסיות של עובדי השב"כ והמוסד.
"המדינה הפנתה לנו עורף"
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, איתן בנצור, ניסה לסייע לגימלאים ופנה בסוף שנת 2000 לנציב שירות המדינה שמואל הולנדר וביקש ממנו ללכת לקראת הגימלאים. "מאז קום המדינה עמדה קבוצה זו במוקד מאבקינו המדיניים בחו"ל, ותרומתה לעיצוב רמתו המקצועית של המשרד רשומה בקורות שירות החוץ. לצערנו הרב לא מצאנו עד היום פתרון הולם וצודק לבעיות שלהם", כתב בנצור להולנדר. גם אלון ליאל, אף הוא מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ניסה לסייע לגימלאים – אך ללא הצלחה.
התובעים טוענים כי הדיפלומטים הגימלאים קופחו לרעה באופן שיטתי לעומת העובדים המינהליים שפרשו בדרגות הרבה יותר בכירות מעובדי השירות המדיני. כך למשל, טוענים הגימלאים, פנסיה של נהג במשרד החוץ, שפרש בדרג של שגריר, גבוהה בכמה אלפי שקלים מפנסיה של שגריר מדיני שפרש לפני 94'. גורמים בכירים במשרד החוץ טוענים כי הטענה הזו אינה מדויקת. "אמנם אותו אדם התחיל את עבודתו כנהג, אך במשך השנים התקדם עד שהגיע לדרג שגריר. זה לא נכון להשוות בינו לבין מי שכיהן כשגריר מדיני", אמר בכיר במשרד החוץ.
גד רנון, יו"ר עמותת גימלאי משרד החוץ, אומר כי הסכם השכר משנת 94' יצר תמונה הזויה ומעוותת. "עיננו לא צרה באחרים, ואנחנו לא מציעים שיורידו לאחרים בפנסיה, אבל לא ייתכן שיקפחו אותנו. אנחנו מרגישים שהמדינה פשוט הפנתה לנו עורף.
"פנינו לכל העולם, לשלושה שרי חוץ, למשרד האוצר, לנציבות שירות המדינה ולפרקליטות, אך איש לא היה מוכן לדבר איתנו. מצבם הכלכלי של הגימלאים הוא בכי רע. אנשים שנתנו את הנשמה למדינה מקבלים היום בתמורה זלזול, אטימות וחוסר אכפתיות".
רנון שירת 33 שנה בשירות החוץ וכיום הוא משקיע ממרצו בהתנדבות כדי לייצג את עמותת הגימלאים ולנהל את מאבקה. "אני חושב שהסיפור שלנו סימפטומטי לגבי כל שירות החוץ הישראלי", הוא אומר. "זה מתחיל בכסף ובפנסיות, אבל המשמעות היא שאנשים טובים לא יגיעו לשירות החוץ הישראלי, שהוא מהשוחקים ביותר בעולם. זה יביא אותנו לרמה של העולם השלישי. לצערי הרב, היום לא הייתי מייעץ לאף אחד להצטרף לשירות החוץ".
בלית ברירה הגישו הגימלאים תביעה לבית-הדין לעבודה, ובמקביל הם ממשיכים להתכתב עם משרדי הממשלה השונים בבקשה שימצאו פתרון למצוקתם. רנון מציג את סיפורה של לו קידר, מי שבמשך שנים היתה יועצת בכירה לשרת החוץ גולדה מאיר ואחר כך עוזרת מיוחדת לראש הממשלה, כאחת הדוגמאות הבולטות לקיפוח הגימלאים. "היא מקבלת 3,000 עד 4,000 שקל. פחות מפנסיה של עובד מינהלי פשוט וחסר השכלה, זאת כיוון שבשנת 94' נקבע לה שכר פנסיוני של ציר יועץ א' – לפחות חמש דרגות פחות ממה שהגיע לה", אמר רנון.
3,948 שקל בחודש
כמעט כל הגימלאים של המשרד שפנינו אליהם סירבו להתראיין לכתבה. "אנחנו מתביישים שהנכדים והנכדות שלנו יקראו על זה בעיתון", אמרו לנו. על-פי הרישומים של רנון, חלק מהתובעים הם שגרירים ששירתו ביותר משלוש מדינות וכיום מתפרנסים מפנסיות שנעות בין 5,000 ל-9,000 שקל. "צריך להבין שמדובר בפנסיה שמפרנסת זוג, כי רעיות השגרירים לא עבדו בדרך כלל, בגלל נוהלי משרד החוץ, ולכן לא יכלו לפתח קריירה", הוא אומר.
אלמנות של שגרירים משתכרות מפנסיה של בין 3,000 ל–4,500 שקל. ר.ע. (השם המלא שמור במערכת) היא אלמנתו של שגריר בכיר שיצא לגמלאות לאחר 41 שנות עבודה, במהלכן כיהן כשגריר. "כל הפנסיה העלובה שלי מסתכמת ב-3,948 שקל", היא כתבה במכתב מרגש לעמותת הגימלאים.
"קשה לי להסתדר עם הסכום הזה, כיוון שלצערי עליי להיעזר בפיליפינית צמודה בבית. אני נאלצת לקחת הלוואות כדי לעמוד בטיפולים הרפואיים שלהם אני זקוקה. על חלק מהם אני מוותרת מפאת חוסר כסף, כמו למשל מכשיר שמיעה. אני מאוד מקווה שהכסף יוחזר לכל הגימלאים שקופחו ושהעוול יתוקן בעודי בחיים".
ד"ר יואל בר-רומי (83) פרש בשנת 1985 לאחר 34 שנים בשירות החוץ, במהלכן שימש כשגריר ישראל בפורטוגל, סמנכ"ל המשרד לענייני אמריקה הלטינית ומנהל של כמה מחלקות במשרד. בר-רומי הוא אחד התובעים: "לא העליתי על דעתי שענייני הפנסיה שלנו לא ייעשו לפי צדק", הוא אומר. "מעולם לא ביקשתי דרגות ולא התווכחתי על הזכויות שלי. אבל כשאנשים שעבדו עבודות טכניות מגיעים לדרגה בכירה משלי ומקבלים 2,000 שקל יותר ממני לחודש כפנסיה – הדבר זועק לשמיים. המדינה מוכרחה לתקן את העוול הזה. זה אבסורד. אי-אפשר לקיים שירות חוץ איכותי בשיטה כזו".
לדברי בר-רומי, הקיפוח המתמשך הזה יצר מצב שבו לא בטוח שהדיפלומט הישראלי יכול להשתוות לרמתם של הדיפלומטים בעולם, במיוחד הדיפלומטים הערבים שזוכים לחינוך גבוה מאוד בארצות-הברית או באנגליה. "נוצר מצב שהמדינה נותנת פרס למי שהשכלתו נמוכה ומתעלמת מהאנשים האיכותיים ומתרומתם", אמר.
מרדכי ידיד שימש עד לאחרונה סמנכ"ל משרד החוץ לארגונים בינלאומיים ופרש לגמלאות בגיל 65. הוא נאלץ להגיש תביעה נגד המדינה והצליח להעלות את דרג הפרישה שלו לרמה הגבוהה ביותר (שגריר ב'). כיום הוא מסייע לעמותת הגימלאים בסיוע משפטי בהתנדבות. "אני יודע על מספר גימלאים ואלמנות גימלאים שהמשכורות שלהם גובלות במשכורת של עוני, ואנשים בקושי יכולים לגמור את החודש", הוא אומר. לדבריו, התובעים הציעו כי ימונה שופט בדימוס שישמש כבורר, אך המדינה התעלמה מן ההצעה.
במשרד החוץ מבקשים לסייע
ביטוי למצבם הקשה של הגימלאים ניתן אולי למצוא בידיעה שפורסמה לפני כשמונה חודשים ב"ידיעות אחרונות", על כך שגימלאים של שירות החוץ נאלצים להגיע מדי יום לקפיטריה של המשרד כדי לאכול ארוחות מסובסדות במחיר ארבעה שקלים לארוחה. בידיעה צוטטו בכירים במשרד שאמרו כי המשרד גאה בכך ופותח את לבו בפני אותם גימלאים.
פנחס אליאב (79) פרש בשנת 1990 לאחר 41 שנות שירות במשרד החוץ. בתפקידו האחרון היה שגריר ישראל ליד מוסדות האו"ם בג'נבה, סמנכ"ל המשרד לענייני ארגונים בינלאומיים וראש המרכז למחקר מדיני. אליאב, מראשוני משרד החוץ פרש בדרג של שגריר א'. "נוצר מצב אבסורדי שאנשי מינהלה ומשק שהיו כפופים לי קיבלו דרג פנסיה בכיר ממני", הוא אומר.
"מעבר לכך אני חושב שצריך גם להתחשב בהישגים שלנו. אני, למשל, עם כל הצניעות, מנעתי את ההכרה באש"ף כמדינה בארגונים בינלאומיים בג'נבה ומנעתי את גירושה של ישראל ממספר ארגונים בינלאומיים. אני לא מקטין את ההישגים של אחרים, אך אין סיבה שיתעלמו מההישגים שלי".
מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "הנושא בתחום טיפולו של הממונה על השכר באוצר. תגובת המדינה תינתן באמצעות פרקליטות המדינה בבית-הדין. כך גם נאמר לגימלאים שפנו לנציבות". ממשרד החוץ נמסר כי המשרד ניסה ומנסה לסייע לגימלאים בעניין זה ולמצוא פתרון יצירתי. אולם בכירים במשרד מודים כי ספק רב אם ניתן יהיה לפתור את הבעיה.
"הם מצפים שהמדינה תממש רטרואקטיבית הסכמי שכר 20 ו-30 שנה אחורנית. זה פשוט בלתי אפשרי, ויהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על כל שירות המדינה", אמר בכיר במשרד. "זה כאילו שאנשים יצאו לפנסיה בדרגת אל"מ כאשר עוד לא היתה בכלל דרגת תת-אלוף, וכעת הם דורשים שיתנו להם פנסיה של תת-אלוף. הסיכוי שהמדינה תיענה לדרישתם הוא מזערי, אבל אנחנו בכל זאת מנסים לעזור להם".
גד רנון ויואל בר-רומי. "מתביישים"
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים
