על הסיפון: 8 אנשים ועולם של תקווה

תחת הכותרת "לשבור את הקרח" יצאו 8 ישראלים ופלסטינים למסע מדרום אמריקה לאנטארקטיקה, שם יעפילו על הר שלא נכבש עדיין וימציאו לו שם. מייקל גרינשפן מלווה אותם ומדווח מן השטח.

רוצים להכיר את חברי המשלחת? לחצו כאן

לסיקור הימים הקודמים לחצו כאן

ערכים אנציקלופדיים: כל מה שרציתם לדעת על אנטארקטיקה והקוטב הדרומי

_______________________________

ביום הראשון של שנת 2004, בשעה מוקדמת מאוד, השלימה המשלחת את ההכנות האחרונות על סיפון ה'פלאג'יק אוסטראליס', היאכטה שתיקח אותם לחצי האי האנטראקטי. דורון אראל ונאסר גוס העמיסו את ציוד הטיפוס. העובדה שאראל שירת בעבר ביחידה מובחרת ושגוס ישב שלוש שנים בכלא הישראלי בעוון זריקת בקבוק תבערה על חיילים - העניקה לרגע הזה משמעות מיוחדת.

לסקיפר של ה'פלאג'יק אוסטראליס', סטיבן וויליס, יש חדשות טובות: תחזית מזג האוויר מרמזת על חלון הזדמנויות נוח לשייט ב'מעבר דרייק'. ההכנות נכנסות להילוך גבוה, והחלום של חזי נתנאל עומד להפוך למציאות. לפני יותר משנה הוא הגה רעיון ששילב בין חיבתו לספורט אתגרי לבין רצונו לעשות משהו לקידום השלום במזרח התיכון. מרבית חבריו פסלו את התוכנית בטענה שזה 'רעיון מטורף'.

"ידעתי שכדי לחצות את 'מעבר דארווין', לעשות טראק של 20 מייל בקרחונים האנטראקטיים ולהגיע לראש הר שמעולם לא טיפסו עליו - חייבים עבודת צוות אמיתית", אומר נתנאל. "ידעתי שאם נצליח לעשות את זה, נשגר מסר חשוב לשני העמים ולעולם כולו. אנחנו חייבים להוכיח שאנחנו יכולים לעשות את הבלתי-אפשרי. זה גם האתגר שניצב לפנינו בתהליך השלום".

"לשימוש רק למטרות שלום"

האתגרים הפיזיים הולכים להיות יוצאי דופן. מעט לדורון אראל וחזי נתנאל, לחברי המשלחת אין רקע קודם בשיט או בטיפוס. גם לאתגרים הפסיכולוגיים יהיה תפקיד חשוב. איך יתגבר אביהו שפירא, איש הצבא לשעבר, על הסלידה ממעשיו של סולימאן אלח'טיב, איש הפתח? כשאלח'טיב התקשר להיפרד מהטרוריסט הפלסטיני הוותיק מכולם (מול מצלמות צוותי הטלוויזיה), שושני עמד בצד, ניענע את ראשו ואמר: "בדיוק כמו הטרוריסט ההוא, גם סולימאן ישב בכלא בגלל תקיפת ישראלים. עכשיו הוא אומר שהוא נטש את האלימות לטובת הדיפלומטיה, אז למה הוא בוחר להפוך לגיבור טרוריסט שרצח יהודים?".

זה רק קצה הקרחון, ומן הסתם יצוצו קצוות רבים אחרים בשבועות הקרובים, ככל שהחבורה תדרים. כשהם יבינו שהשילוב של משמרות תצפית מהסיפון לאורך כל היממה, קור נוראי ומחלת ים הוא לא 'חוויה חד יומית', סביר להניח כי אנשי המזרח התיכון יגלו שהעצבים שלהם הופכים מרוטים במהירות. ועדיין, כולם יודעים שהצלחתם ובטחונם תלויים ביכולת שלהם להתגבר על חילוקי הדעות ולעבוד ביחד.

ביום הראשון של שנת 2004 עזבה ה'פלאג'יק אוסטראליס' את המעגן ושטה לכיוון 'תעלת ביגל', הצעד הראשון בדרך להרפתקאה הגדולה. על סיפונה היו ארבעה ישראלים, ארבעה פלסטינים ועולם שלם של תקווה.

כמה שעות מאוחר יותר הים התגלה כלא מאוד ידידותי וחצי מהצוות סבל ממחלת ים. כש'הפלאג'יק אוסטראליס' חצתה את קו רוחב 60 שטה המשלחת סוף-סוף במים אנטראקטים ובתחום של ה'אמנה האנטראקטית' המצהירה ש"באנטארקטיקה ישתמשו לנצח אך ורק למטרות שלום".